היא הייתה ארץ

היו היתה ארץ רחוקה . אותה הארץ לא הייתה כשאר הארצות אשר עניני מלחמה והשרדות בהן .
הארץ הייתה מנוהלת באופן מופתי על ידי העם. בראש מקבלי ההחלטות עמד וועד אשר מנה כיובל ומחצה חברים נבחרים.
חברי הוועד היו נבחרים בקפדנות על ידי הוועד הקודם , על פי מידות , חכמה, השכלה, ידע, משפחה וגיל. אותו הוועד היה דן בכל ענין שהיה מגיע אליו ומכריע עלפי רוב מה יקרה. אך לא די היה באותו הוועד בלבד כי לא כל דבר קטן היה בו צורך להגיע אל אותו הוועד הרם והנשגב. מינו להם אותו הוועד וועדות קטנות יותר אשר היו מחליטות בענינים הפעותים של כל אזור ואזור. וגם וועדות אלו מינו ועדות תחתן הפועלות באותה הצורה.
ולא לחינם היו וועדות רבות כל כך . רבים היו צרכי אותה הארץ ככל הארצות הצורך למזון, לתברואה, למלבוש ,למנעליים,לחינוך ולצבא. אך לא די בכך , ארץ עשירה היא הארץ בנות הארץ חפצו בתמרוקים ובנוי , ובני אותה הארץ נהנו גם המה מן תענוגות העולם וכך היו צרכים רבים לארץ.
רשת החינוך והעבודה הייתה מנוהלת גם כן למופת , בתחילה כל ילד הלך ללמוד , ועל פי השגיו השתחרר לאחר
קבוצה ראשונה: לאחר 6 שנים , אלה היו האנשים הבסיסים אשר עבדו בעבודה פיסית בדרך כלל , בשדות ובפמעלים.
קבוצה שניה: לאחר 9 שנים , אלו היו אנשים שהצליחו יותר הם למדו עוד וניהלו את אותם האנשים הקודמים , היו לספרים ורוכלים ומקצועות כגון אלו. וכך יוצרו כל המצרכים הבסיסים של האנשים בממלכה , העושר בממלכה חולק בשווה בין כל האנשים,וכולם שמחו.
קבוצה שלישית של אנשים אשר הצליחו ביותר למדה 3 שנים נוספות והאנשים האלו הפכו למהנדסים רופאים ומשפטנים , לבסוף גם הוועדים הבחרו מקבוצה זו .
אולם אף קבוצה לא בכתה בגורלה , כי רבה הייתה השמחה בארץ , וכולם ידעו שהם מקימים את החוקים , על פי הנבואה ושמחו עד מאוד.
למרות כל השגשוג והאינדבידואליזם נשמר סדר מופתי בארץ כי כל אזרח באשר הוא היה חייב להתאסף עם כולם 3 פעמיים ביום ללימוד החוקים. תחילה היו לומדים חוקים קדמונים , ומאוחר יותר גם החוקים החדשים אשר נכתבו אך לא מזמן.החוקים היו נוקשים אבל החיים בממלכה היו באיכות גבוה בהחלט, על פי החוקים כל אחד עשה את העבודה המתאימה לו, וכולם פעלו למען הכלל.ליתומים היו בתי תמחוי ולזקנים בתי אבות, ולכל חלש היה מי שידאג.
שקטה היתה אותה הארץ, ושמחה, כל תושביה חייו באושר ולא היה ידוע כלל מחסור בארץ זו.

