הר"י קאפח זצ"ל

דרום חוקר
 במחילה לא הבנת הדיוק שמה. כי את ענין המסורת כותב כיהודה ועוד, משמע שחזרה עיורת גם היא ראיה, אלא שיש בעיה תחבירית בזה כנאמר.

כתב הרב קאפח בהקדמה לסידורו "שיח ירושלם" (כך במקור ללא י' כי בתנ"ך אין י' במילה ירושלם)

"והן זה עתה נודע לי מפי מלומד אומר אמת, דובר צדק ומגיד מישרים, כי עם פתיחת ספריית לנינגראד, נתגלה סידור תפילה כתב יד עתיק שנכתב בתימן, ועליו חתימת ידו של הרמב"ם, ועליו אי אלה הערות בכתב ידו של הרמב"ם ממש, וכבר הזמנתי צילום מכתב יד זה. (ע"כ הרב קאפח)

***

אם נכונה עדות זו של אותו מלומד, כי אז יש כאן עדות שגם הסידורים שהגיעו מתימן לרמב"ם השפיעו על דעתו, אבל אני עדיין חושב שעיקר ההשפעה על דעת הרמב"ם באה מהגאונים, ויהודי תימן רק סייעו כסניף לדבר.

ובכלל, הרמב"ם שלח לתימן הרבה איגרות, הדבר מעיד על קשר אמיץ, והוא אומר דרשני.

***

ותודה "למאי נמ" שהפנה את "אור הרעיון" לכאן.

_________________

בס"ד
הרמב"ם ז"ל כתב אגרות על מנת לחזק את יהודי תימן כי קם בתימן משיח שקר שטען שהוא המשיח ולכן כתב "המשיח יתגלה לראשונה בארץ ישראל דוקא".לענ"ד הרמב"ם העתיק את נוסח התפילה מהגאונים ולכן זה התאים לנוסח הבלדי שהתפללו ע"פ נוסח הגאונים בלי ההוספות המאוחרות בסידורי הספרדים שהנוסח השאמי נראה שהושפע ממנו. 

לק"י

לכבוד דרום_חוקר, ערב טוב.

נהנתי לקרא את דבריך, ואני רואה שהינך בקיא במשנתו של הגר"י קאפח זצ"ל.
הייתי מעוניין לשוחח איתך בטל'. מס' הפל' שלי: 050-6007220

כמו כן, לגבי מה שהבאת את דברי הגר"י קאפח:
"כתב הרב קאפח בהקדמה לסידורו "שיח ירושלם" (כך במקור ללא י' כי בתנ"ך אין י' במילה ירושלם)

"והן זה עתה נודע לי מפי מלומד אומר אמת, דובר צדק ומגיד מישרים, כי עם פתיחת ספריית לנינגראד, נתגלה סידור תפילה כתב יד עתיק שנכתב בתימן, ועליו חתימת ידו של הרמב"ם, ועליו אי אלה הערות בכתב ידו של הרמב"ם ממש, וכבר הזמנתי צילום מכתב יד זה. (ע"כ הרב קאפח)".

אציג לפניך תגובה של פרופ' יוסף טובי על דבריו של הגר"י קאפח (מיתוך כ"ע תימא, גליון ז, אייר תשס"א)::

.

