| נשלח ב-3/10/2004 10:00 |
 |
| |
"שבבניק גאה" - עיון סוציולוגי
מתוך עיתון הארץ:
ה"שבבניקים" יוצאים בקמפיין: "נמאס לנו להיות חרדים סוג ב'"
מאת צחר רותם
דוד חלפון מנתניה מתעקש שגם לו יש אלוהים. חלפון, בן 21, הוא "שבבניק" - כינוי גנאי בקהילה החרדית לצעיר שאינו סר לכללים החברתיים המקובלים בקרב בני גילו: מסרב ללמוד כמו כולם בישיבה, אינו מקפיד על לבוש אחיד ולעתים אפילו יוצא לבלות, גם במוקדים חילוניים.
שבבניקים כמותו זוכים לרוב ליחס משפיל מצד הסביבה החרדית, "כמו אל מצורעים", כדברי גורם בקהילה. היחס הזה הוא שהוביל את חלפון להנהיג בחודשים האחרונים קמפיין חסר תקדים נגד הממסד החרדי, שהמסר שלו הוא כי על אף אורח חייו השונה, הוא חרדי לכל דבר: האמונה שלו, לדבריו, היא הדבר החשוב באמת.
הקמפיין היומרני מלווה בכמה סיסמאות שהגה חלפון, והופצו באחרונה לדבריו בעשרות אלפי עותקים כמנשרים בתיבות דואר באזורים חרדיים בנתניה ומחוץ לה. "אני שבבניק גאה!", ו"עכשיו כבר החלטתי... שבבניק זה אני!" נכתב על המנשרים...
(לכתבה המלאה ראה כאן:www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=481418&contrassID=2&subContrassID=1&sbSubContrassID=0 )
ובכן, כשקראתי את הכתבה נתקלתי בקושיה עצומה (מה לעשות, קשה להפטר מהשפה הישיבתית...  ), הרי מדובר באדם, או ליתר דיוק בקבוצה שלמה של אנשים, שלא מעוניינים כלל בנטישת הדת. הם רואים את עצמם כאנשים מאמינים, הרוצים לקיים אורח חיים של שמירת מצוות אלא מה, הם רוצים כמו כן "לחיות את החיים הנורמליים".
זאת אומרת, ללבוש בגדים "רגילים" ולא דווקא את המדים החרדים, לצאת ולבלות, לנהל אורח חיים עצמאי ולא דווקא לחפש את עתידם בישיבה וכו'.
השאלה הנשאלת היא, מדוע שאדם כזה ירצה להמשיך לחיות במגזר החרדי ולסבול את כל הקשיים הכרוכים מטבע הדברים בנקיטת עמדה כזאת ?
הרי מן הסתם ברור לו שאם הוא יעבור למגזר הדתי-לאומי הוא ישתלב שם בצורה מושלמת. אצל ה"כיפות הסרוגות" הוא לא יצטרך להתלבש בבגדים החרדיים, הוא לא יתפס כ"חריג" אם הוא לא ילמד בישיבה, וגם אם הוא יצא לבלות הדבר לא יתפס כ"נטישת הדת" (אם כי הוא לא יזכה לתואר "בייניש"). קיצורו של דבר, בציבור הדת"ל הוא יוכל לחיות את החיים שבהם הוא חפץ, מבלי לסבול את כל הקשיים שהוא סובל מהם כעת. הבחירה שלו נראית, אם כן, מאוד לא הגיונית.
נראה לי שהתשובה לשאלה זו פשוטה מאוד. ולמעשה רק מי שמכיר את העולם החרדי "מבפנים" יוכל להבין אותה. בציבור החרדי מחדירים לאנשים שהציבור הדת"ל הוא ציבור "פסול" מבחינה דתית. לא פעם שמעתי בעצמי את המשפט "עדיף להיות חילוני מאשר להיות מיזרוחניק" (כי הרי אצל החילוני יש סיכוי שהוא אי פעם יהיה יהודי טוב - קרי חרדי, ואילו אצל המיזרוחניק זה אבוד מראש), או במקרה הטוב "להיות מיזרוחניק זה כמו להיות חילוני", ועוד שלל משפטים כאלה.
