| נשלח ב-30/9/2004 20:55 |
 |
| |
ז'בו: האם נכשל הרב שך במבחן בחב"ד?
באשכול שנפתח למטרה אחרת, הביא ז'בו את המעשה הנושן המיוחס לרב שך. לפי גרסה נפוצה של הסיפור, הרב שך, כשעלה לארץ, חיפש עבודה בישיבה חב"דית, הגיע לתת שיעור - ונכשל בצורה מחפירה.
אם אני מבין את התזה של החבדניקים המספרים את הסיפור, הכשלון הזה מוכיח שני דברים לפחות.
א. הרב שך לא היה תלמיד חכם, בוודאי לא בהשוואה לבחורי ישיבה חבדניקים.
ב. זו הסיבה האמיתית למלחמתו של הרב שך בחבד. הבזיון שספג כאשר התברר לו שאינו ברמה מספקת לישיבה החבדית.
סבורני שכבר היה אשכול אודות יחסו של הרב שך לחבד. איני זוכר אם המעשה הזה התפרסם בו. כמדומה לי שמעולם לא ראיתי שהנושא הזה טופל בצורה ממצה.
עלי להודות כי אני אישית רגיש לנושא. הרב שך נחשב בעיני כתלמיד חכם, ואני מעריך את מנהיגותו, גם אם היתה כרוכה במאבקים. יתכן שטעה, אך היו אלו טעויות של אדם גדול.
גם מתוך הכרותי האישית עמו, שהיתה דלה במידה שאינה מצדיקה את השימוש המדוייק בביטוי "הכרות אישית", התרשמתי ממנו עמוקות, מכמה וכמה סיבות. בוודאי שעד כמה שהכרתיו לא היה מקום להאשמה במידות רעות. להפך.
אולם בעבר התפעלתי מאד מכנותם - כלומר: יושרם האינטלקטואלי - של חברי הפורום אנשי חב"ד, בשעה שדנו בנושא הכאוב שמעיק בשנים האחרונות על החסידות שלהם. אני סבור שמן היושר הוא לדון בסיפור הזה.
אני מציע לדון בשאלות הבאות בלבד, בלא לגלוש לתחומים אחרים.
א. האם המעשה הזה באמת היה? כלומר, האם הרב שך ניסה למצוא עבודה בישיבה חבדית? האם באמת נכשל והחבדניקים לא היו מעוניינים בו בגלל חוסר רמה תורנית ולא, למשל, מנימוקים אחרים?
ב. האם הבחורים גרמו לו חלישות הדעת או לעגו לו? איך ראה הרב שך את המעשה הזה, בשעתו ובשנים הבאות?
ג. האם הכשלון הזה גרם או תרם להתנגדותו המפורסמת של הרב שך לחב"ד?
איני יודע מי מחזיק מידע היסטורי אמין בנוגע לשאלות אלו, אך אני מקווה להיענות לנושא שתאפשר לנו לבחון אותו.
בגלל הרגישות הגבוהה של הנושא, אני מזכיר כי יש לכתוב בצורה נאותה וראויה. תגובות שאינן מתאימות ייערכו או יימחקו ללא צורך בפניה אישית אל הכותב!
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2004 21:08 |
|
| |
ז'בו כתב:
באשר לשאלתך לדעתי על הרב שך ויחסו לחב"ד, ובכן הדברים יגעים ומורכבים ויש גם קטעי היסטוריה עלומים שאינם ידועים לכל, שתרמו רבות להתדרדרות. אם זאת אשתדל למלאות את בקשתך בראשי פרקים ובתמצית. הרבה אשמה ביחס השלילי מוטלת על חסידי חב"ד עצמם.ומעשה שהיה כך היה
בשנת תשי"ג (כמדומני) עדיין לא היו הרבה ישיבות בארצינו הקטנה, בין המעטות שהיו היתה מן הגדולות והמפותחות ישיבת תומכי תמימים החבדית, בימים ההם חיפשה הישיבה ראש ישיבה, הנוהג המקובל היה שהמועמדים נותנים שיעור והרמי"ם והבחורים המבוגרים והחריפים מתנצחים עימם בסוגיא ואחר מחליטים. היו אז מועמדים מעניינים שנתנו שיעורים מאלפים ביניהם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ז"ל והגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון ז"ל שאכן לבסוף נבחר כר"י. בהמלצת רבי איסר זלמן מלצר הופיע מועמד לא ידוע יחסית בימים ההם בשם הרב אליעזר מנחם שך. מה שקרה באותו מעמד ייזכר לדראון עולם כשפיכות דמים ברבים, כנראה שהשיעור הוכן בחופזה או משהו, בין הבחורים היו כמה ראשים גאוניים חלקם כיום מפורסמים כראשי ישיבות ומחברי ספרים, מפאת כבודם אשמיט את שמם, בכל אופן הרבה טקט לא היה להם, היה זה מעמד זובור מביש. יש לזכור שמדובר בת"ח פליט שבימים ההם גם סבלה משפחתו מעוני, את ההשפלה המרה ההיא וסיום השיעור באמצע במפח נפש בימים הקשים ההם הרב שך לא שכח מעולם, אז ושם החל הכל. יש עוד מה להאריך בהשתלשלות הדברים אך בנתיים אסתפק בזאת.
