יו"ט שני - ה'עקב אכילס' של האורתודוכסיה

למבקש ההבהרה.

תחילתה של הבעיה בחב"ד, הם בדברי האדמוה"ז, בהלכות יו"ט סימן תצו סעיף י"א: "בני חו"ל שבאו לא"י אע"פ שדעתן לחזור אין עושין אלא יום אחד כבני א"י ויש חולקין, ...".

הבעיה הראשונה:

לפנינו שתי דעות, הראשונה שיש להם לנהוג כבני א"י, והשניה: יש להם לנהוג כבני חו"ל, שמשם הם באו, ולשם הם עומדים לחזור.

השאלה היא: איך יש לנהוג?

הבעיה השני':

במהדורה תנינא של שו"ע הרב, בסימן א סעיף ח נאמר: "וזמן חצות לילה הוא שווה בקיץ ובחורף, לעולם י"ב שעות אחר חצות היום, שהוא אמצע הלילה ממש, והוא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום, ואף שהימים והללות משתניםלפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו, ממזרח למערב, אין בכך כלום, וכמו זמן ק"ש ותפילה, וזמת כניסת שבת ויו"ט שהוא ג"כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה.

הבעיה היא בהמשך דבריו, המופיעים *במקור* בסוגרים, היוצרים את הבלבול.

*(כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבק"ש ותפילה וקדושת שבת ויו"ט, הוא למעלה מגדר המקום והזמן, רק שמאיר למטה, לכל מקום ומקום זמנו הראוי לו, וזהו ג"כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחו"ל ביו"ט שני של גלויות, ולכן גם בני א"י הבאים לח"ל חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור, כמו שנתבאר בהלכות יו"ט)*.

הבעיות המתעוררות כתוצאה מקטע מסוגר זה:

1. מדוע קטע זה בסוגריים?

2. מי כתבו?

3. האם הוא להלכה?

4. אם אנו מקבלים את הדברים שבקטע זה להלכה, האם ההגיון "עובד" גם בכיוון ההפוך, ומה יהיה דינו של בן חו"ל שבא לא"י, ששם אין קדושת יו"ט של גלויות?

בשערי הלכה ומנהג, מובא מכתב מהאדמו"ר זצ"ל, שממנו הבינו מלקטי המכתבים שבספר, שדעת האדמו"ר היא, שהנאמר בסוגרים הוא "הלכה למעשה", ולכן אפילו מי שבא מא"י לביקור בחו"ל לתקופה קצרה, ודעתו לחזור לא"י, עליו לשמור את היו"ט השני של גלויות בגלל ההשפעה הרוחנית.

לענ"ד, שאותם שהחליטו ע"פ אותו מכתב "מעורפל", שהם הביאו בספר, שהאדמו"ר חזר בו, והמכתבים הקודמים, היו "משנה ראשונה", מבלי ששאלו אותו, בעודם מתעלמים ממכתבים, שבהם האדמו"ר כותב "במפורש", שאין דברי האדמוה"ז שבסוגריים, הלכה למעשה, כי הוא יודע ממקור ראשון, (יודע/שמע), שהאדמו"ר הקודם הורה למי שבא לבקרו בתקופת החגים מא"י, ושאל אותו כמה ימים עליו לשמור, שאין עליו לשמור את היו"ט השני, מפני שדעתו לחזור לארץ, (כמובן שאי שמירה זה כפוף להגבלות של בפרהסיא ובצינעה, הם שחצנים, כי מי שיודע אפילו "מעט", מהיחס שהאדמו"ר זצ"ל התייחס לדברי חותנו, האדמו"ר הקודם, יודע, שהוא לא חזר בו

jebo:

לשם שינוי עלי להריע ולהצדיע לנישטאיך. ודעתי מסכמת עימו מאז ומתמיד, שנחפזו להסיק מסקנות בעניין והדבר עדיין צ"ע רב (למרות פסקי האבני נזר והסברו עפ"י שו"ע האדמוה"ז בסוגיא)

דוד12:

כבר דנו במק"א בענין זה שבדורנו (בהשפעת ר' אברהם הערש כהן מירושלים) נוצרו הרבה פסקים מחודשים על יסוד דיוקים בלשונות ופסקי אדמו"ר הזקן.

