הנה שוב דעת הרב קוק זצ"ל ב"לנבוכי הדור" בעניין, פרק ה' עמוד יד'
שאין מעשה בראשית שבתורה כולו כפשוטו, כי אם יש בו גם עומק משל כבר כתב הרמב"ם, על כל פנים אין זה מעקרי תורה, והוא ז"ל אמר שאם היה לו מופת על הקדמות היה מפרש כתובי החידוש כאותו צד שפירש כתובי ההגשמה, אמנם במקום אחר אמר שאין בריחתינו מהקדמות רק מפני תואר הפסוקים, כי אם מפני סתירת יסוד התורה שבה, שהרי אין עם הקדמות נס ושינוי מנהג, אם כן העמוד שיסודי הדת נשענים עליו היה בטל חלילה, והנה מובן היטב שדרכי הדרישות החדשות שטוענות רק בהתפתחות אין בהן ביטול כלל ליסודי התורה, ואף לא לתואר הכתובים של מעשי בראשית, אם יאמר הטוען שכיון שנפתח למשל חומר הכדור במשך רבבות שנים, אם כן אינו רואה כאן יד ד', ועוד יטעון: האורך הזה למה, ולמה לא יצאה הבריאה ברגע אחד אל הפועל, על זה נשיב לו בטעם ודעת, שדרכי ההתפתחות וההליכה של הדרגה בסדר המציאות לא הרחיקו אותנו מעולם מדעת את האלוקים, כי אם קרבנו אליו באהבה ורוממות נפש, שהרי אנו רואים דרכי הסיבות והמסובבים לעינינו מעשים בכל יום, ומכל מקום כיון שאנו רואים שעושים מעשיהם בסדר נפלא, בחכמה רבה וחסד ורחמים גדולים, אנו מכירים את הפועל המחיה את הכל שהוא אלוקים חיים, שלו עצה ותושיה, חסד ורחמים, מה בין התפתחות העובר במעי אמו במשך ירחים, ובכל זאת אנו מכירים כי "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד,,, אשר עושיתי בסתר רוקמתי בתחתיות ארץ, גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו" ומכל שכן אם נמנה סדרי ההתפתחות שעלו בהם החלקים האורגנים מעת היותם ליסודות פשוטים עד בואם למצב אדם שלם חי ומשכיל, גם צדיק וישר ורב כח ועז, הנה התקופה גדולה והדרכים הולכים לאטם, והן הן שיעידו לנו על כח ה', בבואם לכלל תכלית נכונה, והנה זה פשוט אצל כל יודעי תורה כי לא נתבארו מעשי בראשית בתורה כי אם מעט מזעיר, ואמרו ז"ל במדרש רבה: להגיד כח מעשי בראשית לבשר ודם אי אפשר, לפיכך סתם הכתוב בראשית ברא אלוקים, ויסוד הדבר, שלא דברה תורה כי אם במה שנוגע לכדור ארצינו, וגם זה רק לפי התוכן שיובן הצד המוסרי שנוגע להישרת דרכי האדם בהליכותיו החיצוניות ורגשותיו הפנימיים יפה יפה,
כשנעמוד על סדר הבריאה של הכדור הארצי שלנו ממקום שהתחילה התורה לספר, נמצא שהיה בלא סדר ומרוב הקיטורים והאדים העבים והלחים היה מלא מים וחושך, והצעד הראשון היה שנטהרו קצת האדים עד שהיה קצת אור שולט אבל לא היה בהיר כל כך האויר עד שיהיה אפשר לראות ממנו גוף המאורות, אם כן רק האור נברא, לגבי כדורינו, ועצם המאורות אינם נחשבים לברואים מצדו, שאלו היה אדם עומד עליו לא היה מכיר כלל שישנם מאורות במציאות, אמנם בוקר וערב היה על כל פנים מסיבוב הכדור, ואחר זה בא האויר לציור הראוי להקרא בשם רקיע, אף על פי שהלחות היתה רבה מאד למעלה מחוג האויר, המורגשת בראיה אילו היה אדם עומד אז עליו, ואחר כך התכנסות מימי הארץ למקום אחד והתפתחות הכח של הצמיחה, ואחר כך זיכוך האויר עד למדה זו של ראיית המאורות יפה באופן הראוי גם כן להתפתחות שכלית לאדם לחקור על סיבוביהם, ורק אז נעשה האויר מוכשר לנפש חיה ונבראו בעלי חיים המעופפים שפורחים במקום שהאויר דק, ודגים שאינם צריכים לטהרת האויר כל כך, ואחר כך שנטהר האויר ביותר, ראוי היה ליצירת בעלי חיים הולכים על הארץ והאדם, והנה אין כתוב בתורה "ויעש אלוקים ביום הראשון", ויעש אלוקים ביום השני וכו' כי אם נסדרו המעשים בסדר נכון והדרגי, ועל כל חלוקה הזכיר ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, יום שני וכו', שהוא אחת לנו אם נפרש שהיה המעשה ההוא מכוון ביום תמים של כ"ד שעות או שסתמה התורה כמה עלה זמן לכל שכלול, כי אם ההבנה הראויה להצטייר היא, שנערך הכל על פי סדר וכונה והכנה נאותה לתכלית החכמה והצדק האלקי, שבפועל יפעלו הרשמים על השלימות האנושית, בהיות יום השביעי קודש לזכרון מעשי בראשית, על כן מובנות הנה שש החלוקות הכוללות כערך ששת ימים ממש, גם אין כל מניעה בזה לא מצד הכתובים ולא מד חובת קדושת השבת שמכוונת כפי הציור הפנימי של האדם,
בהמשך הוא כותב בעניין גן עדן ובעניין הצלע וכך דבריו:
נפלה עליו תרדמה ובמחזה ראה כי האשה אשר עמדו מצלעותיו לוקחה, יסוד חיי המשפחה הוא להכיר שרק על ידי שניהםישתלם הבנין, ולא להיות רק ל"עזר" לבד לתועלת היחיד, כי אם להשלמת שניהם "כנגדו", וזה השיג באופן רשמי על ידי פעולת המחזה שבתרדמה,
לנשים שבתוכינו: רוצו מהר לעיין שם, זה פשוט נפלא מאוד
 |
|
|