מספרת הייתה הנבואה כיצד נוצרה לה ארץ זו .
פעם הייתה הארץ ככל הארצות , שבתים נבדים בא, אלו כובשים את אלו אלו טובחים באלו . מחליפים אדונות ועבדות בקצב כו מהיר עד כי אין פנאי כלל למזון שופע ו תברואה. ואז כשראה המלך שעבדות וסבל מסתובבים באותו אזור החליט להשים לכך קץ. שלח אותו המלך את בכיר שריו , יחד עם צבא . אמר המלך לאותו השר לך , השקט את הארץ. קבע גבולות חוקים ומשפטים כאשר אומר לך , למען ישגשג חבל ארץ זה ולא יראה עוד צער.אך בזאת הזהר אותם כי באשר ילכו בחוקי יצליחו וכאשר יפרו אותם תחזור המלחמה והרעב אל הארץ.
אז יצא לו השר האציל , שחרר את אותה הארץ מן העבדות ומן הרעב , תחילה נתן להם אוכל וחוקים .נלחם הוא בכל אויבהם מסביב , חצה מדברים וימות הרים ונחלים, השקיט להם הארץ מסביב.בנה ארץ לתפארת , ממשלה פעילה מפעלי מזון והנאות ובתי חינוך ותמחוי , ומאז אומנם ידעה אותה הארץ סבל , אך כל עוד נשמרו לחוקים הם תמיד שגשגו , כי החוקים נהגו בחשיבה רבה ולאחר מאמץ , וניתנה הזכות לחכמים שבארץ לשנות אותם. ואיש נחמד ועניו היה אותו השר , לא לעצמו חמד גדולה ותפארת , וכל אשר שיבחוהו שיבח הוא רק את אותו המלך.
וכך למדו כל הדורות את אותה הנבואה.


יום אחד דורות רבים אחרי השר-השליח של המלך, החליט מדען אחד שאם המלך הוא אכן מלך וודאי נמצא הוא איכנשהוא, ומה תהיה הגדולה כאשר ימצא הוא את אותו המלך ! הלך וחיפש תר ונע ולא מצא. חצה הרים וגבעות נחלים וימות ארצות וממלכות ולא מצא הוא את אותו המלך , אף לא זכר לו..
שב הוא אל הארץ וחשב היאך לא מצאתי המלך בוודאי לא חיפשתי כיאות עמד הוא לפני הוועד הגדול , וברוב של 56\15 הוחלט שתצא משלחת של מחפשים אשר תחפש את אותו המלך או כל שריד לו , זרע או ארמון או כל דבר אך לשווא היה הדבר המלך איננו חיפשו וחפשו אך לא מצאו.לאחר עוד מספר משלחו ברור היה הדבר שהמלך לא היה ולא נברא , שאלו אותם החכמים אם כן ,הכיצד נכונה הנבואה?? שאלו חיפשו ומצאו . אחרי מחקר מעמיק ביותר גילו הם שאותו השליח של המלך לא היה כי אם רמאי ונבזה ואכן הוא מןפיע בגנזים ביומן שכותב הוא לחברו על אודות מעלליו כיצד זכה לחן העם.
מיד הכריזו אותם החכמים " אם כך הרי החוקים הללו שתויות ונבזות הם , ומה לנו ולהם . יצאו והכריזו בכל הארץ החוקים עוד אינם ! עשו כטוב בעינכם. לא עברו ימים הרבה עד שהתחילו העם עושקים איש את עמיתו , ונלחמים , משמידים מפעלי ענק, אשר סיפקו להם חיים ועד מהרה נפלה הארץ לתהאו ואהבו "איש את רעהו חיים בלעו".
מיד התכנס הוועד לדון בענין די הרי להמשיך במצב הקים לא היה אפשר. אז קמו 4 חכמים הגדולים ביותר ואמרו איש דברו.

קם לו הראשון ואמר:
ואמנם שירתונו החוקים נכונה , אך מה לעשות כי דבר גחחה הם שהרי מה סוד ואמת החוקים אשר נכתבו כשקר על מנת לרמות לשקר ולהוליך שולל , גם אם רב בהם הטוב על הרע אסור לנו מוסרית לקבלם , עלינו לכתוב ספר חוקים חדש אשר בו יש חוקי אמת ,שמתרתם להביאנו אל מצב טוב אפילו יותר ממצבנו הקודם, בלי להשאיר אף שריד מאותם דברי שקר!

אז קם השני בחכמים ואמר:
אומנם יש שקר בחוקים אלו , אך איני מסכים איתך ידיד שיש למחוק כל שריד מהם שהרי שירתו אותנו טובה וברור שיש בהם חלקים טובים אשר היינו כותבים גם אם היינו כותבים אנו ספר חוקים , ודאי חלק מן החוקים האלו היו נכנסים , על כן עלינו לעבור על הספר , ולהוציא מה שלא נראה כאמת וטוב ולשנותו אך מה שיסוד אמת בהם יש להשאיר.

