הלכות לשון הרע לעיתונאים ולגולשים

כל זה לחלק הפוגע בזולת.
אבל לחלק הפוגע באדם עצמו שמתעסק ברפש אחרים כמו שאומר הפתגם האידי "מי שמנקה ארובות אל יתפלא שידיו שחורות"
לזה כמעט לא יואילו ההתירים.
רק מה! "א"א לעולם בלא בשם ובלא בורסקי,אשרי מי שאומנותו בשם וכו'" [קידושין פב]

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

לשחרית
עד שמויש'לה יענה לך
נראה לי שהוא מתכוון לומר
דהיה צד לומר שהוא לא בגדר "אחיך" ויהיה מותר לדבר לשה"ר קמ"ל

שחרית
במחילה אני רואה שבאמת הניסוח של תשובתי אינו מובן.
כפי שכתב שאול (תודה) בספרות ההלכה מובאים היתרים גורפים לדבר לשוה"ר על מי שאינו שומר תורה ומצוות ובחפץ חיים האריך בזה. ולכך התכוונתי שההיתר הגורף הזה אינו שייך בימינו.
כל היתר שניתן לומר היום יכול להתבסס רק על עניין התועלת וכדו'.

נישטאייך.
בדיוק מסיבה זו הצגתי את ההלכות, מצד אחד לא לדבר סתם, מצד שני לא להימנע כשאתה חייב.




תוקן על ידי - מוישהגרויס - 28/09/2004 22:16:10

.







< גלוי נאות: רעיון הנקודה 'גנוב' מהפורום שמותר להזכיר את שמו>

מוישה, ישר כוח!

*********************************************************************************************

העתקה מאשכול שנפתח ע"י 'פייביש'  ועם ממללא הסליחה על ההשתמשות בהודעתו.

בירורים ושאלות בנושא שמירת הלשון בפורום

התעוררתי לתשובה בנושא שמירת הלשון בעקבות ארועים ודיונים בפורום שכן בער"ה . ועשיתי חזרה על ההלכות בחפץ חיים. והסקתי כמה מסקנות בהן אני מבקש לשתף את חברי לפורום ללימוד ואולי אף יחלקו עלי ובכך נברר את ההלכה. קיבלתי אישור ממיימוני לפתוח את האשכול מה גם שאני הייתי בעבר פעיל בפורום אך מאפס זמן לכתוב דברים של טעם הדורשים מחשבה זה כשנה ומחצה שלא כתבתי בו. במקביל פורסם נוסח שונה של אשכול זה עם בקשות סליחה רלוונטיות בפורום שכן שעיקרו אקטואליה*. יש כאן מספר הערות למדניות שקיצרתי בפורום השכן.

** איחזור מידע **

שכיח מאוד שאני הקטן וחברים אחרים בפורום אקטואליה כזה או אחר מביאים מידע גלוי ומפורסם שיש בו גנות כלפי מאן דהו וכאשר מישהו מוכיח על לשה"ר אומרים שהדבר מפורסם. האמנם כך ?

במקרים מסוימים יש בכך חשש איסור לשה"ר ולולא דמסתפינא הייתי אומר שברוב המקרים.

1. לשון הרע ברמיזא – מופיע בח"ח כלל ג' סע' ד' ועיין שם ס"ק ג' בבאר מים חים ויסודו בירושלמי פאה פרק א' הלכה א' מעשה בבר חובץ שהשתמט מאנגריא ( עבודת המלך או הצבא לצורך המשל מילואים ) ובארוחה מישהו הזכיר את המאכל חובץ ובכך כולם נזכרו במה שהיה ידוע להם שבר חובץ השתמט . והלא לעניין הפורום והחיים דברים קל וחומר שהרי שלא ברמז אנחנו מזכירים לגנאי מעשים שאינם כלולים בהתרי לשה"ר .
2. אין שיירות מצויות – כידוע "התר באפי תלתא " מבואר באריכות בכלל ב' בח"ל עד כמה העולם מבינים אותו שלא כהלכה ויעויין שם בפנים . בכל מקרה לנידון דידן גם דברים שהתפרסמו בפורום בעבר או הכותב העיד על עצמו . לא תמיד כל קהל באי פורום דהיום ותיקים וחדשים קראו את הדברים . החשיפה או הקישור המחודשים הם יוצרים מחדש לשון הרע כי לעניין זה אין שיירות מצוייות . (ח"ח כלל ב' סע' ו' ועיין שם ס"ק ו' בבמ"ח )
אמנם , יכול בעל דין לבא ולחלוק שזהו היפך השכל הישר האינטרנט הפך את כל העולם לכפר אחד ודוקא בו אתה אומר אין שיירות מצויות ??? אך איברא שהשיירות מתיחסות לסבירות העברת המידע ואיחזורו . צירופי הפרטים היוצרים את הגנאי לא תמיד ידועים לרבים ולא תמיד יש סבירות שידעו ממילא .



