אורכם של ששת ימי הבריאה.

כמה הערות לקודמי 1. חידושו של איינשטיין אינו ביחס שבין זמן למרחב, שהרי בתובנה זו קדמוהו רבים, אלא חידושו לגבי התפיסה של ניוטון היתה שהכיר בכך והוכיח שגם זמן ומרחב אינם נתונים סטטיים בהם פועל החומר (והאנרגיה) המשתנה, אלא גם הם -הזמן והמרחב סובייקטים לשינוי. 2. אם העולם (מרחב) בזמן או הזמן בעולם (ומזוהה בתנועה) או ששניהם אותו דבר, כבר האריך בזה לייבניץ ללא מוצא. 3. מנקודת ממוצא מדעית עכשווית אין צורך להוציא את המקרא מידי פשוטו (שיום הינו 24 שעות ולהפכו בן טרילירדי שנים) שכן גירסה שהעולם הפיזי נוצר בשניות שווה לגירסה שהתפתח במליארדי שנים , וזה מדעי (תאורטית) או לא מדעי (אמפירית) באותה מידה. (ראה הפרכת הוקינג את עצמו).

Jebo:

ה Lorentz-Fitzgerald Transformation הוא קדם לאיינשטיין אבל איינשטיין הוא זה שנתן את המשוואות והוכיח את זה בצורה מדעית. ואפילו איינשטיין לא עשה את זה בשלימות עד שבא מינקובסקי והראה שהמשוואות של איינשטיין תואמות למרווח של ארבע מימדים כשזמן שוה ל -1.

אני לא חושב שלייבניץ עניין לפה, ותקן אותי אם אני טועה. הרי לפני איינשטיין היה אפשר להגיד שהזמן מזוהה עם תנועה, אבל ברגע שזמן ומרווח שוים, הרי ששוב אי אפשר לזהות זמן כתנועה.

הוקינג הפריך את עצמו בקשר לחורים שחורים שאינם מאבדים מידע. אני לא מבין איך זה קשור עם גישה תאורטית או גישה אמפירית.

מסכים עם ג'בו .

לעצם הענין אני חושב שברגע שמתחילים לעסוק בנושאים כאלו , צריך לקבוע נקודת שבת שעליה אפשר לבסס את המחשבה. (מקביל למה שהמדע מכנה בשם אקסיומה, אבל לא בדיוק)

לדעתי הנחת היסוד ההכרחית כדי לצאת מ"לופ" מחשבתי, היא קביעת העולם בו אנו נמצאים כבריאה מה שאומר :
1. יש מציאות מעבר לבריאה .
2. העולם נברא מתוך/ע"י אותה מציאות שמעבר או שקדמה לה .

השלב הבא מחייב אותנו "לפרק" את הנתונים שיש לנו על העולם , תוך בירור היחסים בין גורמים שונים בבריאה ומשמעותם.
הגורמים הראשונים שמצריכים בירור להבנתי הם זמן ומקום באשר על ידם מתבססת כל הגדרת המציאות.

.




אהמ

"
לדעתי הנחת היסוד ההכרחית כדי לצאת מ"לופ" מחשבתי, היא קביעת העולם בו אנו נמצאים כבריאה מה שאומר :
1. יש מציאות מעבר לבריאה .
2. העולם נברא מתוך/ע"י אותה מציאות שמעבר או שקדמה לה .
"


אם "העולם נברא מתוך/ע"י אותה מציאות שמעבר או שקדמה לה " הרי שכבר הנחת הנחות יסוד מאד חזקות, וביניהן שבעצם אנו דנים בעולם הלא נכון.

הבה נדון בבריאת העולם שמתוכו נברא עולמנו. מדוע לדון בתולדה?

מואדיב ???
סליחה, אבל לא הבנתי את שאלתך.
הסבר ואשתדל להגיב בהתאם.

לענ"ד הבעיה הגדולה בסיפור הבריאה אינה בסתירות עם ממצאים מדעיים כאלה או אחרים. הבעיה היא שהתפיסה הכללית של היקום שעולה מהסיפור הזה שונה מאוד מהתפיסה המודרנית לאור מה שידוע לנו כיום.

ראשית כל, יש את ההתמקדות הלא פרופורציונלית בכדור הארץ. אנו יודעים שכדור הארץ אינו אלא גרגיר קטן ביקום ענקי המכיל מיליארדים של כוכבים כמו הכוכב שלנו. לא ידוע לנו אם יש עוד כוכב שעליו יש יצורים חיים, אבל חוץ מעניין זה , הרי כדור הארץ אינו אלא עוד כדור בין כדורים אחרים שגם בהם יש יבשות וימים והמון ברואים לאין תכלית.

מנקודת ראותו של המספר יש את השמים ויש את הארץ , כאשר מעשה הבריאה מתרכז בעיצוב פני הארץ והוספת קצת שמים מסביבה. לפני התחלת מעשה הבריאה , הארץ היתה תוהו ובוהו . כאילו כאשר מתארים את התנאים ששררו לפני הבריאה (או בשלב הראשוני שלה) , מספיק להתייחס לתנאים על פני הכוכב הבודד הזה.