נישטאיך ענה:
לג'בו
לפני זמן היה כאן אשכול שדן באותו סיפור שאינו חדש אצלי. גדלתי עליו אוך הוא כבר קטן עלי.
איני מאמין בסיפור ושכמותו, וכבר אמרתי באותו אשכול שנמחק, ותודתי למוחקו, שאילו הייתי אני הרב שך, הייתי חוגג את אותו היום בכל שנה,(כמובן באם היה), ועושה בו סעודה הודיה, ומכריזו כ"פורים הפרטי שלי, תאר לך אילו הרב שך היה היום "אלטער חסיד", שאינו מאמין שהרבי חי, מה היו עושים לו? מקצרים את חייו או מנדים אותו! למזלו הוא הפך לגדול, ומכבדים אותו בשל אמונתו זו.
אז תעשה טובה לחב"ד, ואל תמשיך לספר את הדברים האלה ברבים.
(החלפתי מילה אחת שלא התאימה, ואני סבור שראוי לנסח תגובה כזו באופן עדין יותר).
ג'בו:
לנישטאיך המסתפק במה שאירע לרב שך בעומדו למבחן קבלה כר"י תומכי תמימים. באפשרותך לפנות להג"ר מאיר צבי גרוזמן, הג"ר שלום לייב אייזנבך, הראב"ד משה לנדאו, והג"ר שלום פלדמן- כל אלו היו ונכחו באותו מעמד והם חיים עימנו היום. הם יוסיפו לך פרטים כהנה וכהנה.
ועתה לשאלתך לדעתי על הרב שך ובכן הוא היה גאון בפוליטיקה - ייסד מפלגה ועיתון ומועצה, אלוף בתרגילים ראה פרשיות פוברסקי, ש"ס ועוד. באשר לגאונות בלימוד עיין בספרו אבי העזרי...שם התשובה מודפסת וכל אחד יכול להסיק לבד את המסקנה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2004 21:08 |
|
| |
אני קראתי את הסיפור לראשונה בפורום הזה. אני לא יודע אם להאמין, אבל אני בהחלט סבור שהסיפור יכול להיות אמת. ר' שך היה עוקר הרים אבל לא היה סיני. אם שני עילויים היו מגיעים "לבחון" אותו, והיו מערימים עליו קושיות וסברות, בהחלט יכול להיות שהוא נכשל.
איך ר' שך ראה את הסיפור הזה א"א לדעת כלל.
אם "הכשלון" הזה גרם לר' שך לבקר את חב"ד בעתיד שוב א"א לדעת מה היה בלבו. אבל לפי ההתנהגות שלו לגבי מקרים אחרים של בזיונות וכדומה אז בהחלט שהסיפור הזה לא השפיע עליו בכלל. אני אישית ראיתי ר' שך כשהיה מעל 95 משפיל את עצמו לפני בחור בן 22 ומבקש מחילה.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2004 21:52 |
|
| |
מיימוני
האם פתיחה נוספת של אשכול מסוג זה מוכיח משהו על הפורום?
