| נשלח ב-11/10/2004 01:29 |
 |
| |
מן הדף היומי
תמורה כח א ריש פרק כל האסורין במשנה:
כל האסורין לגבי מזבח אוסרין בכל שהן
אם זה משום שבריה בפני עצמה (בהמה שלמה) לא בטלה ברוב, הרי גם בחולין זה כך, השאלה אם מדובר במשהו שאינו שלם בפני עצמו, אלא תערובת ככל תערובת שנוהג בה בטל בשישים. למשל לגבי מנחות. התערב בסולת או בשמן, או ביין הקרב למזבח עם הקרבנות, במקרה כזה באה המשנה לחדש שאף שבחולין זה בטל, בקודשים יש סטנדרט מיוחד, גבוה יותר.
האם אין בקודשים דין רוב? והרי לומדים רוב מ'אחרי רבים' וזה דין תורה? ואם אכן כך, הבה נרחיב את הדבר:
כהנים או בעלים שאוכלים קודשים. מה אם נתערב בזה? כאן כבר לא מדובר לגבי מזבח, אלא לאחר שקרב. האם אין דין רוב? אם כך מדוע לא אמרה המשנה חידוש שכזה, ואמרה רק 'לגבי מזבח'. האם חילקו ויש הבדל בין קודשים כאלה לקודשים כאלה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 02:03 |
|
| |
המוקצה... הוא אסור ומה שעליו מותר
הנעבד... הוא ומה שעליו אסורהטקסט שלך כאן
תחילה חשבתי שהבהמה היא הנעבדת לעבודה, זרה או לא זרה, היא הראויה להיעבד, ולא חפצים דוממים כמו שק או מרדעת שהיו עליה. אך הנה בהמשך כתוב שאחרי שהבהמה נעבדה, גם מה שעליה אסור, משמע שגם זה ראוי להיעבד, ואם כן מה החילוק בין המוקצה לנעבד?
אם נאמר שמדובר שהיקצה את הבהמה סתם ולא פירש מה אם מה שעליה, אז אנו אומרים שאת הבהמה היקצה, אך בדרך כלל אין עובדים חפצים ולא התכוון להקצותם, אך ברגע שכבר עבדו את החפצים הרי אלו בוודאי אסורים שהרי נעבדו. אך אין מדובר שהחפצים נעבדו בפירוש, היינו שבבירור עבדו גם לחפצים, שאם כן הרי זה ככל דבר שנעבד בו עבודה זרה שנאסר, ולא משום 'מה שעליו', אלא על כרחך שמדובר שלא עבדו לחפצים אלא עבדו לבהמה ועם זה נאסר מפני ש'היה עליו' בזמן העבודה, כ'אגב הבהמה עצמה', וחוזרת השאלה, מאי שנא?
האם יש כאן כזה חידוש שבהמה של עבודה זרה הופכת את כל מה שעליה לעבודה זרה אף שלו לא עבדו? מין טומאה במגע?
וקשה מה החילוק בין זה למקצה לעבודה זרה שאינו אוסר מה שעליו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/10/2004 02:25 |
|
| |
גמ': נתערבו בהן מחטאות מתות או שור הנסקל אפילו בריבוא ימותו
תימא, מה עניין זה לקודשים? הלא זה מחשש שמא יבואו לידי תקלה ויאכלו את השור הנסקל.
מה קורה אם בורח שור הנסקל? צריך עכשיו להרוג את כל השוורים שבעולם (אפילו בריבוא).
אלא תאמר שצריך איתחזק איסורא, שראינו שנכנס לעדר זה, ואם נכנס לחצר שיש בה עשר עדרים? ואם ראינו שנכנס לעיירה, להרוג את כל השוורים שבעיירה? איפה תשים את ה'איתחזק איסורא' הזה?
ואם אמרנו לעיל שאין זה דוקא בבהמה שלימה, אלא אפילו תערובת, ובקודשים אין רוב, שמא אין גם חזקה?
|
|
|
|
|