מדובר על "שטיפת מוח" שנעשית באופן לא-מודע. החברה החרדית, מתוך רצון חזק מאוד לשמר את עצמה, יוצרת דימוי כל כך שלילי של המגזר הדת"ל עד שאפילו אנשים כגון דוד חלפון וחבריו לא מוכנים לעבור למגזר זה. כל כך חשוב להם להיות "חרדים" (למה ?) אפילו כאשר לאמיתו של דבר אין בהם שמץ של "חרדיות" ושהחברה החרדית דוחה אותם מקרבה.
(לאחר שהקשיתי קושיה זו סיפרו לי כי דוד חלפון התראיין בטלויזי"א רח"ל אצל לונדון וקישנבוים, ושם הקשו לו צמד המנחים קושיה זו ממש, אך כנראה והוא לא סיפק להם שום תרוץ)
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:10 |
|
| |
אדם מעדיף לחיות עם אנשים החולקים איתו רקע אחד,
אדם מעדיף שלא לסגור אחריו את כל הדלתות,
ולא עוד אלא בעודו "חרדי"-"הוא תועבה ואין בניו תועבה" מש"כ אם יצטרף לציבור הד"ל לא יוכל לגדל את בניו בדרך שהוא מאמין בה רק אינו יכול לקיימה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:24 |
|
| |
ע"פ
"אדם מעדיף לחיות עם אנשים החולקים איתו רקע אחד"
זו בדיוק הבעיה, לא נראה לי שיש איזהשהו 'רקע משותף' בין השבבניקים ובין החרדים ה'נורמליים'. לדעתי מדובר על מצב בו לשבבניקים (או לפחות רובם) אין שום מכנה משותף לציבור בו הם חברים. הם נשארים בו רק בגלל הפחד שהחדירו להם שהציבור הדת"ל הוא ציבור פסול. כלומר שלהפוך לדת"ל שקול לחזרה בשאלה. מכיוון שהשבבניקים בכל זאת אנשים דתיים (לפחות בעיני עצמם), הם שוללים על הסף אופציה זו, למרות שמבחינה אובייקטיבית זוהי דווקא אופציה שמאוד מתאימה להם.
"ולא עוד אלא בעודו "חרדי"-"הוא תועבה ואין בניו תועבה" מש"כ אם יצטרף לציבור הד"ל לא יוכל לגדל את בניו בדרך שהוא מאמין בה רק אינו יכול לקיימה"
צר לי, לא נראה לי שהשבבניקים באמת מאמינים בדרך החרדית. הם הרי מתנגדים לכל האתוס החרדי. ואדרבה, מה יקרה אם גם הבן של השבבניק יהיה שבבניק ? בציבור הדת"ל זה לא יהווה בעיה, אבל בציבור החרדי הבן שלו יצטרך לעבור את אותם השפלות וקשיים שהוא עצמו עבר ?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:32 |
|
| |
גם השבבניקים מואסים בדלי"ם..
מישהו נפגע - ? או !
מחק את המיותר..
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:33 |
|
| |
ר"צ
שמעת פעם על מושג ההשתייכות? (הפסיכולוגיה האדלריסטית, שאגב הרבה יותר קרובה ליהדות, = מוניסט. מהפסיכואנליזה של פרוייד = דואליסט)
למה אדם מתעקש לפגוש את הוריו הביולוגים שנטשו אותו- גם אחרי עשרות שנים של הדחקה.
אדם הוא עץ נוף ילדותו,או כפי שהעירה של שחרית שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו - הוא שייך למשפחה, לחברים, לשכונה, לנוף הבתים יהיו חירבות או וילות!
ולא כל אדם נמצא במעלתה של רות המואביה - פשוט לעזוב הכל מאחוריך, לארוז פעקלאך לדרך,וללכת אל המקום אשר אמר לך ה'
תוקן על ידי - איקה - 03/10/2004 11:22:09
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:58 |
|
| |
אגוטען
תודה רבה, באמת רציתי להביא דוגמה ליחס החרדי כלפי הדת"ל, והנה סיפקת לי ...
(אגב, "זה בסדר" אני לא דת"ל)
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 10:58 |
|
| |
מה שהכי מעניין הוא שתמיד כשדנים בנושאים סוציולוגים חברתיים - הפתרונות המוצעות הן על דרך ההתפשרות, להיות נע ונד בין הזרמים, כאילו אין להם ים שמחבר אותם, ועל זה אמרו "שהאמת תהיה נעדרת"
האמונה לחוד והחיים לחוד! אין חיבור
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 11:46 |
|
| |
תופעת השבבניקיות כפי שהיא מוצגת כאן לא שונה מתופעת שוחטי/ות הפרות הקדושות שמתעקשים/ות להיות חלק מהחברה דתית-לאומית, ובה בעת, לסנוט כנגדה מעל כל גבעה ובכל ערוץ, "להוציא את הכביסה המלוכלת החוצה" ולהישאר עם ארון ריק.
