|
|
| נשלח ב-20/10/2004 07:27 |
 |
| |
חוקר
יישר כוח
(צריך להיות אייקון ירוק, אבל האייקונים שלי בשביתה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 08:10 |
|
| |
מן המפורסמות שספרי הזכרונות של הריי"ץ א"א לסמוך עליהם כלל וכלל. וכבר הארכתי שחוש הדמיון שולט בחב"ד הן על חסידיו והן על רבותיו דהיינו הריי"ץ והרמ"ש. ע"ע אתרוגי קלבריה, גניזה חרסון ועוד.
וע"ע בישורון מאסף תורני ט עמוד תשיד הערה 9 שהעיר בקשר לאי מהימנות כתבי הריי"ץ. ובישורון י עמוד תשסב הערה 35 המשיך בזה. ואעתיק מן המקצת שכתב שם, וז"ל,
ר' חיים ליברמן ע"ה (זקן הביבליוגרפים שהי' מזכירו ואיש סודו של הריי"ץ) אמר לרש"ז הבלין שזכרונות הריי"צ הם "בלטריסטיקא" ("ספרות יפה" בעברית מודרנית, ובעברית לא מודרנית "סיפורים בדים"). ע"כ
שמעתי אומרים שגם באהל רח"ל שנכתב ע"י ר' חיים ליברמן בעצמו ישנו הערה על זכרונות הריי"ץ אבל עוד לא ראיתיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 08:48 |
|
| |
חוקר77,
ברור שאברהם אבינו לא חבש שטריימל.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 10:16 |
|
| |
ליוכי.
<"אבל עד שבא הריי"ץ וטען כי יש חג כזה לא היה שום מסורה מחג כזה בין חסידי חב"ד, ואם שינו השולטונות את יום הולדת שלו לא עשו את זה לנגח את חסידיו">
האינך חושב, שהשרות החשאי הצארי ידע יותר על חב"ד, מאשר ידעו החסידים?
******
בעודכם מחפשים "מקור", חפשו גם, היכן התחיל המקור "בשם הבעל שם טוב" ל"סעודת משיח" באחרון של פסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 12:27 |
|
| |
נישטאיך,
אצל חסידים 'פולנים' נהוג לעשות סעודה בסיום כל חג ובפרט באחרון של פסח וסעודה זו נקראת סעודת הבעל שם (לא משיח!!!) המהדרים מספרים בסעודה זו את ספור של נסיון עליתו של הבעש"ט לא"י.
הכינוי סעודת משיח לא הוכר אצלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 15:10 |
|
| |
לאריק.
<"אצל חסידים 'פולנים' נהוג לעשות סעודה בסיום כל חג ובפרט באחרון של פסח וסעודה זו נקראת סעודת הבעל שם (לא משיח!!!) המהדרים מספרים בסעודה זו את ספור של נסיון עליתו של הבעש"ט לא"י">
לא הנסיון אלא הנס שהיה לו בעת נסיון עלייתו לארץ.
שאילתי עדיין במקומה: מניין "סיפור" סעודת משיח"?
הכינוי סעודת משיח לא הוכר אצל החסידים האחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 15:48 |
|
| |
נישטאיך,
האמנם, המקור לסעודת משיח - הוא הסעודה האחרונה של ישוע?
סתם, נכתב כדי לעצבן- מופרך, מופרך
מייציץ,  ...סלח לי על הגניבה הספרותית
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 16:48 |
|
| |
תרשו לי לסקור את תולדותיו של ר' משה, בנו של בעל התניא, לפי כל הגירסאות. ובמילא נחסוך את כל הדיונים שבאשכול הזה, שאין בהם טעם וריח:
בתקופת אביו בעל התניא היה ר' משה מגדולי מעתיקי השמועה. היה לומד הרבה חסידות ורגיל היה לרשום את הדרושים שהיה אומר אביו בעל התניא. כתביו אלו שמורים עד היום במקורם בגוף כתב ידו, ובספרים הנדפסים.
תקופה קצרה לפני הסתלקות אביו בעל התניא, חלה במחלת הנפש, וכל מקום שמוזכר במכתבי השנים תקע"ג-תקע"ז, הרי זה בקשר למצב בריאותו. במשך הזמן הזה הועבר לגור בעיר חותנו הרב, שטיפל בו. קופת בית הרב תמכה בכלכלתו וכלכלת אשתו ושתי בנותיו. התמיכה הזאת היתה מועברת ישיר לאשתו.
