|
|
| נשלח ב-20/9/2004 18:40 |
 |
| |
ר"צ,
סליחה לא האשמתי אותך, דנתי אותך לכף זכות, התרגום היחיד שעבר ביקורת הרמב"ם היה של אבן תיבון, ולכן אני נוטה לקבל את תרגומו, אף על פי שהוא מסורבל, ויש לי גם 'קאפח'.
אני לא רודפת אותך ב'קטנות', זה עניין עקרוני להסקת מסקנות מרחיקות לכת כשלך על דעתו של הרמב"ם
חזרנו למושג "דימה" בכל פעם שהרמב"ם משתמש בו...
ואולי תוכל לומר לי, האם גם חז"ל השוו את שלושים תלמידיו של יוחנן בן זכאי למשה רבנו, כשאמרו: "ראויים הם שתשרה שכינה עליהם כמשה רבנו"? או האם הרמב"ם השווה כל אדם למשה רבנו כשאמר כל אדם ראוי לו.." וכו'?
תוקן על ידי - איקה - 20/09/2004 18:44:58
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 18:41 |
|
| |
מו"נ
הוא קיבל על עצמו את ההגדרות האלו. הרי דקדק בש"ע .
כל מכתב שני שלו מתחיל בהלכה הראשונה בשו"ע.[יתגבר וכו]
ואין דרך אחרת לשפוט את דעתו הדתית רק ע"י הדת עצמה, דעות חיצוניות לה נכונות ככל שיהו לא מהות פקטור ע"י הדת היא לא ממש מתחשבת בהם.[וזאת דוקא לליבוביץ שהרי 70 % מהדת נסתר ע"י התרבות שעליה גדל ואילו הוא החזיק באמונותו למרות זאת . הוא פעם התבטא שהוא מצטער על שלא למד דף היומי .]
(אגב כפי שציינתי הפוסקים דנים בזה אם יש איסור להגיש יין למין ופסקו [ר"מ פיינשטיין ועוד] שאין לך בזה אלא איסורו שהוא הקירבה הנוצרת משתייה משותפת ולא שייך באדם עצמו.)
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 18:53 |
|
| |
רב צעיר
תודה על הפירוש שלך[על הבורא וכו] גם אם לא לכך נתכון אבל פירושך בעינו עומד.
לאדם מהשורה קשה לחיות בדיכוטומיה שבה ליבוביץ חי וכך א,א אלא להשליך את ההכרעה על קיום מצות יחד אם התפיסה האלוהית.
גם ליבוביץ אילו לא גדל תחת חינוך יקי קפדני ששילב בין ערכי היהדות לערכי העולם לא בטוח שהיה מסוגל לחיות כך.
----------------
עוד הערה למיציץ ההפרדה בין ההלכה להשקופ"ע היא בעיני מלאכותית והמצאת הדור האחרון. ליבוביץ ודאי לא קיבל אותה. וחזרנו לנקודת ההתחלה מה היה חושב ליבוביץ ההלכתי על ליבוביץ ההשקפתי?.
נכון שרב צעיר הביא בטו"ד פרטים מסויימים שמשתמע מהם אחרת אבל לדעתי ליבוביץ התכון ואף התבטא כך שהשינוים הם תוך הלכתיים וחייבים לעשות ע"י אנשי ההלכה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 21:19 |
|
| |
טוב קעלעמר
היו היה כאן בעבר ויכוח בשאלה האם הרעפאר"מין והאורתודכ"סין הם דת אחת או שני דתות. מה שהוסכם הוא שיש ביניהם מן המשותף ויש ביניהם מן המפריד אמנם אם המשותף רב על המפריד בכדי להגדירם כשתי דתות זה עניין סמנטי שכל אחד יגדיר לנוחותו.
לעניננו , ההשקפה הלייבוביציאנית יש בה מן המשותף עם הששקפות שרווחו בעבר ויש בה מן המפריד. יתכן שזה מצדיק לומר שלייבוביציאניזם היא דת חדשה (אמנם באותו מובן יתכן שאפשר לומר גם שהחסידות היא דת חדשה או שויזניץ וקארלין הם שני דתות שונות) . so what? אם יש מובן שבו הלייבוביציאניזם אינו המשך של היהדות הקלאסית , אז היא דת חדשה באותו מובן . אבל מי אמר שדתות חדשות נעדרות הגיון?
