| נשלח ב-13/9/2004 10:24 |
 |
| |
האם יש יהודי שהיהדות תפטרנו מדתה?
אנחנו מכירים פטורים אישיים כמו של חרש שוטה וקטן או פטורים במצבים מסוימים כמו פיקוח נפש (וגם פיקוח נפש פסיכי באשכול אחר שלי), פטור מי שמתו מוטל לפניו וכדומה. (ראיתי את הדיון שהיה בפורום על מצבים שונים הפוטרים מחלק מהמצוות וגם על הבדל כללי בין בגלוי ובסתר).
השאלה שלי כעת היא אם ישנה הגדרה לאדם מסוים שפוי ובכל מצב, עליו תסכים הדת שהוא אינו זקוק לה, כדי להשיג את תכלית הדת (מה שלא תהיה התכלית)?
השאלה עולה בתחום ההתעסקות הפסיכולוגית, כאשר פוגשים בני אדם אשר החיים שלהם תקינים ביותר ונתון הדת נראה רק כמסבך ומשבש אותם.
אינני מבקש כאן חוות דעת הלכתית (אם כי אפשרי להסתייע בה). אני מחפש בעיקר את את הפן הרעיוני מבחינת מקורות היהדות. (נדמה שבדיון על השחיטה צוטט בעל העיקרים שהעיר על תובנה בכיוון הזה).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 10:36 |
|
| |
"ממה שאתה צריך לדעת עוד כי אין התורה מביטה אל הבודד, ולא יהיה הציוי כפי הדבר המועט, אלא כל מה שרצוי להשיגו, השקפה או מידה או מעשה מועיל, אין מביטים בו אלא לדברים שהם הרוב, ואין שמים לב לדבר מועט האירוע, ולא לנזק שיהיה ליחיד מבני האדם בגלל אותה הגזרה וההנהגה התורתית, כי התורה היא דבר אלוהי, ויש לך ללמוד מן הדברים הטבעיים אשר אותם התועליות הכלליות מצויות בהן, יש בכללן ומתחייב מהן נזקים אישיים..."
(מו"נ חלק שלישי פרק לד)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 10:42 |
|
| |
רב נכבד,
מה עם חובת היחיד כחלק מן האומה,אותה מבקשת התורה ליצור
ומה עם דרישתה,החוזרת ונשנית "קדושים תהיו","והייתם
קדושים",שמעבר למוסר?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 17:53 |
|
| |
ראביי הארי
היהדות אינה מקשה אחת. תלוי את מי שתשאל. לרוב, אין ליהדות הליברלית בעיה לפטור כל יהודי מדתו (אולי חוץ מאם היהודי הוא בן הקהילה של הנשאל/ת).
ביהדות האורתודוכסית הרגילה תמצא הבדלים בין המחנה החרדי למחנה הדתי הנקרא 'מודרן-אורתודוכס'. החרדי יצהיר כפי שעשה זאת כאן ספרן ש'אין כזה דבר'.
(ספרן, על חובת היחיד:
1. יש גבול כמה על היחיד לתרום לציבור.
2. את חובתו יכול היחיד למלאות במפגשיו עם הציבור בלבד.
ראה הודעתי
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=5&topic_id=1099723
על חובת הקדושה:
היא איננה 'מעבר למוסר' אלא רמת מוסר מעודנת יותר.)
ביהדות הדתית (לא-חרדית), תלוי מאד באיזה מצב נמצא הנשאל כשהנך שואל אותו. אם משום איזו סיבה הוא נמצא במצב שהוא חש 'פחות דתי' מהחרדי, הוא עלול מאד להפגין קנאות חריפה יותר מהחרדי וכבר היו דברים מעולם בפורום. ללא הבעיה הזו ייתכן שיאמר לך 'אין בעיה'. אבל גם אז, רק שלא יפול בין שיני החרדים. (הרב הראשי לבריטניה כתב שאין לדת היהודית בהכרח מונופול על האמת, והחרדים 'טיפלו' בו עד שנאלץ לחזור בו.)
כמובן שהנך גם יכול לשאול חרדי משכיל בשקט! 
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 18:43 |
|
| |
בוגי,
האם תוכל להביא מקורות מה"מודרן אורתודוקס" המצביעים
על נכונות לתת פטור גורף,בשם היהדות מ"עול תורה ומצוות"
למי שנמצא מתאים לכך?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 21:13 |
|
| |
נשאלת כאן השאלה האם קיום מצוות הוא חובה או זכות. אגב, מכרה שלי, שבנה מוגדר בכעל קווים אוטיסטיים, ביקשה רב שילמד אותו לצורך עלייה לתורה בהגיעו למצוות.
הרב פסק כי הוא "שוטה", ואינו יכול לעלות לתורה.
