התנ"ך נוקד ע"י קראים?

אלי מאיר

א. ההיסטוריה של הכתר תועדה בספר שנכתב עליו. כדאי לסכם את הנושא, כי זה מעניין מאד.

על כל פנים, הוא לא נכתב בידי קראים. למרות שניסו להוציא עליו שמועה כזו. אך הפרטים אינם מצויים בידי.

ב. אנו מכנים בשם "קראים" את תלמידיו ההולכים בדרכו של ענן. ענן, כידוע, היה אחד מבני ראשי הגולה שבבבל, לא נבחר לראש הגולה לאחר מות אביו, עשה צרות, נידון למוות, והציל את נפשו בכך שטען שהוא אינו יהודי אלא בן לדת או כת אחרת - הקראים.

הסיפור זה מפורסם מאד, והרב להמן כמדומה לי כתב אותו יפה מאד. איני יודע כמה ממנו מדוייק מבחינה היסטורית. אני משער שהבסיס העובדתי נכון.

ענן הכחיש את התורה שבעל פה. אך תלמידיו גילו מהר למדי שאי אפשר לקרוא את התורה שבכתב ללא הנחות יסוד. אמנם, הם אימצו את הכלל של ענן "חפשו באורייתא שפיר".

היו להם ויכוחים רבים עם רבני ישראל. אחד מספרי הפילוסופיה הטובים ביותר בימי הביניים, לפי עדותו של יעקב לוינגר ז"ל, היה דווקא מעשה ידי קראי. (אשכול הכופר?).

היה להם ויכוח גדול נגד היהדות בשל ספרי המרכבה, ובמיוחד בשל "שיעור קומה".

ג. מן השירטוט ההיסטורי הקצרצר בסעיף ב' אנו למדים שעם ישראל לא היו קראים, ובכלל לא היו קראים בעולם, במובן המוגדר שלהם, עד להופעתו של ענן ופרישתו.

ד. אולי כוונתך שהפרושים המציאו את התורה שבעל פה? זו טענה מעניינת, לדעתי לא נכונה. כאמור, שום טקסט אינו יכול לעמוד בפני עצמו ללא הנחות יסוד, כללי פרשנות ועוד. זה מזקיק את התורה שבכתב להשלמות.

ה. מתי לראשונה אנו נתקלים במונח "תורה שבעל פה"? מה הם תולדותיו? מה דעת המחקר בענין? זה נושא לאשכול אחר... וכמדומה שכבר כתבו בזה בפורום. לינקזעצער?


שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

ראה לאחרונה: ר"י (זינגר) זר, "ההיה מסרן הכתר רבני או קראי?", ספונות, כג (תשס"ג), עמ' 573-587. והספרות הרשומה שם.

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topicarc.asp?topic_id=812212

תוקן על ידי - ממדבש - 10/10/2004 5:33:43

'הוא לא נכתב בידי קראים' - לא דיברתי כרגע על הכתיבה אלא על הניקוד.

השאלה איך הרבנים יכולים כולם להסתמך ולהשתמש בתורתם של הקראים, וביותר, האין בכך הודאה ברורה כשמש שה'קראים' הם הם מחזיקי התורה האמיתיים, מוסריה וממשיכיה, בעוד לחז"ל לא היה מושג על ניקוד בכלל. 'לא ניתן ספר תורה לינקד כדי שנפרש כל תיבה ותיבה בכל עניין שאנו יכולין לקרותה' כדי שיוכלו לעקם את המקראות הלוך וחזור כרצונם. בעוד אצל אלה שלא אחזו משיטת חז"ל, תורה זה תורה קדושה ואין לנגוע בפסיק.

אין כאן המקום לדון לגוף עניין הקראים. רק אמרתי שלפני הופעת הפרושים כל עם ישראל היה קראי, כמו שלפני הופעת כת החסידים כל עם ישראל היה קראי מבחינה חסידית, היינו עשה מה שכתוב בתורה בלי שינויים ותוספות, המשנה ידו על התחתונה והוא הכת, לא הנשאר.