האמת היא שיש מובנים רבים להמשכיות, בחלקם יש כאן המשכיות ובחלקם לא. מי מוסמך לקבוע איה מובנים חשובים יותר? ועוד יש לעיין האם המרחק בין לייבוציאניזם לבין עמדות "לגיטימיות" רחוק יותר מהמרחק שיש בין כל זוג של השקפות לגיטימיות? בכל מקרה, ההשקפה הלייבוביציאנית טוענת שההמשכיות החשובה היא אך ורק בתחום ההלכה, אך מכיוון שמדובר בהגדרה ולא בקביעה אמפירית , אין זה נושא שיש להתווכח עליו.
השאלה היא האם זה הגיוני לקבל את הדת החדשה הזאת? יש לך טענה נגד זה?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 21:37 |
|
| |
לא! אין לי שום טענה נגד זה או נגד דבר אחר.
כל שדנתי בו הוא הדיכוטומיה שליבוביץ שקע לתוכה אולי כנגד רצונו.
ואסכם אותה , מחד קבלה מוחלטת של ההלכה [מוחלטת הכונה שהרי קבלה זו היא היהדות ותו לא מידי.]
ומאידך בנושאי האמונה שגם הם תוך הלכתיים הוא לא קבל .כמובן תוך נסיון לפעמים ל"הדביק" את דעתו בהלכה.
כגון האמונה במשיח : הוא טען שמתוך העקרים מוכח שמשיח לא יבא שהרי ביום בו יבא יתבטל העיקר הזה והרי זאת התורה לא תהא מוחלפת.[נוצץ אבל לא אמיתי.]
שוב אין לי "בעיה" או טענה יש לי רצון להבין מה חשב ואיך הוא חי על פי מחשבותיו.
אגב אני אכן חושב שהאורטודקסיה היא אחותה המפגרת [פיגור בזמן ] של הרפורמה או יותר נכון של הקונסרבטיבה.
אבל דומני שדעתו של ליבוביץ עצמו לא אהדה בלשון המעטה את הרפורמה.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 21:50 |
|
| |
קעלעמר
האם זה כל כך פשוט בעיניך שענייני אמונה הם תוך הלכתיים? אמנם נראה שזו דעת הרמב"ם אבל האם יש בזה הסכמה אצל כל הפוסקים? העניין אינו ברור לי כלל ויש הרבה נקודות שיש לדון בהם. ענייני אמונה רלבנטיים מבחינה הלכתית אך ורק אם יש חובה להאמין בדברים מסויימים (משהו שאינו ברור כלל ועיקר) או להגדרת מינות לצורך דיני מינים. ובשני הדברים יש הרבה לדון.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 21:59 |
|
| |
קעלעמר
כתבת:
כגון האמונה במשיח : הוא טען שמתוך העקרים מוכח שמשיח לא יבא שהרי ביום בו יבא יתבטל העיקר הזה והרי זאת התורה לא תהא מוחלפת.[נוצץ אבל לא אמיתי.]
איפה הוא אמר את זה?
עיין בהקדמה לפרק חלק - תקרא את העיקר השלוש עשרה על פי הרמב"ם(לא את הפרפרזה שעשו בסידור על הרמב"ם - זאת בדיו' הצורה שבה האמין ליבוביץ' במשיח.
והעיקר בעיניי ליבוביץ' הוא לנהוג כהמלצתו של הרמב"ם בהלכות מלכיםולעולם לא יעסוק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך.....ולא ישימם עיקר, שאין הם מביאים לא לידי יראה ולא לידי אהבה"
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 22:21 |
|
| |
המרחק בין ליבוביץ לרמב"ם תהומי.
ידיעת ה' (ולא "אמונתו של הרמב"ם" כשם ספרו של ליבוביץ) היא יסוד היסודות ועמוד החכמות. וכך כמובן יש לתרגם את העיקר הראשון על פי הערבית (אעתקאדה - ידיעה) וכלשון הרמב"ם עצמו בפתיחת הי"ד.
ואילו לפי ליבוביץ הידיעה אינה קטגוריה דתית, אלא מדעית, ולא נותר לה לדת אלא הכרעת האמונה, שהיא עשיית המצוות בפועל.