מה מונע מהם/ן לעבור לחברה החילונית או הרפורמית?
הכי כיף זה להיות בלי ולהרגיש עם, כנראה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 11:52 |
|
| |
ממללא
אני לחלוטין לא מסכים עם ההשוואה שלך, בהנחה שהבנתי נכון למה אתה מתכוון ב"שוחטי פרות קדושות". אם אתה מתכוון לאנשים שכן מרגישים מחוייבים כלפי שמירת ההלכה, כיצד אתה יכול לשאול מדוע הם לא בוחרים להיות רפורמים או חילונים ?
ואילו אצל השבבניקים אכן נראה שמקומם הטבעי הוא דווקא בציבור הדת"ל.
אגב, במידה והדבר לא הובן, אני לא טוען שתופעה זו קיימת רק בציבור החרדי. מדובר על תופעה שקיימת בכל חברה בצורה זו או אחרת. גם אצל החילונים למשל יש נטיה חזקה לצייר את החוזרים בתשובה כאנשים חלשי אופי, סובלים מתסביכים, לא-יוצלחים וכו' וכו'. וגם כאן הסיבה לכך היא מנגנון ההשרדות העצמית של החברה שמנסה להגן על עצמה.
אכן, נראה לי שאצל החרדים תופעה זו מאוד מוקצנת, ודי קל להבין מדוע. מדובר על חברה שנמצאת בעמדת נחיתות גדולה מאוד. לכן היא עושה את כל המאמצים לצייר כל אלטרנטיבה בצבעים כל כך שחורים. ה underdog תמיד נוקטים במתודה זו כדי לפצות את עצמם על הדימוי הנחות מפני הסביבה, והדברים ידועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 12:06 |
|
| |
ממאי נפשך? מובן שהשב"בניקים לא יימשכו לרפורמים.
הלוא הרפורמים הם תמונת ראי ממש לתופעה זו.
ועוד דבר:
תיארת את השבב"ניקים כשוחטי פרות קדושות. מה שרואים מכאן לא רואים משם, אמרה המשוררת. נראה לי יותר שהם דווקא "מלטפי פרות קדושות" בהמיית נפש, בה בשעה שמרעילים את מי השתיה שלהן.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 12:10 |
|
| |
רב"צ,
בתוך מגזרי אני יושב, וחלק לא מבוטל ממנו אינו רואה עצמו מחוייב להלכה, לפחות בעניינים מסויימים.
חלקם עושה לעצמו חיים קלים בכך שהוא קורא להלכה להתעצב לפי גחמותיו ולהתקדם. איני שייך אמנם לאלו המתיראים מצירוף המילים 'התפתחות ההלכה', ואולם, סבורני שכל עיסוק בהלכה צריך להיות מבוסס על נכונות של העוסקים לקבל את מרותה, גם כאשר זה קצת קשה וגם כאשר דעתם נדחית לעת עתה. אלטרנטיבות אחרות, קיימות בבתי מדרש אחרים שהדה-לגיטימציה להם בציבור הסרוג אינה שונה מהדה-לגיטימציה של הציבור הסרוג אצל חלקים מהציבור החרדי.
אני עדיין חושב שיש הבדל -
בניגוד למה שמתואר בכתבה שהבאת, בשבבניקיות מעורבות לעיתים קרובות תופעות פסולות לפי כל קנה מידה שהוא, והדבר מפורסם וגלוי בראש חוצות.
ההסתייגות מהם לא נובעת רק מלבושם או מקומות הבילוי שלהם. ישנם חרדים 'מודערניים' רבים שאינם שונים מהם, וחלקם אף משמש כאייקוני תרבות חדשים ולגיטימיים בחברה החרדית.
הבעיה היא כאלו שחצו גבולות שגם בציבור הדתי ואפילו החילוני הם גבולות יציבים, וד"ל.
