|
|
| נשלח ב-10/7/2007 19:57 |
 |
| |
ציטוטים מדברי הרב קאפח נגד קבלה
----------------------------------------------
אף על פי כן, לא נמנע ר' יוסף קאפח
זצוק"ל מלשחרר חרצובות עטו פה ושם, בהערות סמויות אך ארסיות נגד המקובלים
ושגעונותיהם, בכל ספריו ותרגומיו. מקוצר המקום והזמן, אני מציין כאן רק לכמה הערות
בודדות, העולות בזכרוני כרגע.
א
בתרגומו ל"מורה הנבוכים",
ח"א פרק ס"א, שם מתייחס הרמב"ם ל'שם המפורש'- י-ה-ו-ה, כותב הרב קאפח בהערה 4
וז"ל:
"אין אנו יודעים אופן הוראתו כיון שאין אנו
יודעים אופן קריאתו, וכדי להוציא מדעת המעוננים והמנחשים מיני ניקודים שונים ומשונים כתב
רבינו" וכו'.
הרי כאן לעג ברור למקובלים,
"המעוננים והמנחשים מיני ניקודים שונים ומשונים".
לפי הקבלה מותאם לכל אחת מעשר הספירות שם
'י-ה-ו-ה'
בניקוד אחר: ל'חכמה' י-ה-ו-ה בניקוד קמץ,
ל'בינה' י-ה-ו-ה בניקוד פתח, וכן הלאה, עד י-ה-ו-ה בניקוד שווא ל'מלכות'.
חוץ מזה יש להם פטיש מיוחד לצירופי ניקוד
שונים
ומשונים ל'י-ה-ו-ה', האחד ביזארי יותר
מחבירו, שאת מקצתם יוכל כל אחד מכם לראות מודפסים בסידור בתפילת מוסף לראש חודש, שם, בשם ה'בני
יששכר', נדרש המתפלל לכווין כל חודש לאחד מי"ב הניקודים השונים של 'י-ה-ו-ה' שבדו
להם המקובלים מליבם.
אין צורך לומר שמחוץ לעולם ההזיות הקבלי,
אין ל'י-ה-ו-ה'
שום ניקוד במסורה. בחומשים העממיים
מדפיסים בדרך כלל 'י-ה-ו-ה' בניקוד 'אדני' (י' שוואה, שכן י' אינה מקבלת חטף-פתח המיוחד לאותיות הגרוניות
בלבד; ה' חלומה וו' קמוצה), וזאת לפי הגייתו המקובלת של 'י-ה-ו-ה' כ'אדני', אולם בהוצאות
מדוייקות כמו התנ"ך של
קורן, 'י-ה-ו-ה' לעולם אינו מנוקד.
כאמור, אופן ניקודו כלל אינו ידוע כיום,
מאחר ובמשך אלפי שנים נמנעו
היהודים מלבטאו בשל האיסור, עד שנשתכח אופן הגייתו.
ב
בתרגומו לפירוש המשנה פ"ח דמקוואות,
על מה שמביא הרמב"ם
מדברי התוספתא: "והטובל פעמיים במקווה הרי זה מגונה", כותב הרב קאפח
בהערה
29 וז"ל:
"ולא כאותן בעלי הדמיונות המצריכים שלוש
פעמים ויש שבע פעמים, כאילו היו גילגולו של נעמן", עכ"ל.
שוב, לעג למקובלים שריבוי הטבילות
במקווה, מג' וז' ועד ש"י טבילות ומעבר לכך, הוא מעיקריהם: רובצים במקווה
שעות, טובלים ומכוונים, ומשתינים במים ללא הרף.
גם כאן, ע"פ נגלה, לאחר שכבר נטהר
האדם בטבילה הראשונה, אין
טבילתו שלאחר מכן מוסיפה דבר, וכפי שמצטט הרמב"ם מן התוספתא, וכל
הריטואלים במקווה הם הזיה קבלית מקורית.