נישטאיך:

לג'בו.

תודה.

*******

לדוד

"מלמדי דקדקי", אינם ענין, במקום שהדברים מפורשים להיפך.

הבעיה היא, שרבני "דור ההמשך" של חב"ד, פוסקים מתוך "מנהגי חב"ד מחודשים", המופיעים בכל מיני ספרי "סיפורי שמעתי ש...".

ממללא:

ראיתי מזמן (דומני שבפסקי תשובות) בשם הרב"צ אבא שאול ששיטת החכם צבי היא מנהג הספרדים הקדמון, אם כי דומני שכתב בשמו למסקנה שיש לשמור יומיים.

אם אני מבין את ההגיון מאחורי שיטת החכ"צ, היא שהמנהג הוא מנהג המקום ולא בני המקום ובכל מקום יש לנהוג כמנהג המקום.

האם מישהו יודע כיצד מתפרשת דעת הרמב"ם והשו"ע בעניין? (קשה לי לקבל שהם התעלמו מהסוגיא כליל).

chouteng:

עד כמה שזכור לי היתה תקנה קדומה מלפני מאות בשנים מאת חכמי ירושלים שכל הבא מחו"ל לארץ ישראל אינו נוהג אלא יום אחד בלבד.

קעלעמר:

אכן כן. יש רשימה ארוכה של פוסקים שפסקו שלא חייבים יומים, (אין עתי איתי למנותם) האחרון שבהם היה הרצ"פ פראנק.

הרשבא:

ר' שמואל סלאנט היה פוסק שבן חו"ל המגיע לא"י ישראל שינהג ביו"ט שני חומרת שני הצדדים הינו שיניח תפלין ויתפלל תפילת חול וישמע הבדלה ולא יעשה קידוש ולא יברך על אכילת מצה ומרור וכו' וכמובן שלא יעשו תפילה יו"ט בציבור.
ומצד שני שלא יעשה מלאכות.

באמת חשש הרב סלאנט לשיטת החכם צבי וש"ע הרב שלא יעשה יו"ט שני (ובפרט בגלל הטענה שהרי בזמן הבית כאשר יהודי בבל עלו לרגל לירושלים בודאי שלא קימו יו"ט של גליות בירושלים, דהרי מה שקימו בחו"ל היה רק מפני הספק מתי חל היו"ט, וכשהם בירושלים הרי אין ספק.
נמצא שכל מנהגם היה רק כשהם בחו"ל לקיים יו"ט שני, וא"כ כאשר "ששלחו מתם החזיקו מנהג אבותיכם בידכם", קיבלו על עצמם להמשיך מנהג אבותם של יו"ט שני, ומה היה מנהג אבותם, רק בהיותם בחו"ל קיימו יו"ט שני, אבל כשהיו עולים לירושלים מעולם לא נהגו יו"ט שני, דהרי לא היה ספיקא דיומא בירושלים
(כנ"ל בלינק שהביא לינקזעצער, אלא שבזמנו לא ידעתי שמהר"ש סלאנט הקדימני).
אלא שלא רצה הרב סלאנט לחלוק על המנהג (המובא כבר בשו"ת אבקת רוכל) שנהגו יו"ט שני ועל כן פסק שיעשו לחומרא לשני הצדדים.

דברי הגר"ש סלאנט נדפסו "עיר הקודש והמקדש" להרב טיקוצינסקי, ולאחרונה גם בספר "תורת רבינו שמואל סלאנט"

נישטאיך:

chouteng

<"עד כמה שזכור לי היתה תקנה קדומה מלפני מאות בשנים מאת חכמי ירושלים שכל הבא מחו"ל לארץ ישראל אינו נוהג אלא יום אחד בלבד">

הייתכן שזכרונך מטעה אותך?

