|
|
| נשלח ב-14/10/2004 14:15 |
 |
| |
אל תיתן את יופיך לדברים / יונה וולך
אל תתן את יפיך לדברים
תן אותו לחייך
אל תפזר אותו ברחובות
שינצנצו מיופי חייך
שנתת להם
ראה את חייך יפים
עשה אותם
שיהיו יפים
לדברים.
*
הלכתי אצל מי שהציע לי יותר חיים.
הלכתי אצל אלוהים
הציע לי את כל החיים
רציתי יותר רציתי את כל החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 14:21 |
|
| |
האשכול גדל בקצב מהיר. מה דעתכם: האם יש טעם לפצל אותו למספר אשכולות, שיתיחסו לחלקיו השונים של המקרא או לארועים המתוארים בו (כדוגמת אשכול העקדה הזכור לטוב של מואדיב)?
שאלה נוספת: האם יודע מישהו להבטיח כי לא קיימת בעית זכויות יוצרים בהעתקה סיטונית של שירים, כפי שאנו עושים כאן?
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 14:23 |
|
| |
אבשלום / אנטון שמאס
צעקתי מהדהדת בתוכך, ובתוכי -
צעקתך. סיוטיי תלויים בסבך
שערך, ואיש בחושך אינו קורא
לעברי: בני, בני. הצעקה דועכת,
ונאחזת במרומי גרוני, בבדידות התשושה.
ואני רציתי לאהבך בלחישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 15:40 |
|
| |
גו"ג,
א. אני לשרותך.
ב. באופן אישי, אני העתקתי מן האינטרנט, מאתרים שרשות היוצרים נתונה להם. אבל אם ידוע לך אחרת, אשמח לתקן. אין לי כל רצון לפגוע ביוצר/ת כלשהו/י ובזכויותיו/ה.
איקה,
יישר כוחך!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 15:47 |
|
| |
אהרון אמיר.
אמנון.
געשות תופים.ואשד יין.
ושעלים צונפו במחולה.
להב מדוחים יזהר מעין-
ושארים צמאו לאפלה.
זרועות-אוה עות היין.
חנון הרפה על אוזן ערלה.
מאור בשר סנור יבלח בעין-
אנקת עוגב נתנחשלה.
רתוקות-חושים גדע היין
עת יצועי-אחות הבן עלה.
בושת מחשוף ערה תגר מעין-
ימר בכי הבת האבלה.
חתו הנוגנים.שפך היין.
ודם תמוץ רצפה גם תעלע.
ראש פתנים אכזר תטיף העין-
פרסה תבטוש הדרך רעולה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 17:44 |
|
| |
אצל איוב זה היה חד פעמי/ נתן זך
אצל איוב זה היה חד פעמי
עוד זה מדבר והנה זה בא
קודם הבקר, אחר כך הגמלים והבנים והבנות
מה יש לדבר, מכות בריאות.
אחר כך באו הויכוחים הנצחיים,
הטענות והמענות, והבטחות, הבטחות.
אצלי זה לא היה כל כך דרמטי.
מכונת קטנה בבוקר, לפעמים
סתם חבטה או טפיחה מקרית.
לפעמים אפילו תקלה, לא אלוהית.
וחבורה קטנה, לפעמים פנס בעין
או סתם קשיי ראיה, או טפסים,
או בעל הבית, עבודה, או מכתבים, אשה בערב.
וביום שישי שתי מכות, לצאת ידי חובה,
ובשבת נחים ומתאוששים.
פעם חייתי בארץ אחרת,
שם לא ידע איש את שמי,
ואלוהים והשטן לא התחרו ביניהם על צדקתי
ובכלל איש לא הטריד, אין פרץ ואין צווחה, והיה
קצת משמעמם אך היה נפלא. והכל היה
בסדר אבל לא כשורה. ןחזרתי למקומי
והנה אני נביא,
איובצ'יק מולאם מזדקן בועט וצועק
אני אני.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 18:18 |
|
| |
כאשר חי המלך/ זלדה
כאשר חי המלך
היה כבוד בת המלך פנימה
בבית.
עכשיו הבית רסיסים רסיסים.
כאשר חי המלך
היתה צניעות
היה חג.
כאשר חי המלך
היתה השבת שושנים
עכשיו היא פצע.
כאשר חי המלך
היו המחשבות שבלב ציפורים
שהתעופפו בערב,
שחיכו למנוחת הערב.
עכשיו חשופים שורשיי
ואנשים דורכים עליהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 18:37 |
|
| |
מיכל/ רחל
"ותאהב מיכל בת שאול --את דוד,ותבוז
לו בלבה" (ש"א י"ח,כ - ש"ב ו' ט"ז)
מיכל, אחות רחוקה! לא ניתק חוט הדורות,
לא שלטו בכרמך הנוגה חרולי הזמן.
על כתונת משייך לא דהו פסי ארגמן
וצילצול אצעדות זהבך עוד האוזן תקלוט.
לא אחת ראיתיך ניצבת ליד האשנב,
בעינך היפה מהולים גאווה ורוך
מיכל, אחות רחוקה, אני עצובה כמוך,
כמוך נדונתי לבוז אשר אוהב.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:10 |
|
| |
שיר מתהפך שיש לו שני סיומים חלופיים/ אריה סיון
בני אדם שמוצאם בעמק האלה
מצטופפים היום בעזה, במוחיאמאת,
הם מכוונים אלי מקלעת כדוגמת
זו שדוד הכה בה את גולית.
ואני עומד בכובעי ושריוני
ואני עומד נחנק בעלבוני
ובגרוני תקוע הפסוק הכלב אנוכי
כי אתם באים אלי באבנים.
אינני גלית אינני שמשון
שעוד כוחו בו להפוך על ראשיכם את כל העיר כולה
לצעקה פלישתים עלי -
כל כך הרבה כבר נהפך בי ואני חרד
אני חרד כל כך כי מכל מה שהיה לי התנ"ך
יוותר לי רק אותו כפתור שהנביא עמוס מזכיר בפרק טית.
סיום חלופי
עלי לא עליכם, אולי עלי ועליכם
כי מיום שנהפך בי ככה התנ"ך איני יודע אל נכון
על איזה צד אני כותב.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:25 |
|
| |
מותר גם לבקר שירים???
או שזה נועד רק להיות במה???
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:27 |
|
| |
אי"צ,
יא הורס מסיבות!!! 
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:31 |
|
| |
משבית שמחות בלע"ז.
פשוט יש כאן שירים שהגסות והפרימיטיביות של הקריאה שהם מציעים בתנ"ך, די מזעזעת בעיני.
(נחשי איזה )
|
|
|
|
|