יצויין כי על הערתו זו של הרב קאפח מתנפל
עליו בספר
"תורת אמת", שכבר הזכרנוהו לעיל ועוד
נחזור אליו בהמשך.
ג
בפירושו של הרב קאפח ל"משנה
תורה", בדרך כלל, וכיתר המחברים, הוא נמנע מלהתייחס ל"מגדל עוז".
ה"מגדל עוז" הוא
"חיבור" שנועד, כביכול, לתרץ את השגות הראב"ד ולציין מקורות לפסקי הרמב"ם. המחבר, שם
טוב ן' גאון, נחשב ל"תלמיד" הרשב"א, וידוע גם כמקובל; בין חיבוריו
בקבלה "בדי ארון ומגדל חננאל",
ועוד. גם ב"מגדל עוז", ובעיקר בספר המדע, הוא משלב פה ושם קטעים קבליים, לפעמים בחרוזים.
כפי שכתבתי, הרב קאפח כמעט ואינו מתייחס
אליו, מלבד בשני מקומות
בהל' תשובה, שם משלשל ה"מגדול עוז" את סודות הקבלה בחרוזים, ובין השאר
גם מביא את המעשייה על הפיכתו של
הרמב"ם בסוף ימיו למקובל. על אותם דרושים קבליים מגיב הרב קאפח בלעג, שם בפ"ו אות כב ד"ה והנה
(לקראת סופו, בעמ' תרלב), וז"ל:
"ועיין מג"ע שהסתתר מאחורי הנסתר ולא גילה לנו
מאומה", עכ"ל.
ועוד לעיל שם בפ"ה, אות יט בסופה
(עמ' תרכז), וז"ל:
"ואשרי המג"ע שזכה שתשרה עליו רוח השירה,
ואיני יודע על מה", עכ"ל.
והדברים מדברים בעד עצמם.
את ההערות הבודדות הללו ליקטתי כעת מתוך
זכרוני; בספרי הרב קאפח מפוזרות עוד דוגמאות רבות אחרות, ומי שיקבע בהם את
עיונו כבר ידע בבירור האם "חזר בו" הרב קאפח משיטת סבו, ח"ו, או
אדרבה - הוסיף להחזיק בה בכל תוקף ועוז, ובדרכו שלו.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 19:58 |
|
| |
ויכוח עם הרב ערוסי: האם חזר בו הרב קאפח מיחסו לקבלה?
---------------------------------------------------------------------------
במיוחד רוצה אני לפנות בחלק זה של מסתי
אל הרב הנכבד רצון ערוסי,
שבמכתב מתנצל ומתרפס שהתפרסם בפורטל "תימני נט", כתשובה לחירופיו
וגידופיו של הצורר הרב דוד צבי הילמן את
הרב קאפח, הוא כותב בין השאר, שהרב קאפח "לא היה דרדעי כמו בתימן",
וש"האמין בקדושת הזוהר ולמד בו".
ערוסי הטוב!!
באמת שאינני רוצה להתבטא נגדך במילים
קשות, נוכח פעלך הגדול בהפצת תורת הרב קאפח זצוק"ל, בחייו ובמותו -
פועל שאני, כרבים אחרים, חב לך עליו חוב אישי של הכרת טובה.
ובכל זאת, הרב ערוסי, איך אינך מתבייש?!
אם אתה מפחד להסתבך עם מאמיני הקבלה
במלחמה חזיתית,
הרי שאף אחד אינו מבקש ממך זאת (אני מוכן
לקחת עלי את המשימה בהתלהבות ובשמחה עצומה!!!)
יכול הינך להמשיך בדרך ההתעלמות של הרב
קאפח זצוק"ל, אולם לשקר במצח
נחושה, ועוד לאחר פטירתו -
איך אתה מעיז?!
בוש והיכלם!!!
"הרב קאפח האמין בקדושת הזוהר"?!
