היש קדושת סדר באי סדר?

נישטאיך

אתה בסך הכל חוזר על המיתוס מבלי להוסיף דבר, או אפילו לתת ראיה כלשהי שתתמוך בו.

בנוסף, אני עדיין מצפה להסבר במה ש"ס ארטקסקרול "מיסתורי" יותר מש"ס שטינזלץ. אדרבה, לדעתי דווקא שטינזלץ הרבה יותר מיסתורי מפני שהפירוש שלו מאוד קצר ותמציתי, וגם כשלומדים אותו עדיין צריכים "לחשוב בעצמך", בעוד שהפירוש של ארטקסקרול הוא כזה שאפילו ילד בן חמש יכול ללמוד בעצמו, וקל לראות את גודל כמות הטקסט של פירוש ארטסקרול לעומת זה של שטינזלץ.

נישט,
גדל דור שאינו חושב לעצמו אלא חוזר על מה שחשבו בשבילו.
האם באמת אפשר להאשים בזה את שטינזלץ? האם יש עוד מי באותו דור, או בין מחנכיו, שלומד גמרא בלי רש"י? האם יש מי באותו "דור", או בין מחנכיו, שלומד תורה בלי רש"י?

תפקידו של הפירוש הוא להקל על ההבנה, ולא לפטור את הלומד/ת מלימוד. השימוש שנעשה בפירוש (כל פירוש - גם רש"י ותוספות) הוא פרי חינוך.
אולי מזלו הטוב של שטינזלץ, יהיה בזה שהוא חי בינינו ודמותו/השתייכותו המגזרית בעייתית עבור אנשים מסויימים - כך ישתמשו בפירושו באופן חכם, ייעזרו בו אך גם יטילו בו ספק וישאלו לגביו שאלות.

יש לציין שהר"ש התנגד גם לש"ס שונטנשטיין בגלל שזה ממעט עמל התורה. כמו כן התנגד ללימוד המוני של הרמב"ם.

וכמובן אי אפשר שלא לציין שדוקא הרמב"ם בסידורו היפה וניסוחו הבהי ר והקולח הפך להיות הספר הכי "מוקשה" בכל היהדות! (נו הרי הסתיר בגו הרמב"ם הנסתר)

עוד יש לציין דבר מוזר שמעולם לא הצלחתי לרדת לפשר הדבר. עיון בהסכמות ש"ס שוטנשטיין יגלה שהרבנים טורחים להבהיר (וכן מקפידים בכיתוב על הש"ס בעצמו) שלא מדובר בתרגום חלילה אלא בהסבר וביאור. יש בכך איזו עקיצה נגד יומרנות של שטיינזלץ, אך מעולם לא הבנתי איסור התרגום מארמית ללשון קדש (תינח לשפות אחרות הרי חששו מפני האומות, אך ללשון קדש היא עברית? (כנראה הכוונה לתרגום לשפה ה"טמאה" עברית))

הרי לבאר הש"ס בשפה זרה גרוע פי כמה מתרגום בעלמא? יש בהסכמת הר' שכטר מר' חיים ברלין אריכות על זה ודבריו לא מובנים

לאמשלום.

<"האם באמת אפשר להאשים בזה את שטינזלץ? האם יש עוד מי באותו דור, או בין מחנכיו, שלומד גמרא בלי רש"י? האם יש מי באותו "דור", או בין מחנכיו, שלומד תורה בלי רש"י?">

תתפלאי לשמוע שישנם כאלה, ואני אחד מהם, אודה ולא אבוש, שלעולם לא הבנתי את פירושו של רש"י על התורה, אף שישנם גדולים וטובים ממני בהרבה, שטענו, שפירושו של רש"י נועד לבני חמש, על יסד מאמר המשנה "בן חמש למקרא".

באם תעייני בדברי המהר"ל בפירוש גור אריה על הפסוק
"וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ", (דברים פרק ו פסוק ז), תביני למה כוונתי.

רש"י על התורה הפך לפופולרי, לא בגלל "קלותו", אלא מפני שהוא התאים למדפיסים, שחיפשו פירוש "מלא" על כל פסוקי התורה, ולכן היה פירוש רש"י על התורה, הספר העברי הראשון שנדפס.

העובדה שהמדפיסים החליטו להדפיס את פירושו של רש"י ושל בעלי התוספות, בצידי דף הגמרא, אינו מחייב את לומד הגמרא לעיין בו, יותר מלעיין בפירושו של הרשב"א או הריטב"א.

תפקידו של הפירוש הוא להקל על ההבנה, ולא לאפס (תרתי משמע) את המחשבה, אין לי כל בעיה לי אם פירושו של שטיינזלץ סייע לך, השאלה היא האם יש מקום להצדקת המתנגדים לו.

******

למסתברא

"עוד יש לציין דבר מוזר שמעולם לא הצלחתי לרדת לפשר הדבר. עיון בהסכמות ש"ס> שוטנשטיין יגלה שהרבנים טורחים להבהיר (וכן מקפידים בכיתוב על הש"ס בעצמו) שלא מדובר בתרגום חלילה אלא בהסבר וביאור. יש בכך איזו עקיצה נגד יומרנות של שטיינזלץ, אך מעולם לא הבנתי איסור התרגום מארמית ללשון קדש (תינח לשפות אחרות הרי חששו מפני האומות, אך ללשון קדש היא עברית? ">

ייתכן שההסבר להדגשה שהוא פירוש ולא תרגום, דומה לתרגומי התורה ולמתרגמים בשעת קריאת התורה, שהיה אסור להם לתרגם (במשמעותו המקובלת), אלא היה חייב להיות במשמעות פירוש, ראה ע"כ אצל הרב מנחם כשר בחלק העוסק בתרגומי התורה.

אמנם שאלת ה"גשמה" אינה בעייתית בתלמוד, כפי שהיא בתרגום (מילולי) התורה, אבל לדעתם תרגום התלמוד מעורר את אותה הבעיה בצורה יותר מעודנת, חלק גדול של חידושיהם לא "יצלצל" בתרגום לעברית.






תוקן על ידי - נישטאיך - 14/10/2004 17:22:01

נישטאיך,
הרי אין בינינו ויכוח כלל, ושנינו מכוונים לאותה מטרה, רק יורים בקשתות שונות.