'אנו מכנים בשם "קראים"' - אנחנו יכולים להמציא להם שמות מכאן ועד הודעה חדשה. השם היחיד שהם יודעים זה 'יהודים שומרי תורה ומצוות פשוטו כמשמעו (און חוכמעס)' - הלוואי על כולנו.

עניין ה'קראים' לא התחיל ולא נגמר מ'ענן' זה או אחר, אלא עוד אלף שנים לפני ענן, כוהני בית המקדש השני (ואם תמצי לומר גם הראשון), ומפליא שעד ימינו, סך משך אלפי שנים החזיקו מעמד ברצף בכל הגילגולים ולא אבד מהם פסיק ויודעים המולד ולקדש החודש. אין שום 'כת' שבעולם שתחזיק מעמד זמן כה רב ובהתמדה כה רבה וללא כל שינוי אלא אם יש את התורה מאחוריה, רק התורה יכולה להיות כה נצחית.

השאלה האם אהרון בן אשר היה קראי העסיקה חוקרים רבים בעת המודרנית. לאמיתו של דבר קשה לקבוע שהו היה קראי מכיוון שאין הוכחה חותכת לכך.
ההנחה המקובלת בקרב החוקרים הייתה שאהרון בן אשר היה קראי.
יחד עם זאת, היו חוקרים שהראשון בהם היה אהרן דותן, שטענו שלא יתכן שבן אשר היה קראי. מתוך עיון בציטוטים של א' דותן אני משער (וגם אחרים) שלא האמת הייתה נגד עיניו. הוא קודם סימן מטרה ואח"כ הוביל עצמו אליה.

אבל כל זה לא משנה,
זה לא משנה כלל אם בן אשר היה קראי או לא. נוסח המקרא שלו הוא הנוסח שמשמש את כל עם ישראל קראים ורבניים כאחד.
וגם אם כולנו משתמשים בנוסח שנוקד והוטעם על ידי קראי זה לא אומר כלום על נכונות היהדות הקראית או היהדות הרבנית.

השאלה איך הרבנים יכולים כולם להסתמך ולהשתמש בתורתם של הקראים, וביותר, האין בכך הודאה ברורה כשמש שה'קראים' הם הם מחזיקי התורה האמיתיים, מוסריה וממשיכיה, בעוד לחז"ל לא היה מושג על ניקוד בכלל.

קודם כל, אציין שהיו צורות ניקוד שונות בנוסף לניקוד הטברייני שבו אנו משתמשים היום (ניקוד בבלי וניקוד ארץ ישראלי)
שנית, זאת עובדה שהקראים התעסקו בתורה שבכתב הרבה יותר מהרבניים שעיקר עיסוקם היה בתושב"ע.
שלישית, זה שהקראים הם הם מחזיקי התורה שבכתב זה לא אומר כלום על נכונות דרכם.

אני לא אומר אם הקראים צודקים או לא צודקים. אני רק אומר שלא מכאן אנו יכולים ללמוד זאת.

אלי מאיר

הגמרא בכמה מקומות מציינת ש"יש אם למקרא" הדבר ברור לחלוטין שהיתה מסורת קריאה לתנ"ך מאז משה רבינו שהועברה בע"פ מדור לדור עד שנכתבה בטבריה לפני כאלף שנים.

השאלה אם בן אשר היה קראי או לא הינה מגוחכת מכיון שמעשהו דהיינו קביעת התורה שבע"פ (הניקוד) בתוך הטקסט של התנ"ך, הינו מעשה אנטי קראי מובהק שבא לקבוע נוסח מסורתי לתנ"ך בניגוד לדיעה הקראית "חפישו באורייתא שפיר".

