|
|
| נשלח ב-4/10/2004 22:29 |
 |
| |
ואללה, חייבת להודות שמזמן לא נהניתי כך מקריאת אשכול להוציא את שפנו / ארנבו של קלעמער רב"צ (ואיכא דאמרי rabbit)...
ולאלימודיעין הכועס,
בנושא "המועדות המוטעין" פלא שעוד לא הביאו קודם את דברי הספרא:
תלמוד לומר אשר תקראו אותם מועדי קראתם אתם מועדיי ואם לאו אינם מועדיי... אם קראתם אתם מועדיי ואם לאו אינן מועדיי ספרא אמור, ט.
בברכת חג שמח!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2004 04:47 |
|
| |
"לרקוד עם התורה זה תמיד טוב, אבל אל תכניס את זה בחג אחר ואל תברא חגים שלא ידעום אבותינו."
מה רע בזה? מותר לחגוג אך ורק לפי הוראות מפורשות מהתורה על כל פסיעה ופסיעה?
שמחת בית השואבה- שמה האמיתית שמחה לזכר בית השואבה
ולדעתי הרבה המצוות היום, מדאורייתא או מדרבנן, הם סתם זכר ולא המצוה עצמה, שלא יהיו לך כחדשים.
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2004 19:18 |
|
| |
ברור שמהתורה אין דבר כזה "שמחת תורה" אלא המועד הוא העצרת שמתקיימת ביום השמיני מתחילת חג הסוכות, ונקראת על פי רוב "שמיני ערצת".
אין שום דבר רע לחגוג בשמיני עצרת "שמחת תורה" - לשמוח עם התורה ועל זה שמסיימים לקרוא בה ומתחילים מחדש - למרות שסדר הקריאה הזה חדש הוא.
הבעיה שלחז"לינו לא היה שמץ מושג מהי אותה 'עצרת', מה מהותה ומה עושים בה, וכך נשארנו עם ריקודים, דגלים, 'כל הנערים', הקפות שניות ועוד כל מיני רעיונות עיוועים נאים ויפים רק שבינם לתורה אין כל קשר.
למרות זאת - אני מדגיש שאין רע באותם הדברים ואפילו אין כאן איסור על הוספה לדברי התורה.
על הפיכת שבועות ל"חג מתן תורה" אני מסכים שמדובר בהוספה על התורה.
ובנוגע ל"סעודות לעדים שיבואו להעיד על הלבנה כשכבר לא מקדשים ע"פ הראיה." - זה רעיון טוב. שצריך להזכיר לנו מה הדרך המקורית לקידוש ראשי חודשים, ולעורר אותנו לחזור אליה.
תוקן על ידי - הקורא - 05/10/2004 19:27:10
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2004 19:25 |
|
| |
ועל כך נאמר חכמים הזרו בדבריכם!
ובנוגע ל"סעודות לעדים שיבואו להעיד על הלבנה כשכבר לא מקדשים ע"פ הראיה." - זה רעיון טוב. שצריך להזכיר לנו מה הדרך המקורית לקידוש ראשי חודשים, ולעורר אותנו לחזור אליה.
אני כבר רואה בעיני רוחי את ההמון שב מטקס סעודת העדים ,
ובידיו שירי יין מח"י רוטל. בדרכו ל"הקהל" .[או לטקס ראשית הגז]
אשריכם ישראל עם נושע בשם.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 00:16 |
|
| |
"למרות זאת - אני מדגיש שאין רע באותם הדברים ואפילו אין כאן איסור על הוספה לדברי התורה.
על הפיכת שבועות ל"חג מתן תורה" אני מסכים שמדובר בהוספה על התורה."
הקורא,
מה ההבדל בין השתים?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 01:04 |
|
| |
לפחות לגבי בית המדרש של חסידות קטנה שאסור להזכיר את שמה בפורום, הרי שאי אפשר לומר שהוא מהווה זכר למקדש למצער מהאספקט של 'מעולם לא אמר איש צר לי וכו'', ואכמ"ל.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 01:38 |
|
| |
ברגע שאתה חוגג חג שלא כתוב בתורה עברת עבירה.
