| נשלח ב-15/4/2011 11:35 |
 |
| |
ברמה העקרונית זה לא מופרך. בחינת חומרי מקום שהלך משם
זה בעצמו מופרך
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 01:54 |
|
| |
נישטאיך,
סליחה, לא עכבתי.
בכל אופן, עצם זה שהגאונים מביאים טעם אחר מהגמרא הוא חידוש גדול לדעתי, כפי שרמז ייתכן.
אותו חידוש בשינוי אדרת מביא רבינו חננאל (גם הפניה זו מצאתי אצל רמ"מ כשר) בראש השנה כ ע"א. הגמרא שם אומרת שלעתים היו מעברים את חודש אלול ביום נוסף מסיבות טכניות: משום ירקיא ("להפריד שבת ויו"ט זה מזה כדי שלא יכמושו ירקות הנאכלות כשהן חיין" רש"י) או משום מתיא ("להפריד שבת ויו"כ זה מזה שלא יסריח מת שימות באחד מהם" רש"י).
על זה מעיר ר' חננאל: "עברוה לאלול – כלומר, אצטריך כפי המסורת שהיתה שהיתה ביד ב"ד ועברוה באלול... וכיון שראה עולא כי עברו ב"ד לאלול נדמה לו שב"ד מעברין על צורך שעה [ירקיא ומתיא]... וחלילה לעבר אלא על המסורת שמסורה בידם ממשה רבינו. אבל משלא נתגלו העקרים, מדומים כי על כל צורך מעברים".
ירוחמשם, הסיבה למה נותנים עליו חומרי מקום שבא משם קשורה כנראה לתפיסה ביחסי אדם-מקום. האם אדם שנמצא עראי במקום מסויים מקבל את הארת יו"ט שלו כאותו מקום, או שהוא נידון לפי מקום הקבע שלו. וייתכן שמחלוקת הפוסקים נובעת משאלה זו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 04:41 |
|
| |
שבוע טוב <הסיבה למה נותנים עליו חומרי מקום שבא משם קשורה כנראה לתפיסה ביחסי אדם-מקום. האם אדם שנמצא עראי במקום מסויים מקבל את הארת יו"ט שלו כאותו מקום, או שהוא נידון לפי מקום הקבע שלו. וייתכן שמחלוקת הפוסקים נובעת משאלה זו.> שו"ע אדמו"ר הזקן, הלכות יו"ט סימן תצו סעיף ז
בני ארץ ישראל שבאו לחוץ לארץ אסורים לעשות מלאכה ביו"ט שני בישובכה ישראלכו אפילו בצנעאכז ואפילו במדבר אם הוא תוך התחום לעירכח שישראל דרין בה ואפילו דעתם לחזור למקומםכט מטעם שנתבאר בסי' תס"חל ומכל מקום אם עשו מלאכה אין מנדין ואין מלקין אותם כיון שדעתם לחזור למקומןלא:
כה) רב ספרא פסחים נא, סע"ב. לפירוש הרז"ה שם (יז, א). ר"ן שם (יז, ב) ד"ה ורבה. כל בו סוס"י מח (יא, א). ארחות חיים בדיני ערבי פסחים ושאר ימים טובים ס"ה. שו"ע ס"ג. וראה דעה הא' דלקמן סי"א, וש"נ (אם דעה זו חולקת גם בנידון דידן). כו) רדב"ז ח"ד סי' עג. מ"א סק"ה. כז) תוס' שם נב, רע"א. רדב"ז שם. מ"א סק"ד. וכדלעיל סי' תסח סוף ס"י: שאי אפשר למלאכה להיות כל כך בצנעה שלא יודע הדבר לשום אדם. כח) חולין קי, א. רמב"ן פסחים שם (יז, א). כל בו וארחות חיים שם. מ"א סק"ז. וכ"ה לעיל שם. כט) רז"ה ורמב"ן ור"ן שם. כל בו וארחות חיים שם. שו"ע שם. וראה לעיל שם (לענין מלאכה בערב פסח), דהיינו אפילו דעתו לחזור אחר זמן מרובה. ל) ס"י (מפני המחלוקת). לא) שו"ת מבי"ט ח"ב סי' קמט. מ"א סק"ז.
האם ההארה תלויה במקום-חו"ל, או בישוב שישראל דרים בו?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 17/04/2011 05:02:30
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 10:38 |
|
| |
אפשר לפלפל ולהמציא את הגלגל ולגלות את דובי הקוטב מחדש.
אדם יכול להביא את חומרת הגוף- ואת חומרת החפצה איתו. אבל בשום פנים ואופן הוא לא יכול להביא את המקום איתו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-20/4/2011 23:24 |
|
| |
ירוחםשמ,
לפי המבט המיסטי שלאורו נטוו כנראה הטעמים דלעיל, יכול ויכול:
הרב קוק, אורות: "ופעמים יש שעל ידי התאמצות מרובה זוכים גם בחו"ל להמשיך אוירא דארץ ישראל... שאפילו מי שנמצא בחו"ל, אם רק מקשר את עצמו לא"י יכול לזכות לרוח הקודש אם הוא ראוי לזה"
הרב חרל"פ באגרת שכתב לרב קוק בעת ששהה בלונדון: ""לא נוכל לאמר אחרת, בלתי אשר ממרום המקדש בית קדשי הקדשים עד מקום מגורו של הדרת גודלו שליט"א בלונדון, מופנה מקום מאויר הטמא של אויר חו"ל, וצינור של אוירא דכיא וקדישא [=אויר טהור וקדוש] שופע עליו"
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2011 11:08 |
|
| |
ושוב אומר פילפולי סרק ולא חשוב מי שמפלפל אותם.
