| נשלח ב-30/11/2004 11:41 |
|
| |
הרבה נביאים עמדו להם לישראל - כפליים מיוצאי מצרים (היינו מיליון ומאתיים אלף), אלא שכל נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לדורות לא נכתבה (מגילה יד ע"ב). לא רק פילון נעלם, אלא הרבה מאוד כמותו ושלא כמותו נעלמו מן הזיכרון ההיסטורי. כל הספרות החיצונית נעלמה, ומה שאנו יודעים ממנה ועליה כיום, הוא רק אותו חלק שנשמר על ידי הנוצרים ובשפות לעז, ומה שנתגלה בימינו במערות מדבר יהודה, ולפעמים מן הגניזה בקהיר שכנראה בא שם מידי הקראים. הכלל ששלט שמה שאין צריכים לו אין צריך לשמרו, למוסרו ולדעתו.
בדברי החזון איש יש קביעה נחרצת, ויתכן שאף תמוהה, שכותב שלא ראיתי כל תועלת מהדברים שנחפשים מהגניזות. האומנם. מצד שני שמעתי פעם מפיו של חוקר מגילות מדבר יהודה פרופ' ש' טלמון, שציין כי נתגלו שם שרידים של למעלה משבע מאות חיבורים, אך לא נמצא בהם שום דבר מרעיש וגילוי חשוב על ימי קדם. לעצמי נדמה לי שאי אפשר למצוא בספרות הזו גילויים מרעישים (לדאבון לבן ולאכזבתם הרבה של הנוצרים בימינו, שכל כך מצפים לאיזה שמץ של חיחזוק היסטורי לתולדות דתם, ואין) מפני שאין אנו מבינים היום את הנאמר שם, המושגים סתומים והכינויים לא מובנים. מצד אחר אין זה אומר שאין בזה כדי לפרנס מאות או אלפים של חוקרים שמתפרנסים מכך יפה יפה בגו"ר.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/11/2004 12:01 |
|
| |
בהמשך להודעה הקודמת, נזכרתי במאמר יפה של רב צעיר (חיים טשרנוביץ),על המחלוקת הראשונה בישראל, שמובאת במשנה, שנחלקו בה כל הזוגות, ה'סמיכה'. לפי פירוש הגמרא מדובר בסמיכה על קרבן ביו"ט. אך רב צעיר מפרש שמדובר במתח הרב שהיה המרכז בירושלים מסביב לבית המקדש והסנהדרין ובין המקדש שהיה במצרים 'מקדש חוניו', ובסנהדרין שהיתה שם (נזכר בהודעה קודמת על בית הכנסת שבאלכסנדריה, והוא כנראה הסנהדרין שלשם), והוא מראה שבכל הזוגות אחד מהם היה במצרים, ועל כן הכפילות הזו, שאחד מייצג את הסנהדרין בירושלים וחבירו את הסנהדרין במצרים, ו'לסמוך' או 'לא לסמוך' מכוון על הסמיכה שנתנו במצרים אם היא תקפה. להבנת העניין יש לעיין בסוף מנחות בסיפור על שמעון וחוניו וכו' וכו', דברים נפלאים ומעניינים מאוד. עובדה שכל מה שהיה מחוץ למעגל המוסכם נשכח ונאבד.
|
|
|
|
|