אין רע בלהוסיף חגיגות לרוב על כל חג, הבעיה שאתה את זה למהות החג, וזה כל החג אצלך, ואתה לא חוגג דבר נוסף חוץ מזה, בוודאי לא את הדבר שאותו אמרה התורה, הרי שרוקנת את כל החג מתוכנו ויצרת חג חדש, כמו חג הפסחא או יום אידיהם, וזה רע נורא. זה שאתה עושה את החג החדש הזה ביום של החג של התורה (נאך א קשא) לא מוריד.
מה זה, מעין מסיבת סיום חומש? לפי זה זה היה צריך להיות בשבת, תמיד ורק בשבת, כי כל קריאת התורה שעליה עושים את הסיום היא רק בשבתות אז את הסיום על הקריאה בשבתות אתה עושה לא בשבת? ככה זה כשמעקמים את המציאות יוצא עקום.
בנוגע לעשות 'זכר', אתה יכול לעשות זכר ולקיים מצוה אף שאינה חובה בזמן הזה, כמו ספירת העומר, אבל אתה לא יכול לעשות זכר לשמחה שהיתה, היא היתה ששמחו לקיים את המצוה, אם כבר תעשה זכר לשאיבת המים, תשאב ותשמח, אבל זכר רק לשמחה??
'ואם לאו אינם מועדי ה''.
אם לא הכרזתם על ימים אלו כחגים הרי שביטלתם את דברי התורה, אבל להכריז על ימים אחרים??
***
המשפט האחרון אינו הולם את הכותב ואת הפורום. ולכן הוא נמחק.
תוקן על ידי - עצכח - 06/10/2004 10:09:40
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 01:58 |
|
| |
אלימאיר
זה כבר גסות רוח!!!!!
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 05:48 |
|
| |
"אכן 'מלמדה תיפלות' - לכי לסירים יותר טוב."
??
?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2004 08:40 |
|
| |
יום העצרת בשמיני, הוא היום הנוסף של הדובדבן שבקצפת, הסיום של חודש סיום השנה. היום שכולו "חג השנה ". הסיום והגמר הוא זמן שיא השמחה, ושאר סיומים הקשורים אף הם למעגל זה נקשרים טבעית ואין כאן גדר אין מערבין שמחה בשמחה.
סיום השנה הוא זמן בו אתה מביט על כל מה שהספקת בשנה במידה ויש לזה שלימות, ומכאן שזהו זמן מתאים לשמחת תורה.
אך יתירה מזו, דומני ששמחת תורה לא הונהגה אך אחרי שהנהיגו לסיים פעם בשנה, שמחת תורה זו בעצם שמחה עם ד'. בכל ימות החג נטלנו את מיני הצמיחה והודינו לד' בסופו של חג, אנו עוצרים עוד יום, וכעת פונים לשמוח עם הקב"ה בעצמו - על ידי תורתו. וזה מבואר היטב ברוח החג שהוא עצרת לד', אנו עוצרים אך סביב ד' בדרך של מועד וחגיגה, וספר התורה מתאים לבטאות את חיבוקנו לד' בחבקנו את הספר תורה. וכעין דברים אלו שמעתי משם ר"ל מינצברג.
אחרי שראיתי שוב את הכותרת , אני מתנצל על שעניתי בזמן שהשאלה שייכת לילדים 
תוקן על ידי - יהוסף - 06/10/2004 8:59:45
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2004 23:46 |
|
| |
.
אכן,
השולח אל הסירים,
דבריו
הרי הם
כקול הסירים תחת הסיר.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2004 23:59 |
|
| |
כשהופכים את מהות חג השבועות ל"חג מתן תורה", כאשר לא נאמר לנו מעולם שזו מהותו - אני מסכים שמדובר בהוספה על התורה.