נוח לו לאותו צדיק שישליכוהו לכבשן האש,
ולא יעלילו עליו שקר שפל
כזה!!!
על סמך מה אתה טוען זאת?!
אני הבאתי כמה וכמה ציטוטים התומכים
בדברי, שר' יוסף קאפח זצוק"ל המשיך כל ימיו בדרך סבו ביחס לקבלה ונאפופיה.
ואם מעט לך מה שכתבתי, הנני ואעידה על
זאת עוד כמה וכמה עדים
"נאמנים"- חבורת רבני ודייני בד"ץ העדה החרדית, שבשנת תשמ"ב
חתמו על הכרוז המתפרסם גם בס' תורת אמת
הנ"ל עמ' רלב, וז"ל:
"הביאו לפנינו קובץ המעתיק... ומודעות
מחאה ואזהרה שיצאו נגד כת הדרדעים המחציפים בעזותם נגד הזוהר הקדוש. והיות וכיום
נמשך אחרי כת מקולקלים אלו נכדו של ראש הכת הנ"ל, בספריו המתורגמים והערותיו המקולקלים
וכתבות שטנה נגד המקובלים הקדושים ז"ל וזילזולו נגד רבותינו, ע"כ הננו לפרסם
בזה כי דינם של נמשכי הכת הזו ככופרים לכל הדברים, וראוי להדפם ולהרחיקם, ואסור
לקרוא בספריהם שחובה לבערם כספרי מינות..."
וחתומים על זה: ר' יצחק יעקב
ווייס, ר' משה אריה פריינד, ר' ישראל משה
דושינסקי, וכו' וכו'...
אז אדרבה, הרב ערוסי - אם טוען אתה
שר' יוסף קאפח זצוק"ל "האמין בקדושת הזוהר", למה שלא תחשוף
את הוכחותיך לכך, ואולי אף תצליח לשכנע בצדקתך?!
קדימה, ערוסי, אל תשתהה - כולם מחכים
שתגבה בראיות את עלילת השקר שהעלית, או, מוטב, תן כבוד לר' יוסף קאפח
זצוק"ל, והודה בפומבי כי שקר וכזב טפלת עליו, לאחר שכבר נפטר ואין ביכולתו להגיב עוד!!!
רק מה שכתב ערוסי שהרב קאפח למד זוהר,
אמת הוא, אבל למה לא הזכיר
שר' יוסף קאפח זצוק"ל ידע גם את הקוראן בעל פה?!
וידוע המעשה שאירע כשמושב בית הדין היה
בעיר העתיקה בירושלים, והרב
קאפח נהג לנסוע לשם עם נהג מונית ערבי. פעם דיברו ביניהם, ותוך כדי
שיחה התחיל הערבי לצטט מהקוראן עד שנעצר,
כי לא זכר את ההמשך. הרב קאפח המשיך בעל פה ממקום שעצר הנהג שני דפים לאחר מכן, עד סוף
ה"סורה"... מאז, בכל פעם שבא לקחתו, היה הנהג הערבי קם לפניו מלוא קומתו, יוצא ממושבו ופותח לו
את הדלת...
גם בזוהר היה ר' יוסף קאפח זצוק"ל
בקי, ואף בזה הלך בדרכי סבו, ר' יחיא קאפח, שכל קורא בספריו יראה שהיה בקי
בזוהר וכל כתבי האר"י והמקובלים, פי כמה וכמה ממאמיני הקבלה שתקפוהו, פעמים רבות
מבלי לדעת כלל על מה מדובר ב"קבלה" שהם מגוננים עליה.
אולם שיטתם של ר' יחיא קאפח ונכדו ר'
יוסף, היתה לא לקבוע דבר על מאום, בטרם ילמדוהו היטב וידעו מכלי ראשון במה
דברים אמורים; לא הסתמכו על ה"מקובל בכלל ישראל", על מסורת הזקנות
ועל "אין אבות מנחילים שקר לבניהם", אלא בדקו הכל בעצמם.
