מה בדיוק אנו חוגגים ב'שמחת תורה'?

אלימאיר,

קביעת פרשת 'וזאת הברכה' כקריאת התורה בשמיני עצרת מופיעה כבר בגמרא מס' מגילה. ואולם, זיהוי שמיני עצרת כשמחת תורה היא כנראה רק מתקופת הגאונים עם קבלת השיטה של סיום מחזור קריאה בתורה מדי שנה, ולא מדי שלוש שנים.

גם זיהוי שבועות כחג מתן תורה הוא רק אליבא דמ"ד שהתורה ניתנה בו' בסיון.

אשרינו שזכינו לצקת בחגים אלו תוכן רלבנטי, לאחר שבטלו קרבנות היום שהיוו את מרכז בזמן שביהמ"ק היה קיים.

כיוון שללוח השנה אין משמעות מלבד זו ההלכתית, איני רואה פגם בכך שאנו קובעים אותו בצורה מסויימת, ע"פ קריטריון הלכתי קדום ('אשר תקראו אתם...') מטעמים אלו ואחרים.

אלימאיר,
כתבת: "שלא לדבר על כל עניין התאריכים שהם שגויים. אי אפשר לעשות לך לוח לפי הזמנה כדי שראש השנה לא יצא ביום ראשון לנוחיותך. התאריכים הם קבועים, וראה הלוח השבועי שהתגלה בקומראן"

זאת ממש היתה עמדתם של אנשי הכתות (או לפחות חלקן) ביחס ללוח השנה. חז"ל, לעומתם, דוקא חשבו שצריך "לעשות לך לוח שנה", ולא האמינו ש"התאריכים הם קבועים". חקרה והרחיבה בנושא הפרופ' רחל אליאור (במאמרים רבים, ובמיוחד בספרה: "מקדש ומרכבה, כהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה"). עיקר טענתה הוא, שאחד ההבדלים המשמעותיים בין הפרושים לשאר הכתות, היה טמון בהבנה שלהם שהתאריכים אינם עניין קוסמולוגי או "טבעי", ואינו משהו שנברא מבראשית, אלא נתון בידי אדם. התפיסה של הכהנים ושל ממשיכי דרכם, לעומת זאת, היתה כי השבוע, ובמיוחד השבת, כמהות בראשיתית נבראת, הוא הבסיס לכל התאריכים כולם ולחלוקת השנה היהודית. כך למשל, ע"פ לוח השנה הכהני-הכתתי, החגים יוצאים תמיד באותו יום בשבוע (פסח וסוכות יהיו תמיד ביום רביעי, גם כדי שהשבת תהיה בדיוק באמצע חוה"מ).
רמזים דקים יותר ופחות לקיומו של וויכוח קשה בעניין זה, ניתן למצוא רבות בספרות חז"ל (למשל: ר' יהושע ור"ג במשנה ר"ה, או אפילו בדיונים על הלכות יו"ט ושבת - שע"פ הכתות, אין כל צורך בהן).



תוקן על ידי - אמשלום - 04/10/2004 16:50:05

'מופיעה כבר בגמרא מס' מגילה'
האם במסכת מגילה ניתנה התורה או בהר סיני? אין זה משנה מחזור של שנה או כל מחזור אחר. השמיני עצרת שהתורה נתנה (לא מסכת מגילה) הוא לא חג של שום מחזור, אז מה אתה מסלף את התורה וממציא דברים? מה אתה עושה שטיפת-מוח לילד מהגן עד שגם כשהם אברכים הם לא יודעים כלום על החג הזה מלבד זה שקוראים לו 'שמחת תורה', מה פתאום, לא קוראים לו ככה בכלל. גם את השם של החג סילפו.

בחג השבועות קיבלנו מתנות' - שרים בגן. לזה נוסף שערים כל הלילה ולאכול חלבי.שלושת סילופים אלו הם התוכן היחיד (והשגוי) בו יודעים למלא את החג.

'אשרנו שזכינו לצקת תוכן רלוונטי' - אני מבין שאתה רפורמי ומתאים את מצוות התורה המקוריות ל'רלוונטי'.

'אשר תקראו אותם' נאמר על החגים שיש לייחד ימים מסויימים אלו, ימים קבועים שהתפרשו 'ביום זה וזה', מה זה 'ביום השני' אם אתה כל רגע משנה את היום השני שלך? אז אין יום שני ואי אפשר לקבוע תאריכים אם זה לא קוסמולוגי. 'והיו (השמש והירח) לאותות ולמועדים ולימים ושנים'.