** האם באמת אי אפשר לפגוע בניק ? **

הניק במקרים רבים אינו שונה משם משפחה או כינוי אחר ודוקא מפני שאין אנו יודעים את החשיפה ראוי להיזהר .
הרי מי שיפגע בדוד 10 מנהל בח"ח יוכל לטעון שלא פגע בדוד רוטנברג ?
גם מי שמדבר לשון הרע על ניק לא נפק מלשון הרע ברמיזה שהבאנו לעיל הרי יתכן למשל ששבן או בת הזוג של הניק יודעים את שמו ואנו יכולים אפילו לפגוע בשלום בית .
איסור אונאת דברים תקף ל עניות דעתי גם בניק כאשר יושב יהודי ונפגע מדברים שהוטחו בו .


** ביקורת על אנשי ציבור **

כאן אני ממש אחוז חיל ורעדה מיום הדין כאשר עסקתי בביקורת על התנהלות רבנים ופרנסים.

1. לפני עיור – פתיחת פתח ומתן לגיטימציה לתופסת גנאי פסק מפורש של החפץ חיים כלל ב' סע' י' שזהו לאו דאורייתא .ענינו רואות שגם ביקורת שאולי היה לה מקום מעוררת את בעלי דבבו של נשוא הביקורת ולפי חפץ חיים זהו לפנ"ע דאורייתא . (נכון שלכולנו בראש יש את המושגים מיציאות השבת עם עברי הנהר ולכאורה יש מקום להקשות שזה כחד עברא של הנהר שהרי אין בעל הריב נזקק לאשכול שפתחתי אך במחילה אין זה דמיון אלא דומה כאן לאישה לא צנועה אשר יש לה אחריות אישית על ההכשלה שלה למרות שיש עוד נשים לא צנועות ברחוב והמתבונן היה צריך לשמור את עיניו )
2. אין התר פרסום גנות ועוד בצנעת המפרסם – בסע' ז' לכלל ד' נמצא ההתר לפרסם גנות של חוטא ויש לכך מספר תנאים בס"ק ל"ב . בעוונותי לא היה לכך התר משני פנים האחד המופיע באות ב' שאין התר בנושאים השנויים במחלוקת ואין לכחד שבנושא בו עסקתי היו פוסקים מחוגים שונים אשר צידדו בעניין. ובנוסף המופיע באות ה' שהוא רלוונטי במיוחד לפורום אקטואליה שלא יטמין עצמו לגנותו בצינעה . כל עוד לא כתבתי מכתב למערכת עיתון עם שמי המלא , או טוב מכך מכתב ליהודי עליו מתחתי ביקורת לא היתה לי זכות למתוח עליו ביקורת .
3. לעג בעובדות נכונות המביאות לביזוי וגנות – נביא את דברי קודשו של רשבה"ג החפץ חיים בפסק הלכה "ומי שהוא עובר על זה ומספר בדברים אלו בפני בני אדם אפילו שלא בפניו כדי לבזותו בפני עמו אפילו לא יוסיף שום דבר על האמת הוא מכלל כת מספרי לשון הרע שאינם מקבלים פני שכינה " (כלל ב' סע' ט' ) .

** אאוטינג וחשיפות ברשת **

שכיח מאוד שכותב העוסק בבעיה אישית נוקט הסתרה והרחקה מניקו כגון "קיבלתי באישי " " שמעתי מחבר " וכדומה. נלע"ד שלכו"ע אין מצווה להוכיח שהוא עומד מאחורי הנושא המביך מכמה טעמים. וככל הנראה אף איסור בדבר.