וגם אחר שבדקו את ספרות הקבלה ויצא דינה
מלפניהם כשקר וזיוף, עבודה
זרה וניאוף ממש, לא חדלו מלעיין בה לפרקים לצורך ולתשובת המינין, כשם
שהיו מעיינים בקוראן, וכשם שגדולי עמנו
כר' יוסף אלבו ור' יעקב עמדין היו בקיאים ב"ברית החדשה", כפי שמתבאר למעיין בספריהם.
הרי ש"ס מפורש הוא: "לא תלמד
לעשות- לעשות אי אתה למד, אבל אתה למד להבין ולהורות" (סנהדרין ס"ח
ע"א), ומשנה שלמה שנינו: ודע מה שתשיב לאפיקורס.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 20:09 |
|
| |
ר' יוסף קאפח הינו מתרגם מעולה במובן שהוא הצליח להעביר טקסטים מערבית לעברית בצורה קלה וקריאה.* אבל האם היה ת"ח מופלג? האם פיתח גישה ייחודית ליהדות? דומה הוא כי כפי העדויות שבידינו, היינו כתביו ופעולתו, הוא היה ת"ח במעמד בינוני.
* יש מפקפקים על איכות תרגומיו. היינו תרגומים שונים למונח אחד. העדפתו של גרסאות תימניות אפילו כשיש עדיות מכריעות להיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 20:23 |
|
| |
הלמדנות הליטאית אינה קנה מידה לכל.
דייננו שהיה דיין עליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 20:53 |
|
| |
| chouteng כתב: |  | ר' יוסף קאפח הינו מתרגם מעולה במובן שהוא הצליח להעביר טקסטים מערבית לעברית בצורה קלה וקריאה.* אבל האם היה ת"ח מופלג? האם פיתח גישה ייחודית ליהדות? דומה הוא כי כפי העדויות שבידינו, היינו כתביו ופעולתו, הוא היה ת"ח במעמד בינוני.
* יש מפקפקים על איכות תרגומיו. היינו תרגומים שונים למונח אחד. העדפתו של גרסאות תימניות אפילו כשיש עדיות מכריעות להיפך. |
|
אשמח, ר' צ'וטנג, אם תואיל לשתפנו בסרגל המדידה לפיו אתה יודע למדוד ערכו של ת"ח, ולקבוע מי ת"ח גדול, מי עצום, מי ידיו רב לו, ומי איננו אלא "בינוני".
מודה אני שבידי, אין יכולת לקבוע מדרגות כאלו, אך אשמח ללמוד מכבודו.
לגבי הויכוחים על התרגומים, דומני שדנו בכך ארוכות, ואף הבעתי את דעתי כמה וכמה פעמים. הויכוחים לגיטימיים, וגם מחלוקות ענייניות, לגיטימיות. מצד היושר, אני מצפה ממי שמשיג וחולק, שיידע את החומר לפני שהוא מעלה השגות. אינני מכיר תרגום אחד שלא ניתן לחלוק עליו, או לפקפק במלה מסויימת בו, החל מתרגום השבעים וכלה בתרגום של הארי פוטר השביעי שטרם יצא (מי שתרגמה מונח כמו "Half Blood Prince" ל"הנסיך חצוי הדם", ודאי שהצדיקה את הפיכתה לדוגמא מצדי).
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 21:00 |
|
| |
אם נעיין במכתב שמיימוני ציטט, נבין שאכן בקני המידה הליטאיים יתכן והרב קאפח היה רק בינוני, אבל שוב הדרא קושיא, מי אמר שהם קנה המידה?
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 21:05 |
|
| |
.