תוקן על ידי תמיר_רצון ב- 02/06/2008 20:23:04

בס"ד

בס"ד
הרב דוד צבי הילמן טען טענות שהר"י קאפח לא דייק בתרגומו וכתב שלשה פירושים למלה אחת במורה הנבוכים "בכמ"ק במו"נ מדובר במאמיני קדמות העולם ומאמיני גשמות הבורא. בפרקים המדברים על הקדמות (ח"ב פי"ג-ט"ז) נקט הרי"ק 15 פעמים לשון סברא (סוברי הקדמות וכיו"ב) ולגבי הגשמות נקט עפי"ר לשון אמונת הגשמות מאמיני הגשמות להאמין בגשמות (עי' חלק א' ספל"ה וספל"ו וספמ"ו) אבל ברפנ"ג תרגם סברת הגשמות ושסובר הגשמות. בקטע הקטן שבספל"ו תרגם פ"א לשון אמונה וב"פ "להיות בדעה" ופ"א הוכח לו.
בח"א רפס"ג (ריש עמ' קסד) תרגם מאמיני הרוחניות.
בח"ב רפל"ג (ריש עמוד שצא) תרגם "סובר מציאות ה' כל שכן שיסבור נבואה אלא מטרתי להזכיר השקפות "מאמיני ה' ".
הרי לפניך "בנשימה אחת" ממש ב"פ סברא ופ"א אמונה. וכתב בהערתו "מעתקד" ותרגמתי מאמיני מתוך קלישות אם כי אינה אמונה סתמית אלא דעה בסיסית עכ"ל (מה נתכוון במלה "קלישות" איני יודע), והמעיין במקור הערבי רואה שגם גבי מציאות ה' וגם גבי נבואה כתוב "יעתקד" ולמה תרגם בהן סובר ולא תרגם "מאמין" (מתוך קלישות). בתחלת פתיחת המו"נ (הערה 7) כ' הרי"ק ש"אעתקאד" אינה אמונה כתרגום הר"ש ן' תיבון ושרבינו עצמו תרגמה ברה"ל יסוה"ת "לידע", וכשהגיע הרי"ק אצל ציון 63 וציון 65 "שכח" את מש"כ בציון 7 ותרגם שתי המלים "קואעד אלאעתקאד = יסודות האמונה. (ולא טרח כלל להתנצל על זה בהערותיו). ואצל ציון 85 המציא תרגום נוסף למונח "אעתקאדאת".והוא השגה. ואצ"ל שהר"ש ן' תיבון לא סטה סטיה כל שהיא מנאמנותו למקור הערבי ותרגם גם כאן (כדרכו בכל ספר מורה הנבוכים) "האמנה".
גם בפה"ג חולין פ"א (אצל ציון 28) תרגם הרי"ק "אמונה" (בלי שום התנצלות) עיקר שכחתי. הי"ג עיקרים (אשר יסד הרמב"ם) כתובים בסידורי התפלה וכל כלל ישראל קוראים "אני מאמין באמונה שלימה". ולא אני יודע בידיעה שלימה.
מכל הנ"ל יובן שהטעם שלא הזכרנו את הרי"ק ואת תרגומו כי חששנו פן נהיה לבוז (בעיני המכירים את טיבו ואת ערך תרגומו).
אגב. איננו היחידים הנמנעים מהזכרת שמו של הרי"ק. כך נוהג רבנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א בדרך אמונה ובשערי אמונה. וכך נהגו נכדי הכף החיים זצ"ל שהדפיסו מסכת שביעית עם כל המפרשים עם תרגום חדש לפיהמ"ש עפ"י צילום המקור הערבי שבכי"ק של הרמב"ם וכמובן שהשתמשו גם במהדורת הרי"ק ולא הזכירו לא אותו ולא את מהדורתו וכתבו בהקדמתם שעשו מעשיהם על פי הוראת מאורי הדור הגאונים הגדולים רבי' וכו'. וכך נהגו גם משאר חכמי עירנו שלא הזכירו שמו בהשתמשם במהדורתו. וראוי להחרדלניקי"ם התמימים לשפוך חרונם גם עליהם וגם על הר"ב משנת יוסף (עמ"ס שביעית) שכתב ב"מפתח הספרים" שלו אצל כל אחד ממחברי זמננו הג"מ [הגאון מורנו] חוץ מ"אחד מגדולי ישראל " הלז שכ' עליו רק מהר"י קאפח. גם לא ברך אותו בברכת שליט"א שבירך בה את שאר חכמי דורנו.
את הערכתו את בני הישיבות גילה הרי"ק בפמפלט שכתב נגדם שקראתיו לפני זמ"ר ונשכח ממני תכנו ונשאר אצלי רק הרושם שנכתב מתוך שנאה. רק "פנינה" אחת נשארה בזכרוני והיא שאחת מן האשמות שהאשימם הרי"ק הוא "שנודף מהם ריח זיעה"...
על נוסחאותיו של הרי"ק בס' היד יש להעיר שלא טרח לעיין בספרי הדפוס שנדפסו קודם דפוס ויניציאה משנת של"ר ולא פגעה בהם הצנזורא הנוצרית.והביא הרבה דוגמאות שאין צורך לתיקון נוסח רבנו
בהקדמתו למו"נ שלו השפיל את ערך תרגום הר"ש וכתב שהשבחים ששיבה אותו הרמב"ם באגרתו אליו אינם אלא גינוני נימוס גרידא. והעלים הרי"ק מקוראיו שהרמב"ם כתב עליו לחכמי לוניל שבחים גדולים ושיוכלו לסמוך על מומחיותו בתרגום. וכבר הרס ר"י שילת במאמרו (בס' זכרון להרב נסים ח"ב) את כל בנין הרי"ק (שבנה על טעותו של פרופ' זנה בענין אגרת הרמב"ם אל הר"ש)והביא את אגרת הרמב"ם אל חכמי לוניל והעיר שם על טעויות רבות שם בתרגום הרי"ק. וכמובן שלא הודה הרי"ק בשום טעות כדרכו ברוב גאונו וצדקתו.
על ה"תגלית" של הרי"ק בענין תשובות הרמב"ם לחכמי לוניל כבר הלעיגו רבים. אך אולי כדאי להודיעה למאן דלא ידע, והוא שברור להרי"ק ששאלות חכמי לוניל נפלו בידיו של איזה חכם נבל שהשיב עליהן וחתם את שם הרמב"ם והטעה את השואלים ואת כל חכמי הדורות עד שקמתי קאפח (שכל חכמי ישראל עליו כקליפת השום) וגילה שכל התשובות הללו נכתבו ע"י מי שאינו מכיר את "דרך מחשבתו" של הרמב"ם (המוכרת רק להרי"ק). וגם מרבנו אברהם בן הרמב"ם נעלמה התגלית הזאת והוטעה להאמין שהם דברי אביו. כנראה שלדעת הרי"ק גם הוא לא ידע את "דרך מחשבתו" של אביו. (בכלל נחשב הוא אצל הרי"ק בגדר "מפגר שלא הבין את דברי אביו כמו שהבאתי בתחלת דבריי.)
ואחתום בכפילת ברכה ידיד ש"..
כל זה  בקיצור מדברי הר"ד צבי הילמן
באשר להתעלמות מהדורת שבתי פרנקל של הרמב"ם מהר"י קאפח ומהראי"ה קוק