בנוסף לכך עדותו של הרמב"ם שהוא בן תקופה מאוד קרובה לבן אשר (ואשר היה מתנגד נחרץ לקראות) על הספר הידוע במצרים שכתבו בן אשר וכו' הינה עדות ברורה ביותר שה"רבניים" בדורות הקרובים לבן אשר ידעו שהוא לא היה בן הכת הזאת.

עוד אציין שגם לו היה בן אשר קראי עדיין לא קיבלנו ממנו שום דיעות או השקפות אלא מסירת מסורת, אז מה זה אומר לגבינו???

ממה נפשך: אם דרכי הניקוד הוא מסורה שבעל פה - הרי הקראים מתנגדים למסורה שבעל פה? האם לא כן? ואם מדובר בשמירת טכסט כתוב ולא מסורה הרי מה איכפת לנו מי שמר על הטכסט.

הטיעון שהועלה כאן, שהקראים הם השמרנים, והרבניים המחדשים - הרי הקראים טענו להיפוך: שהרבניים מפרשים על פי דוגמה ומסורה כבולה ואילו הקראי (ענן) טען: חיפשו בתורה שפיר ואל בינתי אל תשען.

והרי באמת הקראים יצרו לעצמם הלכות חדשות וניסו ליצור מנגונים מסובכים ליצור אחדות הלכתית, שהרי קיים רק טכסט שכל אחד יש לו הרשות לפרשו כפי שרוצה שהלא אין כללים שבאו עם הטכסט.

ובאמת הסתבכו הקראים מאד להצדיק את הקריאה בטכסט המבוססת בהכרח על מסורה, שהרי מנין לקראים שכאשר מבטאים שם השם יש לומר אדני ולא ככתיבתו. ואלקרקסאני מייסד/מטפח עקרון האלגעמא = הסכמה כללית של טכסט שלפי דעתם יש לכך הסכמה כללית בכל האומה.

לאמיתו של דבר כל המושג שיש מוסר אחד בן אשר, זרה להשקפת הקראים, שכן לפי דעתם מוכרח להיות שהטכסט הוא נכס כלל ישראלי ואינו שרשרת במסורה מיוחדת ובלעדית

לגבי קרי וכתיב הרי הי' קראי אחד שאכן טען שיש לקרוא כקרי, אך נדחה בידי הקראים כולם ואכמ"ל

גם זאת יש לציין, שהרי ברור שבטברי' היו קיימים הרבה נקדנים רבניים ומשפחת בן אשר הי' רק אחד מהם ולרס"ג רב אחד שהי' תלמיד מן גדולי הטבריינים. והרי המקור (המפוקפק לדעתי) שבן אשר קראי מיוסד על פיענוח מלה בפולמוס אנטי קריא של הרס"ג. ואם כן בוודאי שהרס"ג וכן שאר גאוני בבל קיבלו המסורה ללא תלות בן אשר.

תוקן על ידי - מסתברא - 13/10/2004 2:41:15

'הגמרא מציינת ש'יש אם למקרא'
הגמרא אינה מציינת שיש אם למקרא, זוהי נקודת מחלוקת שחולקים בה תנאים ואמוראים לאורך כמה סוגיות בש"ס, ויש בעניין זה שתי שיטות נוגדות.
מכיוון שהבאת את זה, התואיל להסביר לנו מה ההבדל בין שיטת 'יש אם למקרא' ו'יש אם למסורת' והנ"מ בין שתי שיטות אלה לגבי הניקוד?

'הדיעה הקראית "חפישו באורייתא שפיר'
מכיוון שיודע אתה, התואיל להציג כאן מקרה אחד שבו הקראים משנים ממה שכתוב ע"פ דרש ושינוי הכתוב? זאת לעומת אין-ספור דרשות חז"ל המבוססות על שינוי הכתוב מניקודו המקורי, 'אל תקרי כך אלא כך', ועוד, שהש"ס מלא מהם?