1. עצם לשון הרע כדובר שקרים – כאשר אתה טוען שניק דיבר שקר אתה בעצם מביא לביזוי וגנות ללא תועלת מה זה משנה אם "חבקוק" ראה טלויזיה בביתו או אצל שכן או " עטרת פז " נאנסה בעצמה ולא הביאה מסמך מזעזע העוסק באדם אחר. או "תירוש " שהתודה על נסיונות שעברו עליו הוא בעצם גם "יצהר" הכותב אשכולות תורניים ?
2. הולך רכיל מגלה סוד – מה שאדם מבקש להסתיר (למעט עברות וגם זה בתנאים מגבילים ) חייבים לשמור על סודו .
3. ניקים חשופים = זהירות כפולה – כאשר יש ניק אשר יש לו מעמד בעולם הממשי כגון ניק המתיעץ עם מומחים לשלום בית כי הוא מנהל פורום בנושא . אותם מומחים יודעים את שמו האמיתי למרות שהוא נסתר לכל הפורום . ואז דרך משל חשיפה שהניק הכפול או הקיבלתי של נושא מביך היא בגדר הלבנת פנים , אונאת דברים ולשה"ר על יהודי אמיתי בשר ודם .


מבקש בלב שבור ומורתח מחילה מכל אותם ניקים ואנשים אשר אם מתוך רתיחת היצר ותאוות הניצוח ואם מתוך טועה בדבר מצווה של הלכה פסוקה גרמתי להם צער גנות ובושת וחטאתי כלפיהם

קיבלתי בלי נדר לא לכתוב בפורום אקטואלי כזה או אחר דברים בלי בדיקה ועיון בחפץ חיים כמו שאלת כתמים או טריפות . והרי דברים ק"ו מה כתמים, שבת וכשרות שבודקים היטב את ההלכה והם דברים נצרכים לחיים. על כתיבה כיצר של ניצוח או למוטב מה שמכונה בחז"ל "טיול " עלינו לדקדק יותר שיהיה בכשרות ונקי ממשוגות .

אשמח על הערות והארות כי יש כאן נושא חשוב של שמירת הלשון בפורומים.

*
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1605263

_________________

יהודי_נודד:

לפני מס' ימים פורסמה תביעה משפטית בה עתר התובע (אדם בשם אקרמן) לחשוף "ניק" בטענה שאותו ניק הוציא עליו דיבה (בפורום שכן באתר היידפרק).

האם חטאתי בלשון הרע ? (יהודי_נודד)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1194701 בברכה.

נתונים נוספים והתייחסות לדברים המאלפים

מדוע הם מבקשים לחשוף את הניק? הטענה הרשמית היא כי אין להתיר לאדם שגרם עוולה להסתתר, אך מעבר לכך אין נימוק ממשי.

ההערכה היא שהחשיפה נדרשת לצורך לחץ חברתי שאינו קשור להליך ואכמ"ל. 

בדין האזרחי נדיר מאד שמאפשרים חשיפה בפני השופט ולא בפני הצד השני (יותר מוכר בדין הפלילי - שוטרים סמויים וכד')
שכן לא יתכן שתישמע עדות בלי לאפשר לצד השני לחקור את העד או את בעל הדין.

לא התכוונתי שע"פ ההלכה אסור לחשוף, אלא שזה בלתי אפשרי, מאחר ולבית הדין אין כוח
שלטוני לאכוף זאת.

אגב, אני לא בטוח שניק בהיידפרק הוא חד ערכי. לפי בדיקה שערכתי ניתן לעשות שימוש באותו
ניק מכמה מחשבים בעת ובעונה אחת. היינו הניק היחיד יכול לייצג משתמשים שונים.

"מדוע הם מבקשים לחשוף את הניק? הטענה הרשמית היא כי אין להתיר לאדם שגרם עוולה להסתתר, אך מעבר לכך אין נימוק ממשי.

ההערכה היא שהחשיפה נדרשת לצורך לחץ חברתי שאינו קשור להליך ואכמ"ל. "

לענ"ד הלחץ החברתי דווקא כן קשור להליך. קח לדוגמה את "חזקה אין אדם מעז פניו בפני בעל דינו". אם האדם מסתתר מאחרי ניק (או עורך דין), החזקה הזו כבר אינה קיימת, והרבה הלכות הקשורות לנאמנות של בעלי הדין מתבטלות.