בעל
טרם בדקנו אם המכתב הנ"ל מדוייק...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 21:28 |
|
| |
במחיצתו של הרב קאפח
אנו תלמידיו המובהקים של הרב קאפח, לא ראינו בו לוחם כנגד הקבלה, ראינו בו פוסק מלומד, ראינו בו איש מחשבה, אבל קבלה לא שמענו ממנו דבר וחצי דבר.
זכורני איך באתי אליו לחדר עבודתו כאשר יש בידי חבילות של שאלות על פסקי הרמב"ם במסכת ברכות, ראשית הוא שאלני מי אני ומהיכן משפחתי, ולאחר מכן הוא השיב על דף אחד מצרור הדפים שלי, בפשטות ובישרות, בלי להתפתל, ובלי לנפנף בידיו, תשובות פשוטות וישרות בענוה ובישרות.
לאחר סיום הדף הראשון הוא שאלני האם יש לך עוד דפים לשאול, השבתי לו יש בידי 3 דפים, הוא ענה לי, אני מתנצל, כעת אני טרוד לההדיר את הרמב"ם, תבוא בהזדמנות אחרת.
שוב זכורני איך בא אליו חברי הטוב, והוא כולו נסער, מארי למדתי את הסוגיה במסכת פלונית אלמונית, וברור לי כשמש שלא כפירושו של הרב, הרב קאפח לא נסער, ולא התפתל, הוא שמע את חברי מראש ועד כלה, לאחר שהוא סיים הוא אמר לו, את אשר נראה לי בביאור הסוגיה כבר כתבתי בפירושי למשנ"ת, אבל אם לך נראה לבאר את התלמוד והרמב"ם אחרת, ואם אתה תלמיד שהגיע להוראה, כי אז אתה יכול לפסוק כפי פירושך.
איזו ענוה, לא צעקות, לא חרפות, לא פוסק שנוטל לעצמו את הבעלות על התורה, מי ידמה לי ומי ישווה לי, אלא בפשטות, את אשר נראה לי כתבתי, ואם נראה לך אחרת, ואם אתה תלמיד שהגיע להוראה, תפסוק כבנתך.
אבל פסגת החוויה היתה בחול המועד, חול המועד סוכות וחול המועד פסח, אז היו מתקבצים כל תלמידיו המובהקים של הרב קאפח לבית מדרשו להקביל את פניו ברגל, לא דרשות היו שומעים שם, אלא שאלות ותשובות בהלכה, מי שלא ראה מעמד זה לא ראה כבוד תורה מימיו, התקבצו באותו בית מדרש אריות בתורה וברמב"ם, על פחות מידע מקיף ברמב"ם אין מה לדבר, דברים פשוטים, דברים ישרים, דברים שהלב שמח בהם, דברים שהשכל מאיר מהם, כי יש בהם אמת ויושר.
הרב קאפח היה מתמיד, והוא לא נח עד אשר שיטתו ההלכתית והמחשבתית תצא לאור עולם, כעת ניתן ללמוד את הדרך הפשוטה והנכונה ללימוד התורה, כי היסוד כבר קיים, וכל הרוצה ללמוד יבוא וילמד.
***
תוקן על ידי דרום_חוקר ב- 10/07/2007 21:34:55
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/7/2007 22:33 |
|
| |
מה הביא את הרב קפאח לטעון בעברו את דברי ההבל הנ"ל?
א. סערה נפשית וכאב על החינוך שקיבל והתברר כשגוי אצל רוב ככל חכמי ישראל שבאמת הבינו קבלה.
ב. ניסיון להבין את חכמת הקבלה מספר הזהר או מעיון בינוני בדברי המהרח"ו מה שכמעט ובלתי אפשרי. ספרים אלו כמעט ולא לימדו קבלה אלא דיברו קבלה עבור מי שמבין קבלה.