אז בא החכם השלישי וטען:
שוטים אתם , הרי הנבואה כל שבא אמת , והמלך אכן קיים היה אז , וגם היום קיים הוא רק אתם לא מצאתם אותו , ואתו שריד אשר אתפ מבקשים ממנו הרי היא הנבואה והחוקים שכל אשר בא אמת ואכן קרה , אל כן עלינו להמשיך כמו עתה.

התיצב לו גדול החכמים והתחיל משמיע את דבריו :
אומנם אמת תאורתית יש בדבריו של הנואם השלישי שהרי המלך לא היה כאן מעולם והיה יכול להיות רחוק גם אז .אך הסבירות היא כי האמת אם שני הנואמים הראשונים. אולם במציאות דרכו של השלישי טובה בהרבה שהרי ברור שהחוקים האלו עובדים , ואין שום צורך לשנותם,ובטח שלא לכלותם, שהרי כל מה שבהם מתקיים ,והם מביאים אושר ושגשוג לארץ, ואני אדבוק בהם.
אף על פי כן אני מאמין שמצב זה מעבר להצבעה הוא וכי כאן זכות כל אחד ברגליו. מעתה נתפזר בכל הארץ ואי איש יבחר בדרכו, אלו שנגד החוקים אלו שמשנים את החוקים ואלו שמקבלים אותם כמו שהם.

עמדו והלכו חלק לשם חלק לשם וחלק נשארו ,כך גם משפחותיהם ומקריהם ולבסוף כולם התפלגו בין הארצות.

בקבוצה הראשונה ניסו להקים וועד כדי לקבוע חוקים,אך בהעדר חוקים הדבר היה בעייתי על כן כל האזרחים היו בוועד. התלבתו הם בכל כך הרבה שאלות ובעיות עד שלבסוף הוחלט בלטי אפשרי הוא הדבר, אם החוקים הם שקר אז איש בעינניו הטוב יעשה. לא עבר זמן רב וחזרו הם למצב הרע שבו הם רבו ונכלו עם הזמן , חלקם מתו חלקם אבדו בין עמי הארצות.

בקבוצה השניה קצת יותר סדר היה , ואמנם קמה לה אוטונומיה, ואף נקבעו לה חוקים , הם אף הצליכו לזמן קצר, אולם השורש של אותה הממלכה קצר היה וחלש ורוב הדור השני עזב אותה , והממלכה דעכה לה לאט לאט..........

בקבוצה השלישית השלישית המשיכה באותם חוקים , ובזמן שבין המשכילים עוד היו את אלו שזכרו שבעצם לא היה מלך לרוב העם הדבר נשכך מהר מאוד, והם המשיכו בדרכם , אם השנים היו המון מן המובילים בממלכה זאת שידעו , בסתר ובגלוי שהמלך לא היה ולא נברא , אולם החוקים אמת היו ושרתו אותם , ועוד שלא רצו הם לפגוע בפשוטי העם , הממלכה המשיכה לשגשג לה בין הארצות, הפשוטים האמינו בנבואה בעוד קומץ מן המשכילים ידעו כי לא כן הדבר , אך קיבלו הם את החוקים , ואת מרות הנבואה עף אל פי שלא האמינו באותו מלך מסתורי. האנשים אולם לא התאקלמו מהר בין הארצות אבל הם שמרו על עצמם כקבוצא מלוכדת ובבא הזמן אכן הממלכה הישנה התחדשה לה, וסופר על מלך ושר ונבואה ויצאו לחפשו ולא מצאו...........

תוקן על ידי - BlueDrag - 12/10/2004 18:06:48

וד"א ממש אשמח אם תוכל להסביר לי איפה רבנחמן בסיפור, באמת לא הבנתי

מיימוני



על ההבחנה המהירה[וכמו שהתברר גם הכנראה נכונה],"ברוך הבא...כמדומה שאי"ז לרמתך"

לפום חורפא-

"ולא לפגוע בזולת. אין זה הולם את ההלכה, אין זה הולם את כללי הפורום, וכמדומה שאין זה מתאים לאדם כמוך."