האם בנו של "בעל התניא" השתמד?

הערעור בנפשו התחיל כאמור, לכל המאוחר בשנת תקע"ג, 15 שנה אחרי נישואיו.
הקובעים הוא הרופא, שאתו התכתבה האם בנושא.
ב7 השנים תקע"ג - תק"פ אין שום רמז לפרישה מהצבור.
כל מה שקרה היה בשנת תק"פ.
גם המסמכים החדשים מורים, שגם אנשי הכנסיה ידעו שמדובר בחולה נפש, ואשר לכן החזירו אותו למשפחה.

הסיבה לזיוף היא, כי בשנת תק"פ רצתה הכנסיה להעמיד פנים כאלו מדובר באדם שפוי. וע"ז העמידו עדים משלהם להצהיר על כך. וזוהי סיבת הזיוף כמובן. שאח"כ הוכרחו להודות בה.

את רוצה ללמוד מזה משהו? אודות אמינותה של הכנסיה? בנושאי דת? בנושאי אמונת היהודים?

להלבן,

ילמדנו רבנו, היכן הודתה הכנסיה שהם זייפו מסמכים?

התכוונתי שכשהם ראו שאינו שפוי החזירוהו לביתו לטיפולים:

לפי המסמכים שהתגלו, הבחינו גם הכמרים עד מהרה כי אדם מעורער לפניהם, והחזירוהו למשפחתו. לא לבית אשתו וילדיו בעיירה אולה העבירוהו, אלא דווקא אל ליובביץ', עיירת אחיו - האדמו"ר דב בער. משה הוחזר איפוא אל בני עמו ונלקח מהם, חליפות, לשם בדיקת מצבו.

ומזה אתה ודאי מבין את האבסורד בהצהרה הקודמת:

התצהיר נעשה בנוכחות עדים-קצינים ופקידים נוצריים אחדים, אשר שמותיהם ועיסוקיהם מצוינים במסמך. הם חתמו והעידו ש"עשה את מעשהו בדעה צלולה".

תוקן על ידי - הלבן - 24/07/2005 18:03:36

הלבן,

לפי ההסבר שלך, הרי המסמך עצמו אינו מזוייף, הוא רק מסמך שיקרי.

האם ראית את כל המסמכים שעיתון הארץ טוען שהתגלו לאחרונה?

בס"ד
עצם העובדה שמנסים להסתיר עובדה זאת מוכיחה כמאה עדים
,כי אכן בנו של בעל התניא נשתמד,אחרת חסידי חב"ד לא היו
מעלימים עובדה כזאת כאשר אין לה בסיס עובדתי,איני מאמין
שהמחקר מגמתי,זה נראה לי כמחקר אמין.קראתי מזמן על עניין
זה,והתפלאתי שלא הגיבו על זה חסידי חב"ד להכחיש עובדה זו.
ושתיקה נחשבת כהודאה.

חב"ד מעולם לא הסתירה את דמותו של ר' משה. הוא מופיע עשרות פעמים בשיחותיהם של אדמו"רי חב"ד. בכל ספרי ההיסטוריה של חב"ד מופיעה דמותו כדמות מופת. כינויו הוא "הרה"ק ר' משה".

סיפור ההתנצרות הוא בדיה שלא היתה ולא נבראה. כל המסמכים שהתגלו עכשיו, הם מעשה זיוף של הרוסים שנעשה בשנת תק"פ.

הסיפור האמיתי שקרה עם ר' משה בשנת תקע"ו, הלא הוא כתוב באריכות בספרי חב"ד.

מישקי חבד

יש לך מחלוקת לא רק עם חוקרים מחוץ לחבד, אלא גם עם הלבן...

מעתה, אם הוא כן המיר דתו, וגם אם יש ללמד עליו זכות שלא היה שפוי - איך אפשר לכנות אדם כזה "הרב הקדוש"?

האם אדמורי חב"ד לא ידעו מה באמת היה שם?

או שמא היה להם הסבר אחר למה שקרה לו? למשל, שסברו שנשמתו נקלעה לבין הקליפות, ובשעה שיצא מהן, הוציא עמהן קהל רב של ניצוצות, וכיו"ב מן המצוי בספרי חסידות וקבלה הגיוגרפיים?