'לא קיבלנו ממנו שום דיעות'
בן-אשר לא העתיק כמו תוכי עשרות-אלפי ניקודים לכל אות בתורה, דרוש הרבה מעבר לכך, היה בזה הרבה מדעתו ולמדנותו איך לנקד כאן ואיך כאן, חייבים ידענות עצומה ומעמיקה בתורה ובלשון העברית, וגם אם 'רק מסר את המסורת', איך זה שהמסורת בידיו ולא בידי הרבניים? האין זה אומר שהם אלו שהיה איכפת להם והקדישו את כל משאביהם ללימוד המסורת? אם הוא היה רב, למה באמת לא קיבלנו ממנו דעות והשקפות, אלא לקחו רק את הניקוד וזהו?

'אז מה זה אומר לגבינו??? '
זה אומר לגבי הרבנים שהם לא ידעו את כל הנ"ל, לא היה להם לא הידע, לא הכושר ולא המסורת לשבת ולהגיד כל מילה וכל אות בתנ"ך אם היא צריכה להיות מנוקדת כך או כך, ונאלצו להזדקק ל'מקצוענים'.
זה אומר שאנחנו לא יודעים את מה שהם ברוב חוכמתם ודרכם הישרה ללימוד התורה יודעים.

גם היום אם תשאל בחור ישיבה או אברך כולל - אין לו מושג על מה אתה מדבר בכלל. תעשה מבחן, קח תנ"ך בלי נקודות ותגיד לו לנקד, לא לבחור ישיבה - לראש ישיבה, הוא לא יידע בין ימינו לשמאלו.
מה יש לדבר על ענייני לשון, תנ"ך הם לא יודעים.
בישיבות כשמסתכלים על פסוק המובא בגמרא, מסתכלים גם עוד קצת וכך יודעים קצת תנ"ך.

המשכילים לעומת זאת, ידוע שמאז ומעולם שמו דגש על ענייני הדקדוק והלשון העברית, בניגוד ל'רבניים'. גם הם לא 'רבניים'. זה לא אומר ש'קראי' לבש מין כובע מחודד עם קרניים על הראש או מדים מיוחדים והכריז על עצמו ששייך ל'כת' מיוחדת. הוא פשוט היה משכיל יותר מהרבניים.
זה ודאי שבן-אשר לא נקרא 'רב', ובקיצור, לא היה שייך לאנ"ש. הרמב"ם לא 'העיד' כלום על 'רבניותו' של בן-אשר, אלא פשוט היה חייב להשתמש בדבר הטוב ביותר והיחיד שהיה קיים. וכי איזו אלטרנטיבה היתה לו? הרמב"ם בעצמו היה חצי משכיל שהוחרם וספריו נשרפו. גם היום אם נצטרך לעניין דקדוקי בתנ"ך לא יעזרו ה'גדוילים' ונזדקק לעיין בספר של משכיל או דתי-לאומי, אלא שאז היו אלה הקראים.


תוקן על ידי - אלימאיר - 13/10/2004 4:48:19

אתה תוקף ומשמיץ אותם אבל משתמש בתנ"ך שלהם? בלעדם לא היית יודע שום דבר. הם שימרו את התורה.
אם הם מינים, ספר תורה שכתבו מין יישרף.

אלימאיר:

מזמן תמהתי על סגנון הכתיבה שלך. טעם שבת אינך מכיר, חז"ל מצטיירים בעיניך כבעלי פלפול של סרק שלא היה להם שמץ מושג בדברים בסיסיים כמו עצרת וכדומה. והנה עתה מצאת לך רע, הלא הם הקראים שהם הם שהשקיעו בלימוד תורה שבכתב ושמרו את הפירוש האמיתי של התורה. האם הקראים בישיבתם בד' אמות בשבת ובלי שימוש באש, האם להם יש טעם שבת? האם השאלה הזאת היא פלפול של הבל?