צ'טונג
בן 95 שמשפיל את עצמו בפני בן 22 לבקש מחילה באמת משפיל את עצמו? העובדה שזה משמש לך לסיפור בשבחו מוכיח שזו התגדלות ולא השפלה. 'עוקר הרים'? איזה הר? בקשתי כמה פעמים מחברים כאן שיביאו איזה רעיון עמוק ומקורי ממנו (לפחות ברמת ההברקות של החבדי) ועדיין לא סיפקו! נדמה כי שבחו היה ששמר על ה'גחלת' ושעמל הרבה בכדי להבין דברי תורה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 00:09 |
|
| |
הנה לך הברקה ורעיון עמוק לפחות ברמת של החבדי
"כשדיבר במעלותיו של תלמיד חכם, אמר שמעלתו הגדולה ביותר היא, שעל מה שאינו יודע שיאמר איני יודע!"
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 01:52 |
|
| |
אינני זוכר היכן קראתי/שמעתי (אולי בספרו של משה הורביץ?) שהרב שך כיהן כר"מ/ר"י בישיבה של חב"ד בלוד, בטרם עבר ל'ישוב'.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 10:36 |
|
| |
בוגי,
מתנצלת, לא ידעתי שאתה כל כך מחכה, אמנם לא חסרו לו מגרעות, וגם לא הכחיש אותם, ובשעת מבחן בשעות שנדרשה ממנו מידת האנושיות הרצויה לא הכזיב,(וראו וידוי של דב אלבויים על כך שהוא חב את השייכות למשפחתו עד היום הזה, בזכותו).
תוקן על ידי - עצכח - 04/10/2004 10:21:03
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2004 13:16 |
|
| |
גם אני נודעתי על המעשה רק מפורום זה. האם הוא אמיתי? והאם היתה לו השפעה על מאבקו של הרב שך בחב"ד?
היותו של הרב שך תלמיד חכם מופלג, בעל שליטה והבנה בש"ס עם פירושי הראשונים, איננה צריכה ראיה. הוא זכה לשם כבר בליטא, ולקרבה אצל ר' חיים עוזר והגרא"ז מלצר. בארץ ישראל, התחבב על הגרי"ז מבריסק והחזו"א, וגם הרב מפוניבז' לא בחר בו בגלל שהיה "בעל השקפה" גדול.
ייתכן שאמנם נכשל במסירת שיעור. לזכרוני, סגנונו בלימוד איננו שגרתי. וגם בישיבה, רבים לא ירדו לסוף דעתו.
אולם, מכאן ועד לשייך את מאבקו בחב"ד לסיפור זה, הדרך רחוקה. אין צורך בתירוץ כשאין קושיה. ההתנגשות של הרב שך והרבי מלובביץ', היתה להערכתי בלתי נמנעת. השקפת עולמו של הרב שך, היתה אנטי תזה לגישתו של הרבי, ושניהם היו בעלי כריזמה והשפעה רבה מאוד. הרבי לא היסס לבקר בגלוי את ראשי הישיבות הליטאיות, וניסה במידה רבה לקנות השפעה בתוך הישיבות הליטאיות [ואמנם הצליח בכך לא מעט]. ואילו הרב שך, ראה את עצמו פטרון של עולם הישיבות, וניסה בכל כוחו למנוע את חדירת חב"ד והשפעתה לתחומו.
אמנם גם אני סבור, שהרב שך לא היה חף מנגיעות אישיות. במשפחת פוברסקי טוענים בתוקף, שמאבקו בהם רצוף במניעים אישיים. אולם הוא היה מספיק הגון, כדי להמנע ממלחמה, שהמניע העיקרי בה הוא אישי. מידת הנקיות היתה אצלו חזקה מאוד, כפי שגם ציין חתנו בהלוויה. לא אחת נפגעו מקורביו, מכך שקירבתם אליו לא מנעה ממנו לומר לאחרים חסרונות שיש בהם לדעתו.
בנוגע לחיפוש רעיונות עמוקים אצל הרב שך. הוא היה רחוק מידיעה במחשבת ישראל, ואף התנגד לכך בנחרצות. הביטוי "אין לנו עסק בנסתרות", היה שגור על לשונו. בכך המשיך למעשה את ה"חפץ חיים", ור' יחזקאל לווינשטיין, שהיו נערצים עליו מאוד. הוא התנגד לעוסקים במהר"ל ובקבלה, כדוגמת הרב דסלר, הגר"י הוטנר, ר' משה שפירא, ור' שמשון פינקוס. למרבית הפלא, דוקא ר' חיים פרידלנדר, שעסק רבות בספרי הרמח"ל, היה מקורב אליו, ואף השיג ממנו הסכמה להוצאת "דעת תבונות".