ג. הרמב"ם בעצמו טוען שהשפע וההנהגה עוברים דרך נאצלים קדושים, ובכל זאת הרב קפאח מוצא בדברים מעין אלו עבודה זרה כשהם באים מכיוון חכמת האמת. זאת ועוד שהרמב"ם מתוודה שלא זכה לקבל את סתרי התורה מרבו או בגילוי כלשהו, ולכן ייתכן שטעה, הרי שבזה הוא מפנה את המקום עבור הרמב"ן וסיעתו.
ד. עלעלתי בעבר בספרו מלחמות ה', רוב ככל הטענות שראיתי שם היו רדודות ושגורות בפי אלו שהתרשלו בלימוד חכמת האמת, מה שבהחלט אופייני לאדם שנגרמת לו סערה נפשית וכאב מאפשרות אמיתותה. חלק מהטענות הועלו באשכול השכן בצורות שונות, שם דאגתי לספק להן מענה הולם (אין להתרגש מהעובדה שחלק מהטענות ששם חוזרות על עצמן כמה פעמים, זו אכן הסערה הנפשית):
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1639143&whichpage=9#R_5
ה. ומשום מה ליבי נוטה לדון לכף זכות ולהאמין שהרב קפאח ידע את האמת בסוף ימיו.
תוקן על ידי א_ב_ג_ד ב- 10/07/2007 23:24:10
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 00:27 |
|
| |
דוגמא מענינת לדרך למודו של הרב קאפח
הרמב"ם כותב במו"נ ח"א פל"ו (עמ' נ"ו במהדורת קאפח) שהביטויים - "כעס" "חרון אף" ו"קנאה" לא מופיעים בתנ"ך אלא ביחס לעבודה זרה.
וז"ל מהרי"ק שם בהערה 4:
על קטע זה שואלים כמעט כל מפרשי רבנו, הלא כתוב ויחר אף ה' במשה, ויחר אף ה' בם וילך, ועוד, ואלה אינן בע"ז, וכל אחד מתפתל בתחבולות שונות לתרץ, ועוד אחרון ר' אבן שמואל מתרץ במחי יד שדברי רבנו אמורים בחרון על אומה שלמה ולא על יחידים. וכשאני לעצמי כל התירוצים לא מצאו מסילות בלבבי, והקושיא היא כל כך פשוטה עד שלא יתכן שהיא קושיא, אלא שאיני יודע היאך אינה קושיא.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 00:47 |
|
| |
שמעתי מאחד מחוקרי מדעי היהדות החשובים, שבדורנו היו שני אישים שפעלו רק באהלי התורה ולא באקדמיה, אבל הצליחו ליצור יצירות ברמה מדעית אקדמית - מבחינת מתודות העבודה וכו' והם הרב קאפח והרב מרדכי ברויאר (התנ"כיסט).
צ'אוטנג,
א. מי מגדולי הדורות האחרונים המוסכמים עליך פיתח גישה ייחודית ביהדות? (הייתי מציין את הגרי"ד סולוביצ'יק, אבל יתכן שגם דברי ההגות שלו הם שכתוב של כתבים שנמצאים בכספות של בנק צ'ייס במנהטן).
ב. מי מאלו החשובים כיום כ'גדוילים' ידוע כ'למדן' במושגי הישיבות הליטאיות?
(באשכול סמוך טען מישהו שספרו של אחד מהם יכול להיכתב ע"י אברך ממוצע בכולל פונוביז'. שניים מהם הם ראשי ישיבה קטנה. על גדול אחר התבטא בעבר כותב חשוב בפורום שהוא 'הרב עובדיה של הליטאים', ולא כמחמאה. והחשוב שבהם הוא פוסק הלכה ודיין ביה"ד הגדול בצוותא עם הרב קאפח).
כפי שכתב בע"ב, בתקופת כהונתו של הרב קאפח בביה"ד הגדול, כיהנו בו גדולי תורה מובהקים (הרב אלישיב, הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו, הרב שפירא ועוד - חלקם אגב ישבו בהרכבים כשהרב קאפח אב"ד).