לעצם שאלתך "התואיל להציג כאן מקרה אחד שבו הקראים משנים ממה שכתוב ע"פ דרש ושינוי הכתוב?" והנה בשאלה הזאת כבר טיפל בכוזרי שני, והאריך שם בעניין מילה בשבת, שג' פעמים שינו דעתם ע"פ דרש הכתוב. עיקר ביקורת הקראים הוא על מסורת תורה שבע"פ, אבל א"א שלא לדרוש התורה ולהוציאו מפשוטו שהרי יש בו הרבה סתירות, כגון ששת ימים תאכל מצות ושבעת ימים מצות תאכלו וכדומה.

ולבסוף הציטוט שהבאת אין בו כדי להוכיח שבן אשר אכן היה קראי, וכבר הזכירו שדבר זה נידון בספרות המחקר.

אכן - 'מוסר' אני מקבל פה. היאך היהנתי לא להתיישר עם הקו הרישמי, ולקלקל את הצגת הדברים כאילו הכל טוב, הכל מסודר, לפרום את השמיכה שבה כיסיתם את עצמכם כשלכל 'מוקש' תפרתם הסבר.
אתה יציר החברה הנוכחית בה הכל אמור אמור לזרום על מי מנוחות, שום דבר לא אמור להטריד, שום שאלה להציק, חבר בחברה זו אמור לבוסס לא רק בשומן גשמי, הכל מוסבר ומסודר ע"י הרבנים שטרחו להציב לך מסילה חלקה מכל ספקות, בה אתה אמור לזרום עד דורי דורות, ואתה מאד תמה, מי הוא זה בעל חשיבה עצמית שדבריו עלולים להוציא אותך מהמעטפת החמימה והמפנקת שלך.

דוקא משום שלי ב"ה יש עוד טעם אמיתי של שבת, ולא התקלקלתי, אני מיצר וכואב על ה'וישמן ישורון' המפטמים עצמם ועוד לא מתביישים לקרוא לזה שבת. רק את עצמם והנאתם הם מכבדים וטוענים שמכבדים את השבת. ומדוע הפכת את דבריי? קרא היטב ודו"ק.
זאת תופעה שמנגנון ההדחקה שלכם הופך את הדברים גם כשנתקלים בביקורת.
אתה ודאי צעיר, רק אשאל אותך, האם אתה חושב שהשבת שאתה עושה היום היא אותה השבת של הזיידע שלך, או שזה עולם אחר?

מה יש לתמוה על סגנון, האם יש לך תשובה לדברים? האם אתה יכול לספק לי הסבר מהו שמיני עצרת? אדרבה. אני אשמח מאד לשמוע ואקבל את דבריך אם נכונים הם. חז"ל עצמם לא ידעו אז אתה יודע? ואם אין לך תשובה ברורה לדברים אז תודה שזה קשה.

האם פתאום מפריע לך שהקראים הם קנאים מדי ועושים חומרעס? האם רק חומרעס חדשות לבקרים של אסלות מסין, ז'בו ושאר שטויות הן חומרעס נאותות?
אני ישבתי בחושך בשבתות בגלל איזה חזונאישניקעס, אז לך מפריע שאנשים אומרים אנחנו לא בטוחים אם אנחנו עוברים בזה על לאו דאורייתא אז נחמיר על עצמנו שלא להיכנס לאיסור? בזה נהוג לנגח אותם, תראו כמה טיפשים הם, אתה ראית פעם אותם בשבת? מי אומר לך שאין להם שבת נפלאה שהם נהנים בה מאד ומכבדים אותה לא רק בפרעס?

זאת התשובה לבטל את זה ש'השקיעו בתורה שבכתב', כאילו יש שתי תורות, השקיעו בתורה, נקודה, נכון, השקיעו ושימרו ויודעים כמו שאתה הנינוח ובטוח בעצמך ובוחר לעצמך תורות ע"פ נוחיותך לא השקעת.

אם יש סתירות שחייבים לפרש אז חייבים ואין זה דומה שניים או שלוש מקרים שאין דרך אחרת למי שלכתחילה ובאופן שיטתי 'דורש'.