| נשלח ב-10/10/2004 10:19 |
 |
| |
דיפרסיה שלאחר החגים
קיימת תופעה ידועה של מעין דיכאון קל ומצב רוח רע לאחר החגים שנובע מקיצור שעות האור ביממה , מחמת החזרה לימי השגרה, או פשוט בגלל שהגיע הזמן לעשות את כל מה שדחינו "לאחר החגים"...
אבל אני רוצה לספר לכם על מה שקורה אצלי . הדכאון שלי נובע מסיבה אחרת, והיא: פרשת השבוע...
פר' השבוע גורמת לי להרבה אי נוחות שכן דברים מסויימים הנאמרים בה מתנגשים עם הרבה תפיסות עולם הקיימות אצל אדם משכיל , ולא תמיד אני מצליח לגשר על הדברים.
1. הדבר מתחיל עם בריאת העולם בששה ימים, האם מדובר בימים ממש או בעידנים כמו שאחרים רוצים להסביר , ובכלל , מה שייך בכלל לחשוב ימים לפני שנבראו המאורות שרק הודות לתנועתם יש משמעות למלה יום או יממה. (כמדומני שכבר הא"ע עומד ע"כ)
2. עוד דוגמא: "יהי רקיע בתוך המים ... ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל הרקיע"
נושא זה של מים העליונים ומים התחתונים, לפי פשוטו נראים הדברים כראיה פרימיטיבית וילדותית של השמים הנושקים את האופק על שפת הים כאילו שהרקיע מבדיל שם בנקודת האופק בין המים התחתונים והעליונים.
ברור שיש סודות ודרשות אבל מה הוא פשוטו של מקרא ?
3. "ויעש אל' את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול וכו' ואת הכוכבים"
פשוטו של פסוק זה אכן מובן כאשר סוברים שהכוכבים הם נקודות אור בשמים והם משמשים כתפאורה למאורות הגדולים שהם השמש והירח.
כיום, כאשר אנו קצת יודעים על הממדים של הכוכבים והגלקסיות והמרחקים שביניהם, ושכדור הארץ הוא אפי' לא גרגיר חול ביקום קשה קצת לקבל את פשט הכתוב.
4. גילו של היקום גם נושא זה מהווה בעיה אצל המאמין המשכיל, אף ששערי הסברים ותיאוריות לא ננעלו, כ"ע מודו שאין הסברים אלו בגדר פשוטו של מקרא.
וכבר היו ע"כ אשכולות מענינים בשנים עברו.
5. גם בפר' הבאה נושא המבול אף הוא מביא למבוכה מסויימת, וכבר היו אשכולות מענינים בנושא בשנים עברו.
בפורום שמותר להזכיר את שמו אין לי כנראה שותפים למועקה זו (ואני מציין זאת כדוגמה בלבד לאדם החרדי הסטנדרטי) וכמ"ש הרמב"ם בפתיחה למו"נ "כי אין הסכל הפתי הריק מידיעת טבע המציאות מרחיק את הנמנעות"
אך – אני תוהה - האם כאן יש לי כן שותפים למועקה זו, או שכאן מוכנים להשלים עם התיזה שהתורה הכניסה לקרבה מיתוסים מפורסמים בעניין הבריאה והמבול וכו' אף שאינם נכונים כפי שכבר כתבו פה בעבר.
לאלה החושבים כך , דומני הכל נדמה להם כמישור, אבל לאיש כמוני שחונך ואף רוצה להאמין כפי שהאמינו אבותינו ורבותינו, יש מועקה מסויימת בלב.
אקבל בשמחה הארות והסברים לבירור הדברים.
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 10/10/2004 10:33:55
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 10:36 |
|
| |
"וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב." (קהלת א,יח)
בנוגע לרקיע כבר דנּו בכך בעבר (לא אמור להקל על המכאוב, רק להפנות לדיון):
מה זה רקיע ?
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=924007
וכן כדאי להפנות לאשכולות:
דעת הרמב"ם="דעת אמת"?
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=923632
התעודות, המבול, והמתודולוגיה (לרב צעיר)
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=851454
לדעתי כל הסוגיה סובבת סביב שאלת היסוד בנוגע למהותה של הנבואה, כלומר האם הנביא שומע את קול ה' כמו שהוא שומע אדם מדבר, או שמא מדובר יותר על "הארה" שבאה ממרום וזקוקה לפרשנותו של הנביא (אגב, הפירוש המילולי של המילה "נביא" הוא אכן "מתורגמן") וראה בסוף האשכול על הרקיע ציטוט מדברי הפרשן שם-טוב.