לדברי י. גליס (בספרו (מנהגי ארץ ישראל", הלכות יום טוב סימן י"ב), "הנהניגו הראשונים רבני וגאוני עיר הקדושה ירושלים, שבחורים מחו"ל העולים לזייארה באחד הרגלים, שלא יעשו כי אם יום אחד כבני א"י, מפני דאפשר שיזדמן לו אשה במוהר ומתן וישאר בא"י".

ואילו בסעיף הבא (י"ג), הוא כותב:

"מי שבא מחו"ל לא"י ודעתו לחזור הוי בכלל בני חו"ל, "וכן מעשים בכל יום, בכל שנה ושנה עולים לשלוש רגלכם מחו"ל ועושים יום שני של גלויות כתיקוניו וכמשפטיובחו"ל, ולא עוד אלא שמתקבצין מנין מבני חו"ל העולין לרגל ומתפללין תפילה, וקורין בתורה, ומפטירים בנביא בברכות תחילה וסוף, כפי שעושים ביו"ט שני בחו"ל, ודבר זה נעשה מימי קדם בפני גדולי עולם ולא פקפק אדם בדבר זה מעולם (תשובות אבקת רוכל סימן כ"ו), וכן נוהגים עד היום בכל א"י, ויש להם בית כנסת מיוחד לכך, (פאת השולחן ב, כא), וכן המנהג שכל שיש להם עשרה מהעולי רגלים הם מתפללים לבדם ביו"ט שני שלהם. (מהר"ח מודעי בתשובות "חיים לעולם", או"ח ו, (איזמיר תרל"ח).

מתי היתה התקנה שאותה אתה זוכר?

שבת שלום.

הרשבא:

אפשר שזכרונו החליף ראש השנה, שבזה היה המנהג העתיק בארץ ישראל שנהגו רק יום אחד. כך כתב בעל המאור במסכת ר"ה. ונהגו כן עד תקופת בעל המאור כמו שמעיד.

ממללא:

דעת הרב רצון ערוסי בביאור שיטת הרמב"ם דמתיר למעשה לבן חו"ל לנהוג יו"ט אחד בארץ, ואוסר על בן א"י בחו"ל יו"ט שני.
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=61862

אריק123:

שאלה לא הוגנת. האם הרב ערוסי שומר יו"ט שני בקרית אונו?

חד_וחלק:

"אין למדים הלכה לא מפי לימוד ולא מפי מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה. שאל ואמרו לו הלכה למעשה, ילך ויעשה מעשה" (בבא בתרא קל).

בדידי הווה עובדה!

כתושב קבע באחת ממדינות הגולה הדוויה, לפני כמה שנים באתי עם אשתי ולידיי שי' לחוג את חג הפסח בארה"ק ת"ו ושאלתי את דעת הגרמי"ל שי' לנדא (רב אב"ד דבני ברק) כיצד עלי לנהוג בעניין 'יו"ט שני של גליות', ופסק לי הלכה למעשה לנהוג כבן ארץ ישראל.

שוב, מקרה אחר, שבו הזדמן לי להיות לבדי בחג השבועות בארה"ק ת"ו, ושוב שאלתי את דעת הגרמי"ל שי' לנדא (רב אב"ד דבני ברק) כיצד עלי לנהוג בעניין 'יו"ט שני של גליות', וושוב פסק לי הלכה למעשה לנהוג כבן ארץ ישראל.

ממללא:

חד וחלק,

למיטב ידיעתי הרב לנדא מד"א דבני-ברק משתייך לחב"ד, ואם כן צפוי שיפסוק לך כשיטת חב"ד המיוחסת לאדה"ז שהיא למעשה שיטת החכ"צ (ועיין בדברי נישטאיך לעיל).

אריק123,

הרב ערוסי נשאל לגבי שיטת הרמב"ם. אין כל משמעות למקום ישיבתו בפועל.