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

בס"ד
מיימוני
חב"ד מעדיפה לטמון את הראש בחול מאשר להתמודד עם טענות הגיוניות לא רק על חוקרים אלא,גם על רבנו הרמב"ם שמעתי מחסיד חב"ד חבר טוב שקבלה אצל אדמור"י חב"ד שהרמב"ם השיג עד עולם הבריאה.וזאת לא ידעתי מנין לו?
הרי ראיתי להפך מ"ש בשם הרבי מלובביץ שרבנו הרמב"ם היה מקובל גדול ורק היה אסור לגלות וזה מובא בשם "יגדיל-תורה".(מכתבים של הרבי)
אז איך אפשר לקרוא לו הרה"ק אם הוא התנצר?
על יש"ו לא טענו זאת?ואם עשה זאת בלי-דעת כאשר הוא מעורער בנפשו,הרי שעדיין אין זה הופך אותו לקדוש.
ואם נאמר שחזר לעצמו ליהדותו חז"ל אמרו:(ברכות דף ל"ד)
"מקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד".



תוקן על ידי - shay98 - 24/07/2005 21:43:15

ממש מדהים שכל הכותבים כאן כותבים מהרהורי לבם מבלי שקראו את המחקר שמדובר בו, שהתפרסם לראשונה בכתב העת ציון בשנת תש"ס ואורכו כשמונים עמודים!
במחקר הנ"ל מובאות כל הדעות וכל העמדות - של משכילים, של חסידים, של משומדים ושל עדים אחרים - והמחבר הגיע למסקנה שמשה השתמד בגלל שהיה מעורער בנפשו. אבל החב"דניקים, ובמיוחד האדמו"ר השישי מוהריי"ץ, לא הסכימו בשום אופן להודות בעובדות והמציאו סיפור שלא היה ולא נברא, על איזה ויכוח בין יהודים לנוצרים שמשה ניצח בו (ברוסיה הצארית בכלל לא היו ויכוחים מהסוג הזה).
למה כל כך קשה להודות שקרה אסון וזה לא מעיד על כל החסידות אלא רק על טרגדיה פרטית? -

מיימוני
לא אגיב על השטויות של הניצוצות והשאר.
אענה רק על הפרט שבדבריך אודות הרב הקדוש:

הוא היה מגדולי התלמידים שעסק כולו בלימוד והבנת החסידות, בגיל 20-30. במשך 10 השנים האלו היה רושם "הנחות" מתורת אביו בעל התניא, בכרכים רבים שנמצאים בכתב ידו.

אח"כ התערער מצב בריאות באופן קיצוני, עד שקרה מה שקרה או מה שלא קרה (כי גירסת הכנסיה שמת, ולהבדיל גירסת חב"ד שברח וערך גלות).
איך זה לדעתך יכול להשפיע על כינויו הרה"ק?

ועוד אגלה סוד, שכבר אז התלבטו גדולי החסידים איך להתייחס לזה:

על הסכמת והקדמת השלחן ערוך והתניא שנדפסו בשנת תקע"ד חתמו שלושת בני אדמו"ר הזקן.
בהדפסות הבאות, נשמט שמו של ר' משה מהקדמת השלחן ערוך, אבל נשאר שמו בהסכמת התניא.
הנה כך הסתכלו על מה שקרא לו בחב"ד.

לכל המגיבים דלעיל,

אדמו"רי חב"ד ידעו בדיוק מה קרה לר' משה, ולכן הם כינו אותו הרה"ק. גם בספרו של הרבי מליובאוויטש "לוח היום יום", נקרא ר' משה בשם "כ"ק הרה"ח"{=כבוד קדושת הרב החסיד}.

דבריו של החוקר אסף שכאילו הרבי הריי"צ המציא סיפור, הם דברי הבל ושטות, שחבל להאריך את הדיבור עליהם.

כותב שורות אלו קרא פעמים רבות את מחקרו של אסף. השורה התחתונה היא שמחקר זה, רובו ככולו, הוא אוסף של בדותות שהמציאו המשכילים, ששיתפו פעולה עם הכנסיה הרוסית.

יש בידי הוכחות ברורות וחד-משמעיות שרובם של הסיפורים הם בדיות דימיוניות. לכשאתפנה אעלה אותם לטובת המתעניינים.