מאידך התופעה שתיארתי בציבור הסרוג אינה מלווה בפורקן ערכים כולל ובהתדרדרות טוטאלית. להיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 12:17 |
|
| |
רב צעיר
גם אני קראתי את הכתבה הזו (בפורום השכן שמותר להזכיר את שמו...). אני סבור שהיה חשוב להביא את הכתבה, ועל כך יישר כוח.
אמנם, אני חושש שהניתוח שלך מציג טיעון שמסקנתו עשויה (אם אדייק בעברית, אזי עלולה  , בגלל החסרון שניכר כאן בציבור שלנו) להיות אמיתית, אך אין הוא תקף. כלומר, אין המסקנה נובעת מן ההנחות. וזאת בגלל שתי סיבות.
ראשית, קשה מאד לשפוט על טיבו של אדם וטיב הכרעותיו על פי מאמר בעיתון.
שנית, ניתן להציע הסברים נוספים לגישתו.
אתמקד בנקודה האחרונה. מדוע לא נניח כי לאותו שבבניק יש אהבה למקום שבו גדל, למשפחה, לערכים, לסגנון? הוא מרגיש דחוי, אך הוא גם מבקש לחזור - ולזכות ללגיטימציה.
האם המניע העיקרי כאן הוא אהבה? געגועים? הצורך בלגיטימציה? איני יודע. כולם עשויים לפעול במקביל.
אם הצורך השלישי הוא הקובע, אזי אולי דווקא בשעה שהוא יזכה ללגיטימציה, הוא ישתחרר ויוכל להחליף חברה...
אלא שזה לא יוכל לקרות, כמובן. 
עוד הערה: ממה שקראתי, נראה לי שיש להבדיל בין הטענה לבין המימוש. הטענה שאדם רוצה להיות חרדי בלי לוותר על הנאות מסויימות מן העולם הזה היא טענה רצינית, שיש לבדקה. מדוע באמת תהיה סתירה בין חרדיות לבין, למשל, לראות סרטים? מסתבר שזה תלוי באילו סרטים מדובר... הא ראיה, שבפורום השכן, זה שמותר להזכיר את שמו, ראית סרטים היא דבר שבשגרה, אבל רואי הסרטים סבורים שהם חרדים, ולא עוד אלא שהם פוסלים חשיבה חופשית ונאמנות לאמת בשם החרדיות שלהם...
כמובן, יש להבדיל בין סוציולוגיה לבין מערכת אמונות, והיא היא הנושא המרכזי כאן.
אני חושש שלא כתבתי בצורה מאורגנת מספיק, ולכן אסכם:
א. קשה מאד, לדעתי, לשפוט על המניעים הרציונליים של נשוא הכתבה מן התיאור הקצר שם.
ב. הטענה של רב צעיר לגבי הסלידה שמוקנית לבני הציבור החרדי מן הד"ל יש בה מן הממש, למרבה הצער. איני יודע אם היא המניע העיקרי כאן, בסיפור זה.
ג. האם החרדיות, הסוציולוגית או האמונית, יכולה לעלות בקנה עם אחד עם "הנאות" כמו סרטים? זו השאלה המרכזית. בוודאי שזה לא צריך להתפתח לשבבניקיות במובן השלילי של מאבק ועוינות.
בן ציון כהנא? זה נראה כמו הנושא החביב עליך...
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 12:22 |
|
| |
ממללא
אתה לא צריך לספר לי על תופעת ה"חפיפניקים", אבל השתמשת בביטוי "שוחטי פרות קדושות" ואצלי זה מתקשר דווקא לאנשים מסוג אחר.
לגבי השבבניקים, ברור שיש ז'אנרים שונים, לא ראי השבבניק ש"חטאו הגדול" בכך שהתגנב לקולנוע כראי השבבניק שמעשן סיגריות בשבת.
התופעה שעליה מדובר בכתבה זו היא על השבבניקים 'לייט', הם לא מבקשים לגיטימציה מהחברה ומהרבנים כדי לעבור עבירות, אלא רק כדי לחרוג מהנורמות החרדיות המקובלות, ודוק !
בכל אופן, כפי שכבר ציינתי לעיל אני לא טוען שתופעה זו קיימת רק בציבור החרדי, אבל אני כן טוען שתופעה זו הרבה יותר מוקצנת בציבור זה (מסיבות ברורות).
