|
|
| נשלח ב-18/6/2008 00:36 |
 |
| |
בס"ד
על איזה מדרש שההדיר אתה מדבר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/6/2008 10:39 |
|
| |
לדאבוני אבד לי שמו. אוכל לומר שלא מדובר במדרש החפץ או מדרש הגדול. מדובר בשני כרכים (כחולים) גדוליםבהוצאה לא מפורסמת וגם לא כל כך מוקפדת.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2008 11:04 |
|
| |
אתה ודאי מתכוון ל"מדרש הביאור"
הוא "מדרש הביאור" לר' סעדיה בן דוד המכונה אלד'מארי.אך איני יודע למי הר"י קאפח מתכוון שם.
אשמח לקבל תשובה לשאלתי הקודמת.
שמעתי שהרב יוסף קפאח, היה מומחה גדול לנושאי העגונות, וברצוני לשאול היכן אוכל למצוא חומר בנושא חשוב זה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2008 13:47 |
|
| |
הכנס שנתי למורשת הרב יוסף קאפח זצ"ל (מאת משיב)
*****
בעלבעמיו:
מעניין שלא הזכירו את העובדה שזה יום הזכרון (יארצייט בלע"ז).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2008 06:05 |
|
| |
בס"ד
ר' סעדיה בן דוד היה מגדולי חכמי תימן בספר מתבארים עיקרי תורה שבכתב ועיקרי תורה שבע"פ ועיקרי דברי חכמים ומעשיותיהם. הספר דן בענייני הלכה, פרשנות, מחשבה, פילוסופיה ואליגורה. מקורותיו: תלמודים, מדרשים, הרמב"ם, ספר המצוות, פירוש המשנה, האגרות, משנה תורה, מורה הנבוכים, מדרש החפץ ומדברי ר' יונה אבן גנאח. כלולים בו מדרשים עתיקים שלא הגיעו לידינו. מהדורה זאת נעשתה עפ"י כתב היד השלם ביותר שיש בידינו כיום. מקור ותרגום.
http://www.machon-moshe.co.il/sqlnew.asp?d=14
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2009 10:25 |
|
| |
דעת הרב קאפח כדעת הרמב"ם
איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה
מורה נבוכים ח"ג פכ"ב
המאמר שהוא כתב בנושא מטרתו להצביע על הבעייתיות שבספר, ועל תהפוכות הוגי הדעות ביחס לספר.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-18/4/2009 21:42 |
|
| |
אבן עזרא איוב פרק ב
וחז"ל אמרו כי משה כתב ספר איוב והקרוב אלי כי הוא ספר מתורגם על כן הוא קשה בפירוש כדרך כל ספר מתורגם
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2010 04:37 |
|
| |
מחלוקת עקשים דרדעים בעקבות התנגדות הרב יחיא קאפח לקבלה
http://is.gd/gbOjs
(תודה לצענערנע על הקישור)
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2016 10:03 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-24/7/2016 10:06 |
|
| |
הרב דוד מנחם / פ"בהרב יוסף קאפח זכר צדיק לברכה,
מאור גדול שראינו בילדותינו. רמבמיסט אמיתי, לא רק בחריפות הדעת אלא גם בשלמות המידות. עודני זוכר את פניו המאירות והליכתו הצנועה. הליכתו הליכת חכם הייתה מעידה על שלוות נפשו ושלמותה. זכורני שהיה צוחק מעט כשהייתי מנשק כפות ידיו. כמעט ואין יום שאיני הוגה בספרים שתרגם וההדיר ומנשקם.
היום יח תמוז 16 שנים לפטירתו. הנה לכםן כמה מדבריו וסיפורים נפלאים שהעתקתים מנכדתו הגברת עינת קאפח Einat Kapach נתחיל בסיפורים: נהג מונית אחד לקח את סבא. הנהג שהיה מוסלמי מלמל את הפרק הראשון של הקוראן, סורת אל פאתחה. הוא חזר על הפרק שוב ושוב. סבא שאל אותו: "למה אתה אומר רק את הפרק הזה?" וענה הנהג שהוא לא יודע יותר חלקים מהקוראן. אז סבא המשיך בעל פה את הפרקים הבאים מהקוראן בשטף. ואמר לנהג שפער את פיו: "אני אלמד אותך".
מאז ביקש אותו הנהג לקחת תמיד את סבא.
