|
|
| נשלח ב-14/4/2011 12:06 |
 |
| |
http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=2041310&forum_id=1364 במקום אחר מצאנו שהפחד מגזירות עתידיות, הוא הסיבה למדוע שמנהג לא ישתנה לעולם ועד, למרות שמבחינת ההלכה היה על ההלכה להשתנות, בגלל השתנות התנאים.
ההלכה היא: יו"ט שני של גלויות בימנו. בימינו מקפידים בחו"ל על יו"ט שני, אף שהסיבה למנהג היום השני שוב אינה קיימת, מפני שבימנו ניתן לחשב את המולד אלפי שנים מראש, בדיוק של חלקיק השניה, שלא כאותם ימים שבהם היו ימי החגים תלויים בקידוש החודש עפ"י הראיה, וגרמו ל"ספיקא דיומא".
למה היומיים בימנו?
...
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 12:50 |
|
| |
למה לא? מה קרה? שיהיה.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 12:52 |
|
| |
בנדרוסאי
יש דין מדוע בחנוכה בחו"ל אין עושים ט' ימים, ומוכח מזה שהשלוחים היו יוצאים על חווכה שהיכן שלא הגיעו שלוחים היו באמת עושים יומייםץ
אם כן בזמן שלא היו בקיאים בעבור החודש היו עושים חנוכה יומים והיום אחד.
אם קדושת חנוכה בחו"ל היתה צריכה אז תשעה ימים, מה השתנה?
דברים אלו גם אינם מתאימים לשיטת הרמב"ם שכידוע איונו תולה יו"ט שני בקדושת הארץ, אלא בהגעת שלוחים, ויש מקומות באי שעושים בהם יו"ט שני ומקומות בחו"ל שאין עושים בהם.
גם לדעת הריטב"א שאנו פוסקים כמותו, יש לדון האם ההארה המדוברת תלויה בגבולות עולי מצרים או בגבולות עולי בבל, וכידוע שהריטב"א חידש שהם תלויים בגבולות עולי מצרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 13:28 |
|
| |
לכאורה חנוכה כיוון שהוא רק מדרבנן לא שייך להחמיר משום ספיקא דיומא.
השלוחים יוצאין כי בכל אופן צריך לדעת לפחות בבית דין הגדול בירושלים מתי חנוכה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 18:07 |
|
| |
ברור שלכל המקומות אחרי חודש כבר היתה מגיעה ההודעה, אחרת היו צריכים לעשות 3 ימים וכן הלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 18:09 |
|
| |
שאלה נוספת: על עיבור השנה היו מודיעים רק בכ"ט אדר. כיצד במקומות הרחוקים ידעו האם לעשות בכלל פסח.
למה בני חו"ל לא עושים תמיד שני ימים ר"ח ובני א"י תמיד יום אחד?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 18:11 |
|
| |
למה יש בשבועות יו"ט שני של גלויות אם הסיבה היא רק מפני שלא ידעו בעיבור החודש?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 19:19 |
|
| |
מטפחת
זו כבר גזירה- בכדי שחג השבועות לא יהיה שונה מרגלים אחרים, ולכן חומרתו גדולה יותר מיום טוב שני אחרים, כך כותב החת"ס.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 19:45 |
|
| |
אני מכיר, השאלה אם זה ההסבר האמיתי בכוונת חז"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 20:06 |
|
| |
לא מכיר הסבר אחר- עד כמה שאני זוכר אין איזכור על אלו- החגים הרגלים- שיש לנהוג בהם יום טוב שני-
כפי שהמשנה בר"ה אומרת בסיון לא יצא שליחי בית דין- כלומר שלא היה יום טוב שני בשבועות בתקופתם, עם ישראל הוסיף מדעתו- מי בדיוק? אני לא יודע. אבל אם אפשר להכביד- למה לא? אם אפשר לא להתפרנס עוד יום- אז למה לא?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2011 23:28 |
|
| |
ירוחם ומטפחת, בעמוד הקודם דנתי בזה עם בעל. ר' יוחנן מכריז על מקומות שבניסן השלוחים מגיעין ובתשרי לא (בגלל ר"ה ויוכ"פ) שבכל זאת ינהגו יו"ט שני בניסן אטו תשרי. בעל שאל מדוע לא התייחס לשמיני עצרת. אותה שאלה נשאלת על שביעי של פסח ועל שבועות. מסתבר ששמיני עצרת שהוא בעצם חג אחרון של סכות וכן שביעי של פסח שהוא חג אחרון של פסח היה פשוט שאי אפשר לנהוג אחרת מחג ראשון. הוא הדין שבועות שהוא חמשים יום ממחרת הפסח. ר' יוחנן הכריז אף על ניסן אטו תשרי. והדברים כמעט מפורשים ברמב"ם קיה"ח (פ"ג הי"א) "וכדי שלא לחלוק במועדות התקינו חכמים שבכל מקום שאין שלוחי תשרי מגיעין לשם עושים שני ימים אפילו יום טוב של עצרת".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2011 02:00 |
|
| |
בעלבעמיו
גם פורים לא חוגגים יומיים בחו"ל, וכנראה שזה קשור להיותם דרבנן.
מישהו הזכיר לעיל את המיוחס לגר"א, שבטל טעם לא בטלה תקנה. בעניין יו"ט שני זה מובא בתשובות הגאונים (אני מצטט מהרמ"מ כשר):
"והוא ששאלנו בשמועה זו והאידנא דידעינן בקיבועא דירחא מאי טעמא קא עבדינן תרי יומא?