כך למשל השבבניקים פועלים במרץ כדי לקבל לגיטמיציה, הם מחלקים פליירים, פתחו לעצמם אתר באינטרנט, רשת SMS ועוד היד נטויה.
צר לי ששוב פעם הדיון הענייני גרם להוצאת השד העדתי (או אולי השד המגזרי ?) מן הבקבוק. הכוונה כאן היא לא לשפוט איזה מגזר טוב יותר. אדרבה, אני חושב שדווקא דת"ל טיפוסי יכול בקלות להפגע מכך שאני מצליח לשלוח את השבבניקים למגזר שלו ... וכמו כן דווקא חרדי טיפוסי יכול לראות בתופעה זו הצלחה של הציבור שלו שמצליח לשמר אפילו את השבבניקים (וראה את ההודעות לעיל, וד"ל).
כאמור, מטרתי הייתה לעורר דיון ענייני בתופעה חברתית שאני אישית רואה כמרתקת. אני עדיין חושב שתופעה השבבניקים שמוכנים לסבול כל כך הרבה השפלות וריחוק, וכן להתאמץ כל כך הרבה כדי לקבל לגיטימציה מהחברה שלהם, בעוד שכל עולם הערכים שלהם מנוגד לחלוטין לאתוס החרדי - הינה תופעה יחודית בקיצוניות שלה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 12:34 |
|
| |
מימוני
כתבתי בכותרת שזוהי סוגיה סוציולוגית, וכידוע במדעי הרוח (ובעיקר במדעי החברה) לא ניתן לעולם להצביע על חוקיות מוחלטת כמו בחוקי הטבע, אלא לכל היותר ניתן לומר שסביר להניח ש X הוא סיבה ל Y, אבל ייתכן שיש גם סיבה אחרת.
כאן לא באתי לנתח דווקא את מניעיו של מר חלפון, אלא התייחסתי למכלול התופעה. ברור שיש עוד סיבות, כמו מה שציינת לגבי ההשתייכות הטבעית של כל אדם לחברה בה הוא נולד.
ברם, לדעתי תופעה זו מיוחד בכך ש:
א. לשבבניקים אין שום דבר משותף להשקפה החרדית, בעוד שדווקא להשפקה הדת"ל הם די קרובים (אני מדגיש שאני מדבר על שבבניקים שלא רוצים לעבור עבירות, אלא רק "להנות מהחיים" על דרך של "שמח בחור בילדותך").
ב. השבבניקים מתאמצים בצורה יוצאת דופן לקבל לגיטימציה מהחברה שבה הם נמצאים.
ג. החברה שבה השבבניקים חיים סולדת מהם מאוד.
מרכיבים אלה לא קיימים ב"עופות משונים" שניתן למצוא בכל חברה אחרת. לדוגמה ה"חפיפניק" שחי בקרב הדת"ל ולא רוצה לעזור חברה זו. כאן ברור שהרי החברה הדת"ל מוכנה "לסבול" אותו בשקט, הם לא מתנכלים לו, והוא לא יוצא מגדרו כדי לקבל לגיטימציה. אולם, כאמור, אצל השבבניקים המצב אחר.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/10/2004 19:49 |
|
| |
רב צעיר
אכן, קושיה עצומה!
נגעת בדבריך בשתי נקודות חשובות ביותר, שברצוני כבר תקופה ארוכה להעלות לפני חכמי הפורום.
"נוער השוליים".
בשנים האחרונות, התרבה מאוד מספרם, של הצעירים שאינם מוצאים את מקומם בעולם הישיבות החרדיות. אולם הם אינם עוזבים את החברה החרדית. מה הם הסיבות להתרחבות התופעה יותר מבעבר? מדוע הם מחפשים את מקומם בחברה החרדית?
היחס של החברה החרדית לציבור הדתי לאומי.
התדמית של הציבור הדתי, בעיני החברה החרדית, היא של יצירת כלאיים. הם נתפסים כמי שאיננו מעוניין בשמירה קפדנית על דרישותת הלכה. במשך שנים רבות, עברו צעירים רבים מאוד, מישיבות תיכוניות לישיבות חרדיות. אולם תופעה הפוכה לא היתה קיימת בכלל. גם תנועת התשובה, שפרחה מאוד בעשרות השנים האחרונות, היתה לענ"ד ברובה בחברה החרדית. האם אמנם אין לחברה הדתית, עמדה השקפתית תורנית ברורה, העומדת בכבוד כנגד תפיסת העולם החרדית?