'עמדתם של אנשי הכתות'
כל העניין של 'כתות' מקורו בספוקלציה שלא הוכחה, ולאחרונה אף התפרסם מחקר השולל תאוריה זאת, וטוען כי ספרי התורה הגיעו למעשה מירושלים והוחבאו שם כדי להצילם ולא נכתבו כלל במקום זה ע"י 'כת'. אם מי שנוהג ע"פ התורה הוא 'כת' - נכון, כת התורה, יהא חלקי עם כת זו של משה רבינו. לאיזה כת שייכים מי שעושה היפך התורה אני לא יודע.

אלימאיר,
מצאת לך על מי לכעוס (על ממללא תכעס כמה שאתה רוצה, ונראה כיצד הוא יתגונן בפני הטענה המאיימת והנוראה מכל, שהוא רפורמי, רחמנא ליצלן ...).

התיאוריה בדבר הגעת ספרי התורה של קומראן מירושלים, אינה סותרת כלל את טענתה של אליאור (ושל חוקרים אחרים). היא טוענת שמקור הכתבים באסכולה כהנית, שאכן חיתה בירושלים ואף ניהלה את הפולחן המקדשי. בשלהי ימי הבית השני קמו לאסכולה זו התנגדויות (ובראשם הפרושים), אשר בסופו של דבר, גם בשל החורבן (אבל לא רק), גברו עליה.

לגבי טענת "מה שכתוב בתורה" - זוהי טענה ישנה (שכנראה, טרם נס ליחה), והיא נשמעה מפיות רבים לפניך - הצדוקים, הקראים ועוד. יש לה חשיבות והיא תקפה בעניין זה, בדיוק כפי שהיא תקפה בענייני שבת, כשרות, עין תחת עין וכו'.

אמשלום, את זו שצריכה לכעוס...

אלימאיר מתאר אותי כמי שעושה שטיפת מוח לילד מהגן שאין לי, ומשכנע אותו ששמיני עצרת הוא שמחת תורה כבר מהתורה, ובד בבד, כרפורמי, על סמך העובדה שהעזתי לבטא את הביטוי 'רעלעבנטי', בלע"ז, ר"ל.

מסקנה:

רפורמים עושים שטיפת מוח לילדים בגן (ומה קורה להם לאחר שהם נישאים, זאת למדנו באשכול סמוך). תתביישו לכם.

ממללא,
תודה.



אגב, באשכול הסמוך דובר על אחי ואחיותי החילונים. בניגוד אליהם, רבות מן הרפורמיות שאני מכירה, דוקא חובשות כיפה...

תוקן על ידי - אמשלום - 04/10/2004 17:40:24

מה לי אסכולה זו או אחרת ואינני מכיר את אליאור ותאוריותיה, אני מכיר את התורה.
הפרושים התנגדו גם לחשמונאים, אף שהם העבריים האמיתיים, ולבר-כוכבא שרבי עקיבא ראה בו משיח, ועוד, ונושא זה הוא רחב בפני עצמו, אך פה, והבה נישאר בעניין זה בלבד, לא מדובר בנקודת מחלוקת עם הקראים כמו 'עין תחת עין' שחז"ל הסבירו את הכתוב שאין לקוראו כפשוטו, חז"ל לא מסבירים את שמיני עצרת שאין לקוראו כפשוטו אלא לקרוא 'שמחת תורה'
(אולי בא"ת ב"ש שמיני עצרת זה שמחת תורה, או בגימטריא), הם בעצמם לא יודעים את מהותו, אז אם אתה לא יודע אתה מנוע מלקיים. לא 'יוצקים תוכן' - במילים אחרות: עבודה זרה.

סקופ...

הפרושים התנגדו? ...ו..לבר-כוכבא שרבי עקיבא ראה בו משיח,

אני לא שמעתי על קונצנזוס חוץ מכמה בודדים שהעירו בעדינות רבה ובקול ענות חלושה

.


עדנה היתה לבן תורתא בפורומנו, שהפך מתנא אלמוני, ל"הפרושים".

אם זה סקופ בשבילך בא תחכים קצת.
אכן רבי עקיבא שבמקורו היה רועה צאן, היה אמת'דיקער יחסית לשאר חז"ל, ובניגוד להם שכינו את גיבור ישראל 'בר כוזיבא' - מלשון כזבן, היה רבי עקיבא ראשון המצטרפים לבר-כוכבא, וכדברי הרמב"ם (מלכים יא ג): 'רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח'.
וראה סנהדרין צג ב, סנהדרין צז ב.

לא ידעו מה לעשות ביום זה, אז הלכו למכנה המשותף הנמוך ביותר: לרקוד - כולם אוהבים? אז יאלה, כולם לרחבת הריקודים לכרכר ולקפצץ כמו ציגאלאך, וזה החג. חג הריקודים. מה זה, דיסקוטק?!. רחמא ליצלן. איענע שמיני עצרת. אתה לא יודע אז תגיד שאתה לא יודע. לרקוד עם התורה זה תמיד טוב, אבל אל תכניס את זה בחג אחר ואל תברא חגים שלא ידעום אבותינו.