כדאי אגב לציין שהתורה עצמה מספרת לנו שמשה רבינו טעה בהבנת דבר ה' לפחות פעם אחת בנוגע להכאת הצור, היינו שה' אמר לו לדבר אל הסלע והוא הבין שהוא צריך להכות אותו; כמו כן חז"ל מוסיפים שהיו מקרים בהם משה התקשה בהבנת דבר ה' כמו למשל לגבי קידוש הלבנה, שקל הקודש ומעשה המנורה. האם לא ייתכן שכמו כן היו 'אי הבנות' בנוגע לנושאים קוסמולוגיים שונים ?
תוקן על ידי - רב_צעיר - 10/10/2004 10:38:27
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 10:44 |
|
| |
רק הערונת קטנטונת
משה לא טעה בהבנת דבריו של ה' שהוא אמור לדבר אל הסלע ולא להכותו, אך מכיון שמשה היה אנושי,ובאותם רגעים היה בלבו כעס כלפי העם, הוא המרה את דבר ה'- וחטאו של משה היה בזה שכעס ולא שטעה.
ועל זה אמרו שכל הכועס מסתלקת ממנו הנבואה ואפילו משה רבנו!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:04 |
|
| |
רב"צ
אם נצא מנקודת הנחה שהכתובים אינם מתארים את הדברים בצורה מדוייקת אין שום צורך לומר שמרע"ה "טעה" ח"ו.
אפשר להסביר בצורה פשוטה שהתורה אינה ספר פיסיקה ואינה מתיימרת לתאר את הבריאה בצורה מדעית, אלא מוסרת את הדברים בצורה כזאת שגם אדם פשוט שחי לפני אלפי שנים יוכל להבין ולקבל.
מה שדרוש הוא רק שלא יהיו כתובים דברים הנוגדים את המציאות, אך אינני מצפה כלל למצוא בתורה רמזים לקוסמולוגיה המודרנית וכו' . (מה גם שאף היא עשויה להשתנות בדור הבא...)
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:34 |
|
| |
בר בי בר
אני מכיר היטב את הטענה לפיה התורה איננה ספר פיזיקה וכו'. אולם לדעתי צריך עיון גדול בסברה זו (מלבד העובדה המשעשעת שמחזירים בתשובה משתמשים בטענה זו - מבלי להזכיר חלילה את שם אומרה, כאשר מקשים להם בעניין סתירות של מדע ותורה, אבל מאידך גיסא מנסים להוכיח שהיהדות היא 'אמת' על ידי כל מיני ראיות ממקורות הדת שתואמות כביכול למדע המודרני).
ראשית, מניין לנו שכך הוא ? בסופו של דבר התורה הרי כן מקדישה פרקים רבים לתיאורים 'מדעיים' של המציאות. מדוע לומר שהיא לא באה למסור אינפורמציה כאשר פשט הדברים הוא שהיא כן עושה זאת ?
שנית, וזוהי הנקודה החשובה, אני מסכים בהחלט שעיקר התורה לא באה ללמד אותנו על מבנה העולם, אלא להדריך אותנו בדרך הישרה. אבל, כל זה טוב ויפה כאשר התורה לא מלמדת אותנו משהו שאנחנו יודעים כיום, אבל לא כאשר היא מוסרת לנו איפורמציה שמנוגדת לחלוטין לידע המדע של היום.
לדוגמה, אם התורה לא מספרת לנו על מבנה האטום, או על גלקסיות רחוקות - אין בכך שום בעיה משום שדברים אלה אינם רלוונטיים כלל לדת, כך שמובן מדוע התורה מעליה עין מהם.
אולם, כאשר התורה מספרת לנו למשל שיש 'רקיע' שמבדיל בין מים עליונים ומים תחתונים, ואנחנו יודעים היום (בוודאות !) שהדבר אינו נכון, ובנוסף אנחנו יודעים כיום שאכן לפי המיתולוגיות של עמי קדם אכן האמינו בכך (ראה ציטוט מה'אנומה אליש' באשכול על הרקיע) - הרי שדבר זה אומר דרשני !
באשר לטענה ששמעתי כבר כמה פעמים, היינו שהתורה דיברה אל בני אדם שחיו בזמן הקדום ולכן היא השתמשה בטרמינולוגיה שרווחה אז, שאם לא כן לא היו מבינים אותה - הרי שסברה זאת אינה מתקבלת כלל על הדעת משום ש:
א. האם הקב"ה לא ידע שבעתיד אנשים יגלו שידע מדעי זה אינו נכון, והדבר יגרום למבוכות רבות ?