שואל_ובודק: הרב קפאח ועגונות

חברי הפורום,
מכובדים!

שמעתי שהרב יוסף קפאח, היה מומחה גדול לנושאי העגונות, וברצוני לשאול היכן אוכל למצוא חומר בנושא חשוב זה?

בנוגע לטענתו של הר"י קאפח זצ"ל על תשובות הרמב"ם:
לא קראתי את כל המאמר ואינני יודע על מה הוא מתבסס. אבל ראיתי בספר של הרב מרגליות ['מלחמות ה' לר"א בן הרמב"ם, עמוד יג הערה 3] שעל כמה מהמקומות שחזר בו הרמב"ם בתשובותיו כתבו האחרונים כי האמת כמו שכתב בחיבור. כדאי לעיין שם, כי האפשרות של הרב קאפח מצטיירת כהגיונית אחרי שרואים את הטעויות המביכות [אך כמובן שאין זה מכריח כלום].

_________________

בס"ד
טענה זו שרבנו הרמב"ם ז"ל חזר בו מדבריו ותיקן במהדורא בתרא
ובחיבור בכת"י ,היא רק לנוסח כת"י תימן ,ונראה שהיו כמה מקומות בודדים שהדר בו והדר הוא לכל חסידיו.ובעיקר הענין שיש לתפוס כדבריו שבחיבור משנה תורה  עיין בדברי הגאון החיד"א ז"ל בברכי יוסף או"ח סימן קיח אות ב בענין נוסח הרמב"ם בעשי"ת "מלך אוהב צדקה ומשפט" ובתשובת הרמב"ם "האל אוהב " ומכריע כהחיבור שלא יצא כיון שלא אמר "המלך המשפט".וחוזר ואומר שוב "המלך המשפט".

אינני זוכר את שם המדרש אותו ההדיר "רי קאפח ובהקדמתו משתלח באחד בשם מי"ל. מישהו יודע פרטים אודותיו?