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2004 21:13 |
|
| |
הייתי רוצה להוסיף לדיון שהעלה מיימוני עוד פרספקטיבה שהיא יותר פנים-ליטאית, האם בסך הסופי הרב שך בסגנונו ופועלו, תרם או גרע יותר למה שנקרא "המחנה הליטאי". והדבר מתבטא בכמה מימדים כדלהלן,
1. מחד יש לציין כי בכריזמה ומנהיגות חד משמעית ליכד את המחנה, שכן לפני כן הצטיין הציבור הליטאי יותר כרב-גווני, ולא כ"חצר" אחידה, ולכן כוחו הפוליטי האמיתי לא בא לידי ביטוי. אך יש הטוענים כי המגוון דעות לא היתה חולשה אלא עוצמה ועקרון שאין בליטא אדמו"ר-על. אך לאידך ברור שהמשקל הפוליטי של הציבור הליטאי, כתוצאה מאסטרטגיה מאחדת זו עלה פלאים.
הצד שכנגד יטען שהמחיר היה כבד מדי, דהיינו - "רמיסת" גדולים אחרים תוך כדי המהפכה בגלל ההכרח ליצור דעה אחידה תחת מנהיגות ברורה וראש קובע ומוביל.
2. טיעון נגד נוסף שמועלה, הוא הרס התדמית המתונה שהגדולים הליטאים בדור הקודם הצליחו לבנות בעמל רב, והתדמית כי הישיבות הן מעל למחנאות "אנטי חסידית" והינן מיועדות לכלל ישראל. אכן הכניסה והמוערובות המסיבית בפוליטיקה גרמה לרתיעה למספר לא מבוטל של הורים "חסידיים-לייט" לשלוח ילדיהם לפונביז' ובנותיה, שכן אלו שלא רצו שילדיהם יסתובבו ב"חצר חסידית" ראו בעבר בישיבה ליטאית מקום שהוא "תורה" נטו.
3. כן לדעתם, גבה הדבר מחיר כבד גם במוסדות אחרים בהם השכילו הגדולים הליטאים בדור הקודם להוביל בשם "כלל ישראל" ראה הפילוג ב"בית יעקב" "יד לאחים" "אגודת ישראל" "חינוך עצמאי" ועוד. במוסדות אלו הצליח הרב שך לעורר את ה"נוגדנים" החסידיים הרדומים.
4.עוד טוענים כי ההתלהבות וההתמקדות בבחירות למיניהם, בהקמת עיתון, בהקמת מפלגות וכו' גרמה להסטת ההתלהבות והחיות מלימוד התורה כבעבר, והדבר נותן אותותיו בישיבות. גם "גיבורי" הנוער מתקופת טרום-רב שך והגיבורים בתקופת פוסט-רב שך אינם זהים, פעם היו אלה גדולי הלמדנים והיום הם דמויות פוליטיות.
5. עוד טוענים, כי עקב המעורבות בפוליטיקה עד כדי מפלגה מייצגת,והתעסקות יומיומית ע"י ראש ישיבה נוצרה פגיעה השקפתית, שכן מטבע הדברים פוליטיקה מוצלחת דורשת התפשרות, טכססנות, מניפולציות, שינויי כיוון חדים ומהירים לאור המצוי וכו', דבר שלא היה בעבר, בימים ההם הדיסטנץ בין מועצג"ת והח"כים איפשר לגדולים לשאת את דגל ההשקפה הטהורה.