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 01:47 |
|
| |
מיימוני
כן צנזורה לא צנזורה.
כולנו קיבלנו את מכתבי הנאצה האלו...
אני לא מבין מה ראית לתת ליצור נאלח זה במה כ"כ מרכזית.
בנוסף לכך, אותו כותב גורם רק נזק לזכרו של הרב קאפח זצ"ל, אשר בודאי היה מתחלחל למראה כתביו של אותו בחור.
אני חושב שאין זה מן הראוי לעשות כך לזכרו של הרב קאפח.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 08:40 |
|
| |
א_ב_ג_ד
שכחת לציין שגם הרמב"ם חזר בו בסוף ימיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 09:22 |
|
| |
על הרב קאפח ו- ...
והרב עובדיה יוסף
הרב עובדיה ישב בבית הדין עם הרב קאפח במשך שבע שנים, והוא מכנה את אותם שבע שנים, כשבע שנים הטובות, הכל הלך במישור ויושר, בהגינות ובנועם.
והרב מרדכי אליהו
חכמי ארץ ישראל נוחים הם זה לזה בהלכה, הרב אליהו מקובל והרב קאפח רמבמיסט, אבל למרות זאת שוררת ביניהם ידידות ורעות, כי כל אחד סובר כפי רבותיו, והם מכבדים זה את זה.
פעם שאל הרב אליהו את הרב קאפח, מדוע הוא לא כתב בפירושו על הרמב"ם מדברי "אור החיים"? הרב קאפח השיבו, אני הרי רמבמיסט, והאור החיים מקובל, ואיך אתה רוצה שאצטט ממנו, הרב אליהו השיב לו, יש לאור החיים ספר על הרמב"ם, הנקרא "ראשון לציון" והא מבאר את הרמב"ם בעמקות, ומאז היה הספר "ראשון לציון" של האור החיים על הרמב"ם חביב על הרב קאפח, והוא מצטט מדבריו בפירושו למשנ"ת, תוך שהוא מדגיש שספר זה הוא המעולה מבין המפרשים על הרמב"ם, אבל הגורם לכל זאת הוא הרב אליהו.
והרב מרדכי ברויאר
בההדרת התנ"ך של הרב ברויאר יש דגש על דיוקם של כ"י תימן, ושהם קרובים לנוסח "כתר ארם צובא", מי שהשפיע על הרב ברויאר בכך הוא הרב קאפח, הוא ישב עמו וביאר לו את סוגיית כ"י על התנ"ך, ומאז נטה הרב ברויאר להכריע על פי אותם כ"י.
וסגנון דיבורו בבית הדין
הרב קאפח היה אדם שקול, ודבריו נאמרו בנחת וברוגע, דרכו של הרב קאפח בבית הדין היתה לשתוק, וכשהגיע תורו לדבר, הוא הביע את דעתו בצורה ברורה ונחרצת, וצורת התנהגות זו הקנתה לו את ההערכה ואת ההסכמה לדבריו.
פעם אחת יצא הרב קאפח מגדרו על איזה פסק דין, והוא נלחם כארי על דעתו, ולא ויתר ולא שקט (הרב אליהו סיפר זאת, ואינני זוכר על מה היה פסק הדין), לאחר הדיון שאל הרב אליהו את הרב קאפח, מדוע יצאת מגדרך, מדוע היום עמדת על דעתך, והרב קאפח השיבו, על כזה עוול לא יכלתי לשתוק.
ותמיכה במיפלגות לכנסת
פעם שאל השואל את הרב קאפח, באיזה מיפלגה הוא ממליץ לתמוך, האם אגודה או מפדל?
הרב קאפח השיבו, שדבר זה איננו שייך לא לעולם הזה ולא לעולם הבא, והוא איננו מתעסק בדברים אלה.