הדבר בולט גם בנוגע לאור ולחושך. הזמן שבו פועל הבורא מוגדר באמצעות שעות האור ושעות החושך, כאילו מדובר במשהו אוניברסלי. אבל זה בכלל לא נראה מתאים כאשר עוסקים בבריאת היקום. בוקר וערב יחסיים לנקודה מסוימת על פני כדור הארץ .

הרקיע . מנקודת ראותנו, כדור הארץ מוקפת בכמה וכמה מעטפות , כאשר המעטפות החיצוניות הם תערובת של חומרים במצב גזי . למה זוכות דווקא מעטפות אלה להתייחסות מיוחדת? ובכלל, האם מתאים , לאור ידיעותינו בפיזיקה ובכימיה, לתאר את העולם כמורכב מיבשה, ים , רקיע וכוכבים? האם לא היה מתאים יותר לדבר על החלקיקים היסודיים ועל הרכבתם ?

(דרך אגב , לא ברור למה נאמר יקוו המים . לכאורה מה שצריך להיקוות הוא היבשה ואז המים הולכים מאליהם ממקום גבוה למקום נמוך).

ויש עוד הערות רבות על זה הדרך.

אנו רואים את העולם כמורכב מכמה סוגים של ישים יסודיים שפועלים זה על זה בהתאם לחוקים ידועים. כל הישים שברמה גבוהה , כמו כוכבים או מים , הם בסך הכל קומבינציות שונות של אותם יסודות. אילו מישהו בימינו היה ממציא סיפור בריאה , הוא היה בוודאי מתחיל בהתהוות הישים היסודיים וקביעת חוקי הפעולה שלהם. ימים, יבשות ,רקיעים וכוכבים הם כבר תוצאות של קיומם של הנ"ל שאולי מצריכים עוד קצת התערבות לעיצובם הסופי (ואולי לא) , אבל לא נראה שהם צריכים לתפוס מקום רב בתיאור שיטתי של התהוות היקום. כמו כן אנו רואים את המקום שאנו תופסים במרחב הענק הזה כעוד מקום שכמוהו רבים הדומים לה הרבה יותר ממה שהם שונים הימנה.

מסיפור הבריאה, לעומת זאת, עולה תפיסה אנתרופוצנטרית וגיאוצנטרית של היקום. זהו מוקד ההתנגשות ולא ממצאים כאלה או אחרים לגבי גיל היקום. אפשר לומר שגיל היקום הוא עוד סעיף קטן בהתנגשות הזאת. גם ההערכה הקטנה לגילו של היקום היא חלק מהאנתרופוצנטריות הזאת.

מו"נ (להערתך בעמוד הקודם), מאימתי הגדרת היום היא 24 שעות? יום הוא זמן סיבוב הכוכב סביב צירו פעם אחת, ועל הכוכב שלנו, במקרה, אורך הסיבוב הזה 24 שעות.

מאחר שהגדרת ה"יום" תלויה בהמצאותה של שמש, ברור מה היה אורכו של יום מן היום הרביעי ואילך, אך לא מה היה ארכו של יום בשלושת הימים הראשונים.



(אופס, נכתב לפני שראיתי את הערתו האחרונה של מו"נ!)

תוקן על ידי - חבצל_ת - 26/09/2004 11:24:55

נושא ונותן.
יש לך מידע על יצורים בכוכבים אחרים?

לא ידוע לי שיש למדע המדויק תשובה על כך עדיין.

לא שיש לכך סתירה ממקור יהודי, רק שאם אנחנו היחידים אז אנחנו "נזר הבריאה".

ושוב להסברת "הרעיון" שהבאתי.

מצב הצבירה של הזמן אינו מענין השאלה.

אני מתיחס לזמן הנמדד מול תופעות טבע, כגון:
קצב התפתחות האלמוגים.
הווצרות הנפט והגז.
"גילם" של ממצאים שונים לפי קצב התפוררותם או לפי המצאות חומרים מסוימים בתוכם.

יתכן שהתהליכים ההם היו מהירים יותר בעבר,
ויתכן שהעבר היה ארוך יותר מחינת מספר הדקות שהיו ביממה.

מייציץ,
אתה הופך סיבה ותוצאה.

אם הקב"ה רואה את העולם שלנו (מה שמכונה כדור הארץ) ואת היצורים החיים בו, ואת האדם , כענין המרכזי והחשוב במציאות, הרי שזה מרכז המציאות, וכל טרילטריליוני ויותר הכוכבים האחרים שוליים לו (ונחשבים רק כחלק זעיר מהשמים של אותו עולם)

אבל אם אתה רואה את גודל העולם כדבר המשמעותי והחשוב, הרי שהשמש הרבה הרבה יותר חשובה ומרכזית מכדור הארץ, וכל הנמצאים בו. (בהזדמנות זו רצוי לשנות את שמה מ"שמש", המשמשת את העולם, לשם אחר...)

מחלוקת .

אני מכריע כגישה הראשונה שהצגתי.
ואתה/ם?

אז למה אי אפשר לומר אותו דבר ביחס לגיל העולם?!

ואני יודע שזו שאלה שולית, אבל חלקיקים יסודיים אימת נבראו? חוקי הטבע אימת נקבעו? כדור הארץ עצמו אימת נוצר?