לענ"ד, התשובה שונה לגמרי.
ראשית, מי בדיוק נחשב לשבבניק? מה הקריטריונים לכך?
האם כל אחד שלא הולך בדרכי ה'חפץ חיים'? האם כל אחד שמבריז בשיעור כללי של הראש ישיבה? או אולי גם מי שהחליט ללבוש חולצה לבנה עם שרוול קצר...
בתוך עמי אנוכי יושב. כמוכם, אני יודע היטב כמה אברכים 'משלנו', יוצאים לבלות בערבים, מחזיקים טלוויזיה בבית או אפילו מקיימים בקפידה את מצוות 'אתנן זונה' וד"ל.
אז מה? הם שבבניקים?
כנראה שכן. אבל מה, הם הרי נשארו עם ה8 בגדים, הולכים עם לאנגע פיאות ואפילו וויסע זאקען בשבת. זה נחשב?
אלא מאי,
כנראה רק מי שהתקדם שלב הלאה והחליף לחולצה צבעונית או סידר את זקנו, הוכתר כ'שבבניק'.
בעיניי, זה שטויות. וכמו שאמרו חכמינו ז"ל: עדיף יהודי בלי זקן מאשר זקן בלי יהודי.
אמנם לא נעים להודות בפה מלא, אבל, אצלנו הכל עניין של מסגרת וסטיגמה. פשוט מאוד: מה יאמרו הבריות.
ולכן, בעיניי, עדיף אחד כזה שמרגיש בנוח עם מה שהוא עושה מאשר אלו שחיים חיים כפולים ומשקרים לכולם רק כדי לא לאבד את מקום העבודה או למצוא את הילד מחוץ לחיידר....
ואידך פירושא זיל גמור.
|
|