ב. האם זה בכלל עולה הדעת שאם הקב"ה היה מגלה לעם ישראל ידע מדעי שלא היה ידוע אז, הם לא היו מאמינים לו ?
אם הקב"ה ציפה שנאמין לו שעלינו למול את בנינו מפני שכך הוא ציווה אותנו, אם הוא היה אומר לנו למשל שהעולם נברא לפני 25 מיליארד שנה האם אז לא היינו מאמינים לו ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 11:39 |
|
| |
בר_בי_רב
שמעתי מת"ח חשוב את ההגדרה שדברה תורה בלשון בני אדם באותו זמן, אבל עדיין אין זה מתרץ את שאלותיך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2004 12:26 |
|
| |
בר בי
כל מה שנאמר ב*פסוקים* המעטים על הבריאה והשוה אותם ל*פרקים* שב"בריאת המשכן" נוכל לבטל את טענות ר"צ בקש.
קרי, התורה אינה באה למסור לנו אינפורמציה מדעית על העולם ובריאתו,אלא רק מסמלת מסגרת בו האדם מקיים חובתו כלפי ה', וממילא האמונה שה' הוא בורא העולם כאילו רומזת שה' תלוי בקיומו של העולם בכדי למלא את הפונקצייות הטמונות בפוטנציאל האלוקי מציפיות המאמינים, אלוהותו אינה ביחס לשאלת קיום העולם. ולעולם לא נדע תכלית כוונתו וחוכמתו
אלא, שעיקר המסר שאותה מוסרת התורה היא האינפורמציה על דרך עבודת ה' הנכונה
לפי מדרש אחד ב"בראשית רבה", כל מה שנאמר בפסוקים המעטים על הבריאה ביום הראשון, הריהו סמל למאבקה הנצחי של האנושות בין הטוב והרע
"והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום – "תוהו" זה אדם הראשון שאיכזב, "בוהו" זה קין אשר ממנו התחיל הרשע בעולם
"חושך" הוא ביטוי סמלי לאנוש, שכידוע בדורו התחילה עבודה זרה וכל הסטייה בשכחת האלוהים
"תהום" זהו דור המבול כנאמר "נבקעו כל מעיינות רבה" וזוהי הרשעות בה שוקע העולם כולו, "יהי אור" זה אברהם אבינו שהכניס לראשונה את האור אל החושך שבעולם
"ויקרא ה' ואור יום" זהו האור הגדול אשר ממנו מתחילה התגלות ה' לעם ישראל
"ולחושך קרא לילה" זה עשיו, והיום והלילה המוזכרים שניהם יחד כבר ביום הראשון, מהווים ביטוי סמלי למאבק הנצחי בין יעקב לעשיו, בין כוחות האור לכחות החושך, ולבסוף:
"ויהי" ערב ויהי בוקר יום אחד"
ולמה נאמר יום אחד ולא יום ראשון כמו בשאר הימים "שני" "שלישי" וכו?
כי כל עוד אין 'שני' אין מקום לדבר על ראשון - "יום אחד" שהוא מיוחד, וזהו אותו יום הנקרא במסורת בכינוי 'יומא' (כלומר: 'היום') והכוונה היא ליום הכיפורים וזה גם שם מסכת בש"ס "סדר מועד" העוסקת בדיני עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים, ומהי משמעות יום זה? הוי אומר תשובה, כלומר תיקון העולם על ידי התשובה שהאדם מצווה בה. נמצא כי כל פרשה זו של : תוהו ובוהו, חושך וכו' הם ביטויים סמליים למעשי הרשעים, וכנגדם נמצאים במאבק נצחי: האור היום הבוקר וכו' שהם ביטויים סמליים למעשי הצדיקים.
ומה שניסיתי לומר על דברים גדולים אלה שייך לאותם דברים עליהם ניתן לומר "ארוכה מארץ מידה ורחבה מיני ים" (איוב יא/ט)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/4/2006 01:40 |
|
| |
לשנה הבאה בירושלים אָן אַ דיפרסיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2011 22:53 |
|
| |
אמר לי חבר שלכך בדרך כלל אין שבוע שלם בפרשת בראשית בכדי שלא לעסוק בה יותר מדי. ואם חשבנו שנשאר ליל ששי אז עשינו הקפות שניות..
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2011 11:52 |
|
| |
| יהיאור כתב: |  | אמר לי חבר שלכך בדרך כלל אין שבוע שלם בפרשת בראשית בכדי שלא לעסוק בה יותר מדי. ואם חשבנו שנשאר ליל ששי אז עשינו הקפות שניות.. |
|
שמעתי שבקוצק היו נוהגים להשתכר בשבת זאת.
חורף בריא.
|
|
|
|
|