בעניין הראשון, נדמה לי שישנם מספר גורמים, להתרחבות נוער השוליים בחברה החרדית יותר מבעבר. עפ"י מחקרים, ה"שבבניקים" מצויים יותר בקרב משפחות של בעלי תשובה, בני חו"ל שעלו ארצה, ובני עדות המזרח. שלושת הקבוצות הללו, נספחו למעשה בדור האחרון, לציבור הליטאי הישיבתי. מצד אחד, הם נתקלו ביחס חם ואוהד, שכן החברה הישיבתית ראתה את עצמה כראויה להנחיל את השקפת עולמה לכל אלו. אמנם מצד שני, הם לא התאקלמו בחברה זו. הם קיבלו יחס מזלזל ומתנכר, במוסדות החינוך, בשידוכים, במשרות וכדו'. ילדיהם היו הראשונים, לחפש לעצמם מקום מחוץ למסגרת הישיבתית. נוער זה איננו רואה כשל בהשקפת העולם החרדי אלא בציבור עצמו, ולכן איננו מעוניין לחפש ציבור אחר. מה עוד, שנוער זה ממשיך לראות בעולם הישיבות, את האידיאל. ה"שבבניק" המצוי, מעוניין לראות את ילדיו לומדים בישיבות קדושות, ועולים מעלה מעלה בלימוד התורה ודקדוק ההלכה. חשוב לזכור, שהשתלבות בעולם הדתי או החילוני, קשה מכמה בחינות. העדר השכלה כללית בסיסית, אי שירות בצה"ל, היחס מהמשפחה, ואובדן התמיכה הסוציאלית המפותחת בחברה החרדית. נקודה נוספת הגורמת להתרחבות התופעה. בעבר מי שלא מצא את מקומו בלימוד, פנה לעסקנות. אם ב"חבר הפעילים", ואם בעסקנות מפלגתית. כיום ישנה רוויה בעסקנות המפלגתית, וזוהי גם הסיבה שצעירים רבים פונים למפלגות חילוניות [עי' ערך חברי מרכז הליכוד, ויועץ שרת החינוך], היות ובמפלגות החרדיות, הסיכוי להתקדם ולהשפיע הוא אפסי. גם הקמת מוסדות חדשים, כבר איננה דבר קל כבעבר.
החברה הדתית לאומית, שגתה בכמה נקודות עיקריות. ראשית, במה שאיפשרה לחרדיות לטעון ללא עוררין, להיותה ההמשך הישיר של האורטודוקסיה באירופה ובארצות המזרח. ה"מזרוחניקים" נתפסים בעיני כולם כיצירה חדשה . וברור שהאוטנטי זוכה לעדיפות על החדש. שנית, במה שנוצרה התחושה, שהדתיות באה להמעיט בשמירת התורה והמצוות, בשם הפרגמטיות והסובלנות. הדתיות לא נתפסה כעמדה תורנית והשקפתית, החולקת על החרדיות בשם התורה והמקורות. הצעירים אינם מעוניינים בדרך כלל בפשרות, וכך גם בעלי התשובה. אני עצמי גדלתי על תפיסה זו, וכיום נדמה לי שהיא מוטעית. הטיעונים ללימוד מקצוע, לשרות בצה"ל, ולשילוב המודרניזציה בלימוד התורה, יש להם בסיס מתוך המקורות. ייתכן שבציבור הדתי עצמו, לא כולם תופסים זאת כך. שכן עפ"י הבנה זו, אין מקום להעמיד ראשי ישיבות ור"מים חרדיים בישיבות של הציבור הדתי. שכן תפיסת העולם התורנית שלהם שגויה, אליבא דחברה זו.
קיצרתי במקום שאמרו להאריך, ואקווה שאעפ"כ תובן כוונתי. ועוד חזון למועד.
אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 12:25 |
|
| |
תדברו תדברו על נוער שולים מזה בעצם אנחנו לא דתיים מספיק ביגלל
שבעטו אותנו מכול המיסגרות החרדיות אז מה לי אין בצפר זה עושה אותי פחות דתייה מכול הזבלות בבית יעקב לא ממש לא בסדר מה אסור לי לישמור שבת ולצאת כול חמישי לעיררר.... מזה מנוגד ?::
|
|
|
|
|