( אסופי, כקורא מזדמן בעיתונות כלכלית אני מנחש על איזו חברה מדובר. איני מתייחס כלל אליה או אל שיח השדה אלא רק לשאלה עקרונית).

השאלה העולה: נניח שיש חברה שיש בה מייסדים ומשקיעים . כולם צדיקים ותמימם המאמינים באמת בחברה. לראובן יש מידע בדוק ומנופה על כך שהחברה לא תצליח ומדובר במידע חדש ולא ידוע לרבים, לא ניתוח דוחות וכיו"ב. האם מותר לראובן לפרסם את המידע בכוונה גמורה לתועלת, כאשר הוא חב למחזיקי המניות אבל מציל את שאר הציבור? המידע הוא נניח מידע טכנולוגי טהור שההחברה אינה חייבת לחשוף עפ"י חוק, ומצד שני עצם חשיפתו אינה גורמת נזק לפעילות החברה- במידה שיצליחו  להתגבר על אותה בעיה טכנולוגית, אלא רק גורמת נזק למניה. בקיצור כולם צדיקים אבל מי צודק?
לא מצאתי התייחסות בח"ח. יש איזה שו"ת שעסק בשאלות ממין אלה?

תודה על ההלכות מוישה

אחת הדוגמאות ללשון הרע בתורה היא מעשה מרים, ומרים בוודאי לא רצתה לגרום נזק למשה, שהרי היא היתה אחותו האוהבת, ומסרה את נפשה למענו. מכאן למדו בספרי, ואחריהם - רמב"ן, ואחריו - החפץ חיים, שאיסור לשון הרע הוא גם כאשר אין כוונה לגרום נזק.

נראה שדברי לא הובנו -

יש להבחין בין המוטיווציה של האדם לתוכן דבריו.

לה"ר הוא דיבור שיש בו לגרום נזק, אמנם ראה רמב"ם בהלכות דעות שגם דיבור שעלול לגרום נזק הוא בכלל זה - ומשם מקור ברור אחד לדברי, שהנידון הוא שאלת תוצאת ההיזק ולא עצם הדיבור בגנות (אם כי יש עוד מקורות נוספים). כך גם עולה מדברי רבינו יונה בשערי תשובה עיי"ש.

שאלת כונת האדם היא דיון נוסף.

מעתה, השאלה אינה אם מרים נתכוונה, אלא גוף אמירתה מה משמעותה האם יש בה היבט של גרימת נזק!

אמנם יש להעיר.

לדעת הרמב"ם הלכות טומאת צרעת טז,י: "לא דברה בגנותו, אלא טעת שהשוות אותו לשאר הנביאים" - הרי שלא נכשלה כלל אותה צדקת בלשון הרע, שהרי המרב"ם כותב שלה"ר היא דבור בגנות!

ובדברי אלו תשובה כפולה לאראל.

וראה שם:

"ישיבת הלצים...בתחלה מרבין בדברי הבאי...ומתוך כך באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר: 'תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק' -

הרואה יראה שגם שם הדיבור הוא דיבור שכוונתו לזלזל ולפגוע במעלת האדם הצדיק, וכפי שעולה גם מהפסוק אליו מפנה רבינו. וכן ראה שם שמתוך כך גם מזלזלים בנביאים וכו' עיי"ש דוגמה נפלאה לתהליכי דרדור חברתיים.

אגב בתחומי"ן האחרון פירסם הרב שרלו מאמר בענין לה"ר. המעיין שם בדקדוק (אגב: מאמרו הוא דומגה נפלאה לדרך כתיבת הלכה בלשון מרובדת, זהירה ורב מימדית, ואכמ"ל) יראה שאף הוא סובר שעיקר דין לה"ר קשור להיזק.

(אמנם הח"ח הרחיב את ההגדרה שגם דיבור בגנותו של אדם ללא קשר להיבט הנזקי נאסר ( - אם כי יש מקומות שאף הוא עצמו התעלם מכך, וכגון לגבי דיבור אודות קטן שם שקל רק את המימד הנזקי, ואכמ"ל)

לאחד שהנושא המדובר לא נוגע אליו אישית, האם מותר לו להתעניין בפרטי הפרטים?