מעשה בחייטים מאת ר' נחמן

פעם באה הלבנה בקובלנה לפני החמה באשר היא, החמה משמשת בעיקר ביום ובימות הקיץ ואילו היא, הלבנה צריכה לשמש בחורף בלילות הארוכים ובקור.
ופייסה החמה את הלבנה ואמרה שתעשה לה מלבוש.

וקראו לכל החייטים הגדולים והחשובים לעשות מלבוש ללבנה. ורצו גם החייטים הקטנים לבוא, אבל אמרו מאחר שאין קוראין אותנו, אל לנו לילך.
ובאו החייטים הגדולים והשיבו שאי אפשר לעשות מלבוש ללבנה כי היא לפעמים גדולה ולפעמים קטנה - על כן אי אפשר לכוון מידתה. ובאו החייטים הקטנים ואמרו שהם יכוונו מידתה ויעשו המלבוש.
השיבו להם: אם חייטים הגדולים אינם יכולים איך תוכלו אתם.


כך זה נגמר.
מה המסר של הסיפור?
הוא גם נראה קטוע. האם הוא נחתך בגלל טעות בעריכה? צנזורה פנימית אולי? (והרי היו דברים מעין אלו בברסלב)

מי הדיר את הלבנה ממלכותה? ומי הדיר את החייטים הקטנים?

שחרית,
נראה לי שתאהבי את הרעיון,אנסה בכל זאת לפתח את הרעיון של "ונתת מהודך עליו"


הגמרא: לגבי עצם נושא העברת המנהיגות ממשה ליהושוע, ברור שיהושוע מקבל משהו ממה שהיה במשה, אולם הוא איננו כמשה

כנאמר ב"בבא בתרא" (עה/עא)"ונתת מהודך עליו" (במידבר, כז/כ) "מהודך" ולא 'כל הודך', זקנים שבאותו הדור אומרים: פני משה כפני החמה, פני יהושוע כפני הלבנה, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה'
'זקנים' כלומר: אותם אלה שראו את כל פרשת משה מראשיתה ועד סופה, ובזיקנותם ראו גם את המנהיג החדש יהושוע.

נראה לי כי המאמר האגדי ברור ומובן, שהרי השמש מאירה מכוח עצמה, מה שאין כן הלבנה המקבלת אורה מן השמש, משמע, מעלת משה רבנו היתה ברמה של דיבור עם ה' פנים אל פנים, ואילו גדולת יהושוע באה לו מרבו משה ולא ממנו עצמו.

וה'בושה' היא במעבר ממנהיגותו של משה לזו של יהושע נתמעט כל כך הדור, וחל פיחות ברמת המנהיגות, שאפילו יהושוע התלמיד השקדן לא יכול היה להגיע לרמת רבו, והיחס ביניהם נותר כיחס שבין הלבנה לבין השמש...

הרשי לי להוסיף

נאמר (איני זוכר כרגע איפה) שאילו היה משה מכניסם לארץ לא היו גולים לעולם.

חמה מאירה בלי הפסקה, קרוב לעניין של לא היו משכחים תלמודם, ענין לוחות ראשונות, אז היו כאדם הראשון לפני החטא, כמו לעתיד, ואז גם הלבנה תאיר כאור החמה.

לבנה, עולה ויורדת, משכחים תלמודם, לוחות שניות, אחר חטא העגל, מצב של אפשרות גלויות.

והדברים ידועים.

לכן כדאי ללבנה,שאישה יקרא על שם הסהר,וילבישה ויפשיטה בהצנע.


קיראו לאוהב הלבנה,סהר.