בשנת תקע"ז כותבת אמו הרבנית "בני הרב המפורסם מוהר"ר משה שיחי' ב"ה חזר לאיתנו כמקדם". אמנם מיד אחר זה נעלם. הכנסיה הודיעה שהוא נמצא אצלם והתנצר, והחסידים טענו שהוא מוחזק אצלם נגד רצונו, תוך ניצול מצב בריאות נפשו.
אח"כ הודיעה הכנסיה שהוא נפטר אצלם, ואילו החסידים טענו שהוא ברח, ועורך גלות.
בשנת תקע"ד נדפס התניא והשלחן ערוך, ובהקדמת שניהם חתום הוא יחד עם אחיו הרבנים, למרות מצב בריאות נפשו הרופף. חתימתו נשארה בכל דפוסי התניא עד היום, אמנם בהקדמת הדפוס השני של השלחן ערוך (תקפ"ו-ח) נשמט שמו.
אשתו ושתי בנותיו וחתניו עלו אח"כ לארץ והתיישבו בקהלה החב"דית בחברון. נכדיו הם מהמפורסמים שבמשפחות חברון וירושלים במאת השנים הבאות, רבנים ואישי צבור.
במשך הזמן נודעה העיירה שעורך שם גלות, באופן מוזר, ומבלי לפרסם את זהותו. בשנת תקס"ח שמע כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בליובאוויטש, את כל פרטי הנהגתו בשנים האחרונות, מפי עד ראיה. ובאותו יום רשם את כל הדברים ששמע מהעד ראיה. רשימה זו, שרשם באותו יום בשנת תרס"ח בליובאוויטש, שמורה עד היום במקורה, והתפרסמה בדפוס.
לפני שנים אחדות, ניצל מישהו את האירוע הזה כדי לבנות עליו סיפור בדים רומני, ואמר בפירוש שזאת היא מטרתו. ומז יצא העגל שהרבו לדון בו באשכול הזה ודומיו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 16:53 |
|
| |
לא,
בגלל שבהפטרה שאותה קוראים ביום האחרון של פסח בחוצה לארץ, עוסקת במשיח.
הסעודה האחרונה, היתה לדברי הנוצרים בליל הסדר, לדברי הגמ', (אם הכוונה אליו) הוא הוצא להורג בע"פ, סעודת משיח היא ביום האחרון של פסח.
********
מצאתי את התשובה לשאלתי:
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=888&CategoryID=456
סעודת משיח26
בשמחת-תורה ובאחרון-של-פסח היו מנגנים את הניגון 'הופ קאזאק'27 של הרה"ק הסבא משפולה.
********כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ היה נוהג באחרון-של-פסח להורות שירקדו "ריקוד של משיח" ("משיח'ס טאנץ"), והיו פעמים שגם כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו הורה כן.************
*******רבינו הבעל-שם-טוב היה אוכל סעודה שלישית ביום אחרון-של-פסח (בחו"ל) והיתה נקראת אצלו "סעודת משיח"28*משום שביום זה מאיר גילוי הארת המשיח.*************
מנהג קבוע לשתות ד' כוסות בסעודה זו, הנהיג כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. ארבע כוסות יין, כנגד ארבע כוסות הנחמה שעתיד הקב"ה להשקות את ישראל. מי שקשה לו, ישתה מעט ויוסיף קצת בכל פעם וייחשב לו ככוס נוספת29
.
גם לאחר ארבע הכוסות אפשר לומר 'לחיים', ופשיטא - [שכל זה יהיה] באופן של זהירות משיכרות, חס-ושלום, היפך הציווי והיפך הרצוי, על-ידי זה שיקח כוסות שלפי-ערכו, או שישתה רוב כוס וכיוצא בזה30.< "בארץ-ישראל אוכלים סעודת משיח (ושותים ארבע כוסות) בשביעי-של-פסח"31.< למעשה, עורכים בדרך-כלל את הסעודה לאחר תפילת מנחה.
נוהגים לערוך סעודה זו ברוב עם, ומנגנים ניגוני רבותינו נשיאינו ועל-פי הסדר שהורה הרבי בהתוועדויות דראש-השנה. לפני כל ניגון מכריזים שם בעל הניגון. ניגון ג' תנועות (להבעש"ט, הה"מ ואדמוה"ז), א-לי אתה (אדמוה"ז), ניגון מקהלת אדהאמ"צ (אדהאמ"צ), ימין ה' (הצ"צ), לכתחילה אריבער (מהר"ש), ניגון הכנה (הרש"ב), הבינוני (הריי"צ), אתה בחרתנו / הוא אלוקינו / הושיעה (הרבי), ניגון הקפות (הרלוי"צ - אביו של הרבי).