ויש לדבר זה שתי תשובות... ותשובה אחרת, כי הנביאים ציוו את ישראל שבחו"ל ואין אנו יודעים אמיתת הדבר בודאי, ואף אין אנו יודעים כי בוודאי סרה העילה שזה הדבר תלוי בה כדי שנסיר אותה בסורה"
ומביא שם עוד תשובה מתק' הראשונים ברוח דומה.
העקרון של תקנה וטעם הוא מורכב ולא עקבי, אך לפחות כאן נראה שיש מסורת קדומה למדי שהתקנה יש לה חיים משל עצמה. דווקא בתקנות כאלו סביר שיהיו הרבה סימני שאלה ביחס לטעם המפורסם, בגלל חוסר התלות ביניהם. ובסדקים הללו יש מקום לטעמים יותר קבליים, כמו של אדה"ז, להכנס.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2011 07:23 |
|
| |
בנ דרוסאי
<מישהו הזכיר לעיל את המיוחס לגר"א, שבטל טעם לא בטלה תקנה. בעניין יו"ט שני זה מובא בתשובות הגאונים (אני מצטט מהרמ"מ כשר>
בקישור שבהודעתי הקודמת הבאתי את דברי רב האי גאון, שדבריו מובאים בתשובות הגאונים, (תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן א', דף ה' דע"א, ובגנזי קדם ח"ד עמוד 36 את קיצורה של תשובה זו, וראו גם באוצר הגאונים לביצה סימן ה), אלא שהוא רואה את השמד כאחת הסיבות:
"... כי רבינו סעדיה ז"ל אמר בפירושו כי אין ספק מעיקרא אלא הקב"ה צוה את משה עבדו והוא אמר לישראל כי בארץ יהיה להם יום אחד ובחוצה לארץ שני ימים וכן היה מעולם. כל ישראל עושין בלא ספק על העיבור ועל החשבון. עד שיצאו המינים ובקשו חכמים להראות כי ראיית הירח והחשבון אחד הוא. והיו עושין כל אותם הדברים שעשה רבן גמליאל בטבלא ועשו השלוחים וכו'. ואחר כך חזרו לעמוד על עקרן כמו שאמר הקב"ה למשה שיהיו עושים בארץ יום אחד ובחוצה לארץ שני ימים ואמר אדוננו בתשובותיו לאנשי קאבת כי גזרה מימות נביאים ראשונים וכן הנהיגו הנביאים הראשונים את ישראל מתחילת הגלות שעושין יום טוב בחוצה לארץ שני ימים ויום הכפורים יום אחד... וזה ששאלנו בשמועה זו (ביצה ד) והאידנא דידעינן בקבועא דירחא מ"ט קא עבדינן תרי יומי. ויש לדבר זה שתי תשובות אחת מהן כי גם עכשיו פעמים שיהיה שמד שם ויצטרכו לשנות ויתקלקל הדבר. וזהו שאמרנו זמנין דגמרי וגזרי שמדא ומתקלקל מלתא ותשובה האחרת כי הנביאים צוו את ישראל שבח"ל ואין אנו יודעין אמתת עלת הדבר בודאי. ואף אין אנו יודעים כי בודאי סרה העילה שזה הדבר תלוי בה כדי שנסיר אותה בסורה. והלכה מועתקת היא ממשה רבינו ע"ה מפי הגבורה כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו ... ושמא מימות יהושע בן נון כך הנהיג את כל היוצאים ומשתהים ח"ל לעשות...".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2011 11:15 |
|
| |
היצירתיות בתשובות מענינת-אבל איך זה מסתדר עם יום טוב שני של גלויות שחוגגים אותו תיירי חו"ל כאן בארץ הקדושה?
אפילו חבדניקים
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2011 11:22 |
|
| |
טעם שעת השמד מוזכר בפירוש בגמ' במסכת ביצה. באשכול "יו"ט שני של גליות - עד מתי העתקתי את כל הסוגיא. "ואכן כך אומרת הגמ' במסכת ביצה (ד:) "ואילו בטלו כותים עבדינן חד יומא" פירוש, אם היה מפסיק החשש מקלקול הכותים היו חוזרים למשואות בראשי ההרים והכל היו יודעים מתי נקבע ראש חודש, היינו עושים יום אחד יום טוב. וא"כ שואלת הגמ', "והשתא דידעינן בקביעא דירחא מאי טעמא עבדינן תרי יומי" פירוש, כיום שאנו בקיאים בקביעות החודשים מדוע אנו עושים יומיים יו"ט? מתרצת הגמ' "משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם, זמנין דגזרו המלכות גזרה ואתי לאקלקולי". פירוש, בגלל ששלחו משם (א"י?) הזהרו וכו' אולי יהיו זמנים שהמלכות תגזור לא לעסוק בתורה וישתכח סוד העיבור (רש"י) ויצא קלקול של אכילת חמץ בפסח". http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2888394&forum_id=1364 לעובדה שהטעם מוזכר כבר בגמ' יש משמעות מכרעת, הן מצד הסמכות, כי לא הרי טעם המוזכר בגמ', לטעם שנתנו הגאונים. הן ברמה העקרונית, שחז"ל עצמם כבר דנו בשאלת ביטול יו"ט שני והכריעו שמשום "זמנין דגזרו" עלינו להזהר במנהג אבותינו בידינו אמנם, לכאורה בזה"ז גם טעם זה לא שייך כמו שכתבתי שם באשכול. ירוחם, אכן דעת החכ"צ ושו"ע הרב לא לנהוג יו"ט שני בא"י. ברמה העקרונית זה לא מופרך. בחינת חומרי מקום שהלך משם.
|
|
|
|
|
|
