|
|
| נשלח ב-27/3/2006 10:23 |
 |
| |
שחרית,
כאשר דבר מתרוקן מכל תוכן הוא נידף מאליו כי הוא "ג'פרסון" לכל. הגעי בעצמך שאם היתה תפילה על צרה מאד מסוימת שכבר אבדה, לא היו ממשיכים לאומרה יום אחד יותר משיש לה תוקף כתפילה על חולה שנפטר.
אך ישנן תפילות שיש בהן עיקרון גם אם פרט אחת בהפנייתה השתנה. יקום פורקן לולא המלה בבל תקיפה לגמרי ומאחר ומדובר במלה אחת בלבד ומלה זו הפכה למותג למרכז התורה, לכן תקיפה היא ואפילו הדוגלים בהפסקת המסורת לגבי מעשה קידושין יוכלו להבין ש"מיחוי היקום" ייעשה רק ע"י מי שאין לו כבוד למסורת וכ"ש אם מגמתו לפגוע בה.
[חיפשתי באשכול ישן על הימים הנוראים - כאשר תעיד הקפצה סמוכה, רעיון דומה על "המרת" רעיון התפילה למה ששייך בימינו ולא מצאתי.]
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2006 10:39 |
|
| |
זיגודמנגיד:
מה הוא המקור למה שהבאת בשם הרח"ק?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2006 11:11 |
|
| |
צ'אוטונג,
איך שהוא נראה לי שדברי הקרשקש, ולואי שלא יתפללו - הם בהקשר להיותו דטרמניסט. שממילא הכול קבוע מראש ותפילה לא יכולה לשנות - והוא רומז לכך שיכול להיות כמו שהביאו מהמו"נ - שזה יראה 'פרמיטיבי' לאדם בן זמנינו להתפלל, כמו שאם היום יבוא אדם ויאמר לנו תחזרו להקריב קורבנות. (ובזה רומזים לימות משיח, ומפרשים שאז יתבטלו מצוות ותישאר הדעת.)
זה נכון ש'העבודה' נקבעה על פי האלילות באותם ימים, אבל עם הלכי הזמן הילכה גם התורה, וכשחרב המקדש מצאו חכמים 'חלון הזדמנות' כדי להחליף את עבודת קורבנות האלילות בעבודת התפילה שהיא נוגדת אלילות, אם כן העבודה היא אותה עבודה ,ואם אתה מבטל את העבודה אתה מבטל את התורה - אז מה יהיה ההפרש בין יהודי לגוי? במה תתבטא סגולתו של היהודי?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2006 11:32 |
|
| |
שוטנג
ספרי אינם תחת ידי כעת, אך דברים כאלו לא נראים לענ"ד מתאימים לקרשקש. אפשר למצוא רמזים לגישה זו במו"נ, בין היתר בח"ג פל"ב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 13:21 |
|
| |
בעמ' הראשון באשכול נכתב שמי שמדמיין את דמות ה' בתפילתו - זה מעין עבודה זרה.
ואני רוצה לומר לכם, שמי שנמנע מלדמיין דמות - זה מין כפירה.
מה יעשה הבן ולא יחטא?
ישתוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2008 16:40 |
|
| |
מיכה
אולי תעזור לי, איזו דמות אתה ממליץ לי לדמיין?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2008 00:21 |
|
| |
האם לא הייתי מספיק ברור?
"ישתוק" כתבתי.
אל תדמיין ואל תמנע מלדמיין.