יסוד ה"לשמה" המצוי בודאי ומפותח מאוד אצל הרמב"ם, הפך אצל ליבוביץ ליסוד היסודות, אך בו יש עבודה ללא ידיעה, ואילו לפי הרמב"ם על פי הדעת תהיה האהבה, והתמדת האהבה היא עבודה שבלב, דהיינו העבודה בדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2004 22:24 |
|
| |
אריק,
ליבוביץ' לא כפה דבר על פוסקי ההלכה. ליבוביץ' היה יהודי שראה עצמו חלק מהציבור שומר ההלכה, וככזה, היו לו מספר טענות כנגד מצב ההלכה בימינו. אישית, אני מסכים עם חלקן ושולל לחלוטין אחרות - כל דבר לגופו. איני חושב שבורותו ההלכתית (במידה והיה בור) מונעת ממנו לטעון טענות. אני יכול להפנות אותך לדברים של רבנים מכובדים ביותר העוסקים במחשבת הרמב"ם והמשקפים בורות מוחלטת. האם בגלל זה אפסול כל מה שיש להם לומר?
מייציץ,
דומני שאתה מכוון לרדב"ז בתשובותיו ח"א, תשובה רנ"ה בעניין מגיד סורר שהשמיע דברי כפירה שכיוון שחושב שדבריו אמת "...אנוס הוא ופטור, ולא עדיף האי ממי שטועה באחד מעיקרי הדת מחמת עיונו הנפסד שלא נקרא בשביל זה כופר", ודלא כהרמב"ם, כמובן.
"הבן של ליבוביץ'",
אני מניח שהכוונה לפיזיקאי פרופ' אליה ליבוביץ' שהוא יהודי חילוני, אם כי, מקריאת דברים שכתב אני מסופק עד כמה הוא אותנטי בהבאת דברי אביו. ד"ר נעמי כשר למשל, תלמידה חברה של ליבוביץ' שעליה אמר שהיא המבינה אותו הכי טוב, טוענת שלליבוביץ' יש מושג א-לוהים פוזיטיבי (עיין בספרה 'אמונתו של י.ל.' בהוצ' האונ' המשודרת).
לדעתי, ליבוביץ' האמין בקיום הא-ל אך לא הייתה לו כל אפשרות להוכיח את אמונתו. אשר על כן, הוא ניסה לנטרל את שאלת ההוכחה. אחרים סברו שעדיף לנפנף בהוכחות שאינן מחזיקות מים כתקפות.
בודאי שליבוביץ' לא אחז בהשקפת שפינוזה וראה בה אלילות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 09:53 |
|
| |
ממללא,
בתגובה קודמת טענת כי אין להשוות בין עומק הבנתו של הרב קוק את משמעותו של המדע המודרני לבין עומק הבנתו של ליבוביץ', שכן ליבוביץ' היה מדען ואילו הרב קוק היה תלמיד חכם. לכאורה, אם כן, לפי אותה שיטה, אתה צריך לייחס להשקפתו ההלכתית של ליבוביץ' משקל דומה לזה שאתה מייחס להשקפתו המדעית של הרב קוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 10:14 |
|
| |
גם וגם
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 11:41 |
|
| |
נא לשמור את האשכול מהשמצות והבה נקבל על כך בעשי"ת. [יש מספיק פורומים להוציא את יציאת התסכולים.]
יצחקומר,
ברוך שובך ושנה טובה!
ציטוטך מרביצקי בהגדרת המונותיאיזם נפלא ותואם בהגדרתו בדיוק את ששמעתי בשם מהרג"נ ז"ל ומה שהרבתי להביא בכאן שאין מוחלטות אלא הווה [אם כי לייבוביץ לא מצא הגדרה והזדקק לעשותו "רצייה פנימית"].
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 17:15 |
|
| |
איקה
שמעתי מפיו. [זה גם כתוב איפה שהוא אבל לא מצליח להזכר]
רב צעיר
חשבתי על זה, שיכול להיות שאילו לא היה מצליח לרמב"ם [והאפשרות הזו סבירה] והיה נשאר בתודעה ככופר. גם לייבוביץ [לפחות ההלכתי] לא היה מקבל אותו.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2004 17:20 |
|
| |
מה שהוכיחו שלא יכול להיות שמשיח יבוא כי אם כן תפסק האמונה בביאתו, אין זו קושיא, כי הרי מהרמב"ם בהקדמה לפרק חלק מוכח שיהיה קץ לימות המשיח וההיסטוריה תמשיך להתגלגל ושוב תהיה ירידה ושוב משיח (ועיין בביאוריו של הרב שילת במהדורתו) וא"כ גם כשיבוא משיח לא תבטל האמונה בביאתו השנית.
|
|
|
|
|