וחובת האישה בתפילה
הרב קאפח היה תמיד מורה לנשים השואלות, חובת תפילתכם היא רק כדין תורה, בכל לשון ובכל עניין, ואם התחילה האישה להתפלל והתחילו ילדיה לבכות, עליה להפסיק את תפילתה מיד כי כבר יצאה ידי חובתה, ולטפל בצרכי הבית, גם אם טעתה האישה ולא אמרה יעלה ויבוא, כבר יצאה ידי חובת דין תורה, ואין לה צורך לחזור ולהתפלל.
ודיני טהרת המשפחה
בכל פעם שהיה הרב קאפח נשאל על הלכות טהרת משפחה, והיה השואל מנסה להוציא מדברי הרב קאפח הוראות מיקלות על מנין הימים או צורת הבדיקות, היה הרב קאפח מתחמק, והוא אומר לו שצריך לעשות כפי המנהג, אבל אם השואל היה מצטט מדברי הרמב"ם ומבאר את דבריו, הרב קאפח לא היה מכחישו, הוא היה אומר לו אכן זהו פסק הרמב"ם.
וסבלנותו לשואלים
הרב קאפח ניחן בסבלנות אין קץ, פעם שאלו השואל שאלה בביאור סתירה בדברי הרמב"ם, השואל עשה זאת דרך הטלפון, תחילת השיחה התחילה בפולמוס בע"פ, ואז הלך הרב קאפח להביא את הספר ליד הטלפון, וגם השואל הלך להביא את ספריו ליד הטלפון, ואותה שיחה התארכה כ- 20 דקות, וכל הדיון על ישוב סתירה בדברי הרמב"ם התרחש בסביבות הטלפון.
וגורל הגר"א
פעם שאל השואל את הרב קאפח, מה דעתו על גורל הגר"א שעשה הרב אריה לוין לבירור שמות הלוחמים?
הרב קאפח השיבו כמתחמק, אם אתה מדבר על הרב לוין, הרי שהוא נפטר לפני הרבה זמן, אותו שואל לא נח, הוא המשיך לשאול אבל מה דעתו של הרב על גורל הגר"א, והרב קאפח השיבו, אם הרב לוין כך עשה, מכאן שהוא ידע מה שהוא עושה.
וחידוש התכלת
אישיותו של הרב קאפח אישיות שמרנית היא, כל חידוש בדת לא התקבל אצלו, לכן גם חידוש התכלת לא התקבל אצלו, כי יש כאן חידוש ושינוי.
ודיקנותו בזמנים
הרב קאפח היה אדם ישר, הוא לא ידע התחכמויות והתפתלויות מה הם, אם הוא הוזמן לחתונה בשעה שבע, הוא הופיע באולם באותה שעה.
אלו היו דרכי התנהגותו של הרב קאפח, בתוך עולם סוער.
***
תוקן על ידי - דרום_חוקר - 11/07/2007 9:24:56
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/7/2007 09:52 |
|
| |
<גם אם טעתה האישה ולא אמרה יעלה ויבוא, כבר יצאה ידי חובת דין תורה, ואין לה צורך לחזור ולהתפלל.>
מעניין לציין שכך גם דעתו של הבעל שם טוב (ואפילו לגברים), כיון שבזמנים טרופים אלו אין ישוב הדעת ואין חיוב תפילה מן התורה אלא זכר לימי עבר, ולא תקנו להתפלל פעמיים גם אם שכחו.
<בכל פעם שהיה הרב קאפח נשאל על הלכות טהרת משפחה, והיה
השואל מנסה להוציא מדברי הרב קאפח הוראות מיקלות על מנין הימים או צורת
הבדיקות, היה הרב קאפח מתחמק, והוא אומר לו שצריך לעשות כפי המנהג, אבל אם
השואל היה מצטט מדברי הרמב"ם ומבאר את דבריו, הרב קאפח לא היה מכחישו, הוא
היה אומר לו אכן זהו פסק הרמב"ם.>
ובנוגע להרחקות?
|
|
|
|
|