אם מגיע לאדם דמיון - הוא יודע שזה דמיון. אם זה מוביל אותו למחוזות אחרים - אין הוא צריך להפסיק לדמיין כי לא זו הבעיה - הרי אתה עצמך אמרת שהזי זוהי מילה חיובית ביותר - הבעיה היא רק כאשר לוקחים את הדמיון "ו"מגשימים את החלום" פשוטו כמשמעו.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2008 11:51 |
|
| |
מיכה
אכן הזיה היא חיובית, הבעיה היא כשאתה מתפלל להזיות שלך, ובעיקר להזיות של אחרים,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 06:21 |
|
| |
מותר להזות. מותר להזות גם שהתפילה מכוונת להזיה שאתה הוזה על הקב"ה. אסור רק לחשוב, שההזיה שאתה הוזה איננה הזיה. כמו שאמרתי, הבעיה היא "להגשים את החלום". הנביאים חלמו הרבה, הם ראו את ה', שמעו אותו, דיברו איתו. הם רק ידעו שלא להגשים את חלומם, בניגוד למשל לחוטאים בעגל, שגם הם סמכו על ההזיה של פני שור שראו על ים סוף, כך כותב, למיטב זכרוני, הרמב"ן.
תוקן על ידי מיכההמרשתי ב- 20/07/2008 6:21:49
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 14:30 |
|
| |
מיכה הנביאים אמנם חלמו
אך דע לך שלא רק בחלומותהם הם שמעו את דבר השם כי אם גם ביקיצתם
והנה לפניך תהיה גדולה בין הממש המציאותי לבין המציאות הדמיונית בכריכה אחת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 15:04 |
|
| |
למעשה לרואה מן הצד את הנביא כאחד השוטים המדבר אל עצמו מתוך ערנות מוחלטת
ומתוך הכרה ידמה עצמו כאחד שיצא מדעתו לא סתם כתבו חז"ל את תפילת חנה,עלץ ליבי בה' רמה קרני...
כשהנך הולך לבית כנסת ,היום מותר לדבר לעצמך לכאורה הדבר הוכשר גם אם אין באוזנך בלוטוס
ועתה תשאל מי הוא ההוזה או השוטה זה שאינו נענה בדבר (שומע דבר) או זה שמתפלל ואין קול ואין עונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 15:34 |
|
| |
אני הייתי שואל שאלה כזאת
מה ההבדל בין תפילה פתולוגית(מתוך חולי) לבין תפילה מתוך בריאות שלמה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 22:57 |
|
| |
עממי
הנביאים הזו גם בהקיץ, אבל תמיד הם ידעו להבדיל בין ההזיה למציאות ועל זה תפארתם, מה שנביאי העבודה זרה לא הצליחו לעשות. וכן נביאי השקר, לא הבדילו בין הזיה חלקית שמעורבים בה סיגים של מה שאיננו הזיה לבין הזיה מלאה שהיא נבואת אמת (וע"ז נאמר להם "הנביא אשר אתו חלום ידבר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת".)
נתבונן בנבואת שמואל הראשונה - הוא הזה - בהקיץ - את קול ה' הקורא אליו "שמואל". הוא סבר שזו מציאות, וכי הקורא הינו עלי. אבל חשוב לראות שאין זה אותו בלבול של נביאי הע"ז בין ההזיה למציאות. נביאי הע"ז הזו, ובזמן ההזיה עירבו בה מן המציאות - מכיוון שלא היה להם נוח להתנתק מה"עולם הזה" שלהם - והתוצאה היא הגשמה של ההזיה - למשל עגל זהב תחת פני השור שבמרכבה. שמואל לעומת זאת, הזה - ולא ידע שהוא הוזה, הוא סבר שזו מציאות והתייחס אליה כמציאות שלמה ללא עירוב עניין ההזיה. אבל ברגע שהתברר לו שזו הזיה - הוא התייחס אליה בשלמות כהזיה, ולא בלבל ביננה לבין מציאות כלשהיא. כן - זוהי גדולתו של הנביא - כשהוא הוזה הוא עושה את זה עד הסוף - בדיוק כמו שאדם שלומד סוגיא - אם הוא מערב בלימודו את מחשבותיו הגשמיות - גם אם יש להם קשר של מונחים לסוגיא - לימודו לא יצלח. הלימוד צריך להיות מחשבה טהורה.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/7/2008 23:04 |
|
| |
ועל זה נאמר גדולה דעה - ואם אין דעת הבדלה מנין, נביאי האמת עשו את ההבדלה הנצרכת בין התבן לבר. דעת קנית מה חסרת, דעת חסרת מה קנית.
|
|
|
|
|