כנגד כל אלו עומד הרווח הפוליטי והמעשי בשטח וגיבוש המחנה הליטאי ולכידותו, נכס שבעבר היה חסידי בלעדי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/10/2004 22:33 |
|
| |
ממללא,
"כאשר החליף הרב אהרון קוטלר את הרב מלצר בישיבת קלעצק, שימש הרב שך כחונך בישיבה. הרב שך והרב מלצר שבו לימים ללמוד וללמד יחד בישיבת 'עץ חיים' בירושלים. כשהקים האדמו"ר מקרלין ישיבה בעיירה לונינץ, חיפש ראש ישיבה. כיון שחצר קרלין הייתה מקורבת לליטאים רצה האדמו"ר בראש ישיבה ליטאי, וכך מונה הרב שך לראש ישיבה חסידית…
איש ההשקפה/ א. בן חיים – ע' 14
בוגי,
בן 95 שמשפיל את עצמו בפני בן 22 לבקש מחילה באמת משפיל את עצמו? >
>
מראה נדוש לראות בן 95 בעמדת כוח שררה וכבוד מתנצל בפני צעיר בן 22 שנתון תחת מרותו, 'איזה הר'? מה הביג דיל? הקלות הבלתי נסבלת של הזלזול במעלה נדירה שמצויה אצל יחידים אינה שווה הרבה כשמדובר ברב שך , וכאילו כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו לא חל על הרב שך – עניין של מה בכך הפיתויים שנגלים לעיניו של אדם בעל כוח והשפעה ? זה שאינך מבחין בזה שהרב שך היה בעמדה בה היה, מעידה כמה כבוד אתה רוחש לאדם שמלכתחילה פסול בעיניך - זו כנראה מחלה ממארת שלא פוסחת גם על הטובים – אנשים מגששים באפילה, אינם מצליחים למצוא קצות חבלים ,לקשור בין הקצוות , לקלוע סולם לטפס לעלות להתעלות , להיות לעם יהודי!
אלה יהיו ימות המשיח, אוטופיה בלתי אפשרית שתישאר תמיד ברמת שאיפה תמידית – בלתי מושגת - מפני שתמיד יהיו הרבה רשעים, ומעט צדיקים.
תוקן על ידי - עצכח - 04/10/2004 10:23:23
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 01:50 |
|
| |
הרב שך התחיל להגיד שיעורים בפוניבז' בתשי"ב
כך שהסיפור אם היה
לא היה בתשי"ג
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 01:56 |
|
| |
שיקול דעתם של מנהלי הפורום לפעמים לא ברור בלשון המעטה.
אשכול בירור על ר"מ שפירא שיטתו ודרכו ננעל [אולי אף נמחק] בגלל בקורת חריפה של אחד.
וכאן אשכול שלם שמבוסס על סיפור רכילאי באופן מובהק.
הרי מי שלמד בישיבת פונוביז ואפילו לא היה מחסידיו של הרב שך. יכל להתרשם שהיה ת"ח מופלג.
---------------------
בוגי
אתה יכול לתאר לעצמך את הערכתי האישית לרב שך.
אבל דבר אחד א"א לקחת ממנו, באופן פרטי ואישי הוא היה איש רך וטוב לב.
המניעים שלו בעיני לא חשובים גם אם רצה שכך יספידו אותו ביתד. הכרתי ושמעתי על לא מעט מגדולי עולם, מהם רבותיו של הרב שך שלא התנהגו כך.ויחסם אל הזולת היה פעמים מחפיר.
נקודה אחרונה לא היתי קופץ כמוצא שלל רב על סיפור חבד"י גם אם נותנים לי שמות ומספרי טלפון לברר .
הם ידועים בהגזמותיהם .אני לא מצפה מאנשים שהערצתם לרבם פעמים העבירה אותם על דעתם ודתם. שידייקו בפרטים זניחים כמו תאריכים וכו ביחוד כזה מגיע לשונאם המושבע.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 14:31 |
|
| |
עד היום לא ראיתי שום מסמך, מקור ברור לשמועה הנ"ל. מי שחושב שהר"ש ידע ללמוד פחות ממגיד-שיעור ממוצע בישיבת חב"ד בלוד, הוא אחד מהשניים: טיפש או תמים.
ללמוד תורה ידעו הרבה. גדולים וקטנים. לא זה מה שעושה אותם מנהיגים וקדושי עליון. ולכן, כל ניסיון להפריך את ספריו או את רמת ידיעותיו, הוא מגוחך וילדותי.
אדם נבחן על-פי מעשיו וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2004 17:54 |
|
| |
קלמר
'יכל להתרשם שהיה ת"ח מופלג.'
הבא דוגמא למופלגותו ההגותית! רעיון גאוני אחד יספיק!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2004 18:07 |
|
| |
בוגי,
רק לפני שעה מחקו את כל הדוגמאות שהבאתי, להתחיל מחדש?
מופלגותו ההגותית לא פחות ולא יותר!
|
|
|
|
|