אותה מכרה שלי פסקה כי השוטה הוא הרב, ובנה עלה לתורה בבית כנסת רפורמי, לו גם תרמה אח"כ סכום נאה.
ממש כאותו סיפור על היהודי שהגיע לבית כנסת וביקש מן הרב לומר קדיש על כלבו שמת ואליו היה קשור בכל נימי נפשו. הרב הסביר לו שביהדות האורתודוכסית לא אומרים קדיש על חיות, אבל בהמשך הרחוב נמצא בית כנסת רפורמי, שינסה שם.
תגיד, שואל אותו בעל הכלב המת, אתה חושב שהם יסכימו לקבל את הקרן בסך מאתיים אלף דולר שהשאיר אחריו הכלב?
רגע, אומר לו הרב, חכה, אל תלך.למה לא אמרת שהכלב יהודי?
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 22:41 |
|
| |
ספרן,
נראה שבוגי יתקשה להביא מקור מה'מורדן אורטודוקס' על נכונות לתת פטור גורף בשם היהדות מ"עול תורה ומצוות" הוא מקסימום יוכל להביא את דברי הפילוסוף האמריקאי אמרסון שאמר: שהצדיק אינו חייב לקיים את החוק בהקפדה (ציטוט מהזיכרון)
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2004 23:28 |
|
| |
איקה,
את דברי אמרסון אפשר גם למצוא ב"מי השילוח" לרמ"י
מאיז'בצה. אולם מדובר,כידוע, בספר מקורי מאד וחריג.
אבל,כפי שאכן ציינת,לא לכגון זה,נתבקש בוגי להביא
סימוכין,אלא לאישור כביכול, ע"י גורם אורטודוקסי,
מודרני ככל שיהיה,לפריקת עול מצוות,כולן או מקצתן,
בגלוי או בסתר.
תוקן על ידי - ספרן - 13/09/2004 23:41:19
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 00:39 |
|
| |
ספרן,
בהחלט יש מקורות לכך. אחד לדוגמא שאני זוכר הוא עוד יותר קיצוני: הוא מכיר בלגיטימיות של אי קיום מצוות בכלל, ולאו דווקא למישהו במעמד מסויים. ראה מאמרו של משה מאיר ב'אקדמות' ותגובתי גליון אח"כ (דומני יב). התגובה הובאה על ידי בשלמותה באשכול סמוך (לבקשתה של אמשלום). לא זוכר איזה אשכול.
יש עוד מקורות מסוג זה, כאשר בד"כ הדברים מעט עטופים (כדברי הרמב"ם בשורשיו, ו' או ט', על הלאוין העטופים).
מיכי
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 08:16 |
|
| |
רמ"א,
למה לדעתך, רפורמי הצועק בראש חוצות: "אורטודוקסי אני"
לא חצה מזמן את הקווים?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 08:36 |
|
| |
ספרן,
כשכל המדומיין אפשרי, הקווים המטושטשים נחצים ממילא!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 08:56 |
|
| |
ספרן:
אני הייתי שמח לראות מקור במי השילוח שפוטר מקיום מצוות. הקטע המפורסם בפרשת פנחס רק משבח את העבירה, אבל אינו אומר שמותר לעבור עבירות.
ולחכמים פה שמצטטים את המודרן אורתודוקס כאילו הם ברי סמכא, הרי אין כיום רב מודרן אורתודוקסי אחד (איני מתכוין לר' צבי שכטר וחבריו) שיודע צורתא דשמעתתא. ולא רק זה, אלא רובם המכריע, הושפעו מהוגים נוצרים או חילונים. ככה שהתיאולוגיה שלהם, היא אינה יהודית אלא ריפורמית או קונסרבטיבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/9/2004 09:21 |
|
| |
ספרן
מלבד הרה"ר לבריטניה שהזכרתי, דומני שאם תשאל כל רב קהילה לא חרדית באירופה (ובמיוחד באנגליה) וגם בארה"ב איפה שהחרדיות עדיין לא פשטה את טלפי ה'קירוב' שלה, תשמע את הדעה הזו. (יש לי גם שם, אבל איני חושב שמן הראוי לפרסם אותו. די לך לבדוק את אלה שיצאו להגנת הרה"ר הנ"ל.)
צ'טונג
איך החלטת מהי האידיאולוגיה היהודית ומי שמך למשה רבנו על דבר זה? אשמח אם תוכיח שהתיאולוגיה הרפורמית או הקונסרבטיבית הושפעה יותר מהנצרות מאשר התיאולוגיה האורתודוכסית. הרי עד לחתימת התלמוד (או כלשון ידידי 'נעילת התלמוד והקמת החומה האורתודוכסית') היו חז"ל הרפורמים המובהקים.
|
|
|
|
|