לעומת זאת, כשבשמיני עצרת שמחים על זה שמסיימים לקרוא את התורה ומתחילים לקרוא אותה מחדש, כלומר בחג בגלל ארוע שמקיימים בו עושים מעין שמחה - אני לא חושב שזה רע. וזאת בתנאי שלא הופכים את מהותו של שמיני עצרת ל"שמחת תורה". אם עושים כן זה כבר לא טוב לדעתי.
ובעקרון אני מסכים עם אלימאיר שנסח את הדברים טוב.
ברגע שאתה חוגג חג שלא כתוב בתורה עברת עבירה.
אין רע בלהוסיף חגיגות לרוב על כל חג, הבעיה שאתה את זה למהות החג, וזה כל החג אצלך, ואתה לא חוגג דבר נוסף חוץ מזה, בוודאי לא את הדבר שאותו אמרה התורה, הרי שרוקנת את כל החג מתוכנו ויצרת חג חדש, כמו חג הפסחא או יום אידיהם, וזה רע נורא. זה שאתה עושה את החג החדש הזה ביום של החג של התורה (נאך א קשא) לא מוריד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2004 00:42 |
|
| |
אני שמח שיש לי תומך אחד (לחצאין).
'בתנאי שלא הופכים את מהותו של שמיני עצרת ל"שמחת תורה"'.
לכן אמרתי, תשאל כל ילד (וגם כשבגר), תשאל כל אחד, כולם יגידו לך 'שמחת תורה'. מה השאלה בכלל, החג הזה זה החג של סיום התואה. בלב כולם יש דבר אחד ואחד בלבד, והוא עניין זה של 'מסיבת סיום חומש' ולאף אחד אין צל מושג על דבר אחר נוסף חוץ מסיום זה ותו לא
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2004 00:47 |
|
| |
והנה גם כאן בין כל המלומדים המחוכמים, אין אחד שיכול להגיד דבר ברור מלבד איזה פשעט'לך ערטילאים מאיזה מינצברג. מה חגגת היום? חגגת ואתה לא יודע מה חגגת? אז ראשית, את החג לא קיימת. איך שייך לקיים מצוה בלי לדעת מה מקיימים? גם אם לא צריך לשמה, צריך מינימום דעת לדעת מה עושים ושעושים את זה. אחרת זה כמו חרש שוטה וקטן (אכן שויטים) וממילא כאמור חגגת חג זר לתורה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2004 02:42 |
|
| |
טוב ,
נתיחל בפינת הקטנוניות המענינת לידידי מר ממללא (דרך אגב תחזיר כבר טלפון...) חג השבועות לא יוצא בזמן מתן תורה לפי כל השיטות. (עיין בגמרא הנידונה ותמצא שלפי כל השיטות התורה ניתנה ביום ה51 מפסח ולא ביום ה50 בו אנו חוגיגים את חג השבועות, לא שיש לעובדה הקטנונית הזו נפקא מינה, סתם לידיעתך)
לעצם הענין, מובא בגמרא שביום שמיני עצרת עדין יש את מצוות ההלל והשמחה .
ועוד מובא במדרשי חכמים ענין שבעים פרי החג, אל מול הפר היחיד המוקרב בשמיני עצרת , המיוחס לעם ישראל (אשמח אם יש למישהו פנאי להביא את הצטוטים במלואם) החיבור הפשוט בין שני הענינים האלו , מביא אותנו לשמחת תורה , יום מיוחד לשמחת של ישראל כעם אחד מתוך כלל העמים הנמצאים בעולם , אבל עם אם יחס ותפקיד מיוחד ביחס לבורא ואדון העולם, לכן השמחה של ישראל במציאות שלו כעם מתבטאת בכל עוז בשמחה עם התורה.
יתכן שדברי באשכול על הו"ר יוכלו להשלים את דברי אלה כאן , מזוית קצת אחרת .
שנה טובה מוצלחת ופורה.
|
|
|
|
|