***
פעם הגיעו אליו אב ובנו בן השלוש עשרה. הבן סבל מהקושי להגות את האות ר' ואמר במקומה ל', מה שגרם לו להיות בחשש מפני הסביבה שלעגה לו. מועד בר המצווה של הילד התקרב והם חששו מפני המעמד. אז סבא הרגיע אותו וחיבר לו דרשה שלמה בלי האות ר'.
***
נער ממשפחה קשת יום למד באחד מבתי הספר בירושלים. כשהגיע לגיל 13, בירר המחנך שלו האם מישהו מכין אותו לבר מצוה. הנער אמר שאף אחד. המחנך אמר לו בוא אקח אותך למישהו שיכין אותך לבר מצוה. הלך הנער ולמד עם רב זקן שלימד אותו כל מה שצריך ללמוד במאור פנים ובסבלנות. הוא לא הכיר אותו. לימים הבין הנער שהרב שפינה לו מזמנו ונתן לו הרגשה שללמוד איתו היה הדבר החשוב ביותר בעולם, היה הרב קאפח, דיין בבית הדין הגדול שרבבות משחרים לפתחו ושהתייחס אליו כאלו הוא הנער היחיד בעולם.
***
על לימודי חול:
"אמור מעתה אותם לימודים הנקראים משום מה "לימודי חול" לגמרי אינם חול, ושלא כדברי ההוזים הרואים בלימודים הללו "איבוד עת". כי ממה נפשך, אם לומדים מדעים הללו לשם פרנסה, כדי להתפרנס בהוראתן או בשימושן- הרי הם מצווה, בכלל לימוד מלאכה ומקצוע. ואם אינן לשם מקצוע אלא לרקחות ולטבחות ללמודי ידיעת ה' כפי שכתב הרמב"ם הרי הם קודש... הרי אברהם אבינו לא הכיר את ה' כי אם דרך האסטרונומיה כפי שמסרו חז"ל. ואיוב הכיר את ה' דרך הביולוגיה כאומרו "ומבשרי אחזה אלוה" (כתבים א 104).
***
אמונת חכמים:
"יש להעמיק את האמונה באמיתת תורת ישראל המקובלת איש מפי איש עד משה רבנו, ולהחדיר נאמנות מעתיקי השמועה עד חכמי ישראל שבימינו. אך יש להיזהר ממה שקוראים "פולחן האישיות" עד כדי האלהת בשר ודם כפי שמקובל בחוגים מסויימים, כי בכך מתטשטש צלם אלוהים של הפרט". (שם 105).
זכותו יגן עלינו! * rel="async" method="post" data-ft="{"tn":"]"}" action="https://www.facebook.com/ajax/ufi/modify.php" id="u_jsonp_24_1k" style="margin: 0px; padding: 0px;">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/7/2016 14:26 |
|
| |
מתוך שו"ת הרב קאפח שיצא לאור לאחרונה: "היתה אשה אחת שבאה (לבית-הדין). תמיד כשיש לה סכסוך עם בעלה, הוא היה עושה לה כשפים. יום אחד היא גנבה לו את הספר הכשפים שלו, ורצה לבית-הדין, והוא אחריה להכות אותה – למה לקחה לו את הספר! בעיקר, הגיעו לבית-הדין, הניחה את הספר על שולחן בית-הדין. אני לקחתי את הספר בפניה ובפני בעלה, העברתי עליו בסכין גילוח, לא חתכתי אותו לא נגעתי בו,בצורת שתי וערב. אמרתי כמה מילים שלא מובנות גם לי, ואמרתי לה: "עכשיו כבר ביטלתי את הכישופים שבו, לא יזיק לך כלל" והלכו. מאז עשו שלום.
[השואל במליצה] הרב, אפשר להביא לך קבלת-קהל בסילוק כשפים ?
[הגר"י קאפח צוחק] לא, לא, אני לא עוסק בדברים האלו." ונדמה שלכך כיוון הרמב"ם בהלכות ע"ז: יז [טז] ודברים האלוכולן, דברי שקר וכזב הן; והן שהטעו בהן עובדי עבודה זרה הקדמונים לגויי הארצות, כדי שיינהו אחריהן. ואין ראוי לישראל, שהן חכמים מחוכמים, להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על הלב שיש בהן תעלה: שנאמר "כי לא נחש ביעקוב, ולא קסם בישראל" (במדבר כג,כג), ונאמר "כי הגויים האלה, אשר אתה יורש אותםאל מעוננים ואל קוסמים, ישמעו; ואתהלא כן, נתן לך ה' אלוהיך" (דברים יח, יד)
|
|
|
|
|
|