כשם שלא יעלה על הדעת הנורמטיבית כי יהודי תושב הארץ כשיבקר בניו יורק יביא איתו את חומרת הארץ- ויעשר את הירקות והירקות שהוא אוכל. כך לא יעלה על הדעת הדבר הנואל הזה שאדם מביא איתו חומרת המקום שממנה יצאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2013 19:48 |
|
| |
עיינתי באשכול משום שהזמן גרם, וראיתי דברי ירוחם לעיל: "כפי שהמשנה בר"ה אומרת בסיון לא יצא שליחי בית דין- כלומר שלא היה יום טוב שני בשבועות בתקופתם", ונ"ל שנפל לכלל טעות. שבועות אינו תלוי בתאריך, אלא הוא 50 ימים אחר הפסח. אין צורך בשלוחי אייר וסיון כדי לחשב את יום חג השבועות. זו הסיבה שאין הגיון בחג שני בשבועות - וכי כל הימים הללו אין יודעים באותו מקום כמה ימים היו באדר? מדובר ב-65 ימים מר"ח ניסן. ואם תמצי שאכן לא יודעים, מה לי שבעות מה לי ר"ה, היינו - אם איני סבור שתושבי אותו מקום יודעים מתי קודש ניסן, כיצד ידעו מתי ר"ה? ויו"כ? הרי אין הגיון לומר שבתשרי הכל "מתאפס".
לכן גם אם נקבל שפסח וסוכות יש ספק, זה בגלל הזמן הקצר, שלא איפשר להתעדכן בחדשות מא"י. אבל אם נגיד שאם לא הגיעו שלוחים אז לנצח יש ספק, אז מדוע לעצור בשבועות?
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2013 20:08 |
|
| |
שכן,
השלוחים לא יצאו על סיון בגלל מה שכתבת. אבל יו"ט שני עשו גם בשבועות.וידועה תשובת החת,סעל מי שנפלט מהים ביו"ט שני של שבועות והקלו לגביו בכל מיני קולות. הוא כתב שיו"ט שני של שבועות חמור מכל יו"ט שני אחר, שכן הוא נעשה מודאי (בגלל תקנת לא פלוג) ולא מספק (בגלל הסיבה שלך). כמובן שיש לדחות את דבריו בקל, אבל רואים את העובדה שיש יו"ט שני גם בשבועות.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 00:38 |
|
| |
רב מיכי איני מבין דבריך. ברור שנהגו ביו"ט שני של שבועות. הגמ' מספרת על אמורא שרצו לנדותו [און שנידו?] משום שהלך מחוץ לתחום ביו"ט שני של שבועות. הבעיה אינה בעצם קיום המנהג, אלא בנימוק לו. הרמב"ם מרגיש בקושי הזה, ואו' שבכל מקום שלא הגיעו שלוחים בתשרי [שיש פחות ימים עד לרגל מאשר בניסן] עושים יו"ט שני גם בניסן, ואפ' בשבועות, משום לא פלוג. נראה לי קשה שמשום לא פלוג יגזרו יו"ט במקום שאינו צריך.
_________________
אוי לשכן
ואוי לשכנו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 10:42 |
|
| |
הסוגיא של לא פלוג היא בראש השנה כא ע"א:
מכריז ר' יוחנן כל היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי ליעבדו תרי יומי גזירה ניסן אטו תשרי
מעניין שרי יוחנן אמר את דבריו על פסח וסוכות ולא על פסח ושבועות, או אפילו סוכות ושמיני עצרת, או יום טוב ראשון של פסח ושביעי של פסח.
ייתכן ששברגע ששומרים יום טוב של פסח יומיים, חייבים לשמור גם שבועות יומיים, כי אם לא ישמרו שבועות יומיים, לא ישמרו פסח יומיים לשנה הבאה, והחידוש של ר' יוחנן הוא אפילו על סוכות ופסח שאין ביניהם קשר של ספירה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 11:04 |
|
| |
למה נימוק 'לא פלוג' גרוע יותר מאלף גזירות דרבנן אחרות? ומה לגבי עצם יו"ט שני שלא רלוונטי היום וגם לא יהיה רלוונטי לעולם בעתיד, ואנחנו שומרים עליו משום מהרה יבנה המקדש.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 11:09 |
|
| |
ואם ייבנה המקדש, יבוטל האינטרנט?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 11:22 |
|
| |
בעל,
אמרתי שזה לא יהיה רלוונטי לעולם גם בעתיד, וגם כשייבנה המקדש כמובן.
מעודי לא ראיתי מנהג כל כך טיפשי וחסר ערך כמו יו"ט שני. זו פסגה נישאה של איוולת וטמטום (נדמה לי שהרבה יותר מקטניות). אי איישר חילי אבטליניה.
שמא תאמרו אין לנו סמכות כיום (דהווה דבר שבמניין), אם לדין יש תשובה. כבר כתבו כמה ראשונים ואחרונים שבמקום בו הטעם בטל לגמרי, ובודאי כשזה מביא לחוכא, אפשר לבטל מנהגים ותקנות גם בלי התנאים הדרושים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 12:06 |
|
| |
מיכי,
קדימה. אבל אני רוצה משהו יותר מסודר וקבוע מתגובה בעצכח, נגיד מאמר מודפס ומנומק, שלא צריכים לשמור יו"ט שני. זה מה שנקרא אי איישר חילי.
תוקן על ידי יהיאור ב- 03/04/2013 12:07:01
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2013 13:19 |
|
| |
במקום שחגגתי את החג היו גם כמה אנשי חו"ל, במוצאי חג הראשון, הם הסבו ברוב הדר ועם לשולחן הסדר כהלכתו.
שאלתי את החשוב שבהם האם גם בספירת העומר הוא מונה בלמחרת השבת שעולה במנינו ,יום אחד לעומר מספק יומא?
|
|
|
|
|