לאחרי זה מנגנים כפי שהיה הסדר בסוף ההתוועדויות הגדולות (למעט השנים תשמ"ו ואילך): ניגון הכנה, ד' בבות, ניע זשוריצי.
__________
26) רוב המנהגים נסמנו ב'אוצר' עמ' רכט ואילך. לשאלה מדוע הרבי ואנ"ש אין נוהגים כאמור בלוח היום-יום כב ניסן (וממנו בספר-המנהגים ובלוח כולל-חב"ד) "מהדרין לקדש, אח"כ מתפללים תפילת המנחה, ואח"כ סעודת יו"ט", ראה 'אוצר' עמ' רכח.
27) ספר-הניגונים ח"א, ניגון כד. הטעם משום שזהו ניגון של שמחה ונצחון, נקודות המועדים הללו (המלך במסיבו ח"א עמ' קנז) וכן מפני שה'סבא' עסק בפדיון שבויים, השייך לחג הפסח, 'זמן חירותנו' (שם ח"ב עמ' קלו).
28) *******דהיינו המשכת עניין משיח, המופיע בארוכה בהפטרת היום, בפנימיות, "דם ובשר כבשרו" לקוטי-שיחות כרך ז עמ' 273. וראה ב'אוצר'.***********
29) שיחת שבת מבה"ח אייר תשי"ז (תורת מנחם חי"ט עמ' 354) , וזה בהתאם להאמור בשיחת אחש"פ תשמ"ה סנ"ג שצ"ל ד' כוסות מלאים דווקא, הובא ב'אוצר' שם עמ' רלג, עיי"ש.
30) 'התוועדויות' תשמ"ח ח"ג עמ' 173.
31) סה"ש תנש"א ח"א עמ' 444 הערה 77. לקוטי-שיחות כרך כב עמ' 218. ועוד.
תוקן על ידי - נישטאיך - 20/10/2004 16:59:31
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 17:03 |
|
| |
הלבן,
מה זה "מחלת נפש"? סתם פורצת מחלת נפש ביום בהיר? אם אין את המחלה בגנטיקה המשפחתית אז כנראה שמשהו השתבש, וזה אנושי ויכול לקרוא לכל אדם.
אם היה חולה נפש "בדרגה גבוהה" אזי אפשר להאמין שהתנצר וזה אינו מופרך כלל וכלל.אבל היות ואף אחד לא מספר באמת מה היתה מחלתו , כיכולה להתבטא בדרגות הנמוכות שלה כדכאון כרוני, כמניה דיפרסיה, או סכיסופרניה פרנואידית, לך תדע.
אז התנצר, אז מה? כפי שכבר ציינו באשכול ילדיו של משה רבנו עבדו עבודה זרה, אז זה פוגם באישיותו של משה כאדם או כרבן כל הנביאים?
וכמו שכבר נרמז מפי הרבה חכמים שבחסידות יש מוטיבים נוצרים וזה לא חדש... בכל אופן להרבה 'חכמים', ולכן ההתנגדות לחסידות היתה עניין עקרוני ולא סתם מלחמת כוח של שרלטנים רודפי כבוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 17:05 |
|
| |
נישטאיך,
אז ההבדל הוא שזה ביום הראשון וזה ביום האחרון?
גם כן הבדל
ואפשר לדעת באיזה הפטרה מדובר? בתורה יש רמז למשיח? איפה בדיוק (חוץ, משמועות לרמז ב"דרך כוכב.." מפרשת בלק)
תוקן על ידי - איקה - 20/10/2004 17:10:26
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 17:23 |
|
| |
ואם מצאצאיו של מישהו מסוים יש חילוניים, צ"ל שיש מוטיבים לחילוניים בהגותו?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2004 17:30 |
|
| |
אריק,
שוב אתה מסיק מתוצאות על הסיבות? בוא נברר את העניין הזה שאתה מתקשה בו, במה אני יכולה לעזור?
בקיצור,
הנצרות מתבססת על השילוש האב הבן ורוח הקודש, האמצעי היא הנקודה המכריעה, בחסידות הרבי הוא האמצעי.
ואנו מנסים להוכיח שאין קשר בין זה שצאצאיו של מאנדהו מתדרדרים לבין הגוף המחנך, ושום דבר אינו בבחינת רצפט בטוח.
תוקן על ידי - איקה - 20/10/2004 17:36:47
|
|
|
|
|
