סדר א"ב בתהילים - למחצה לשליש ולרביע

בספר תהילים ישנם כמה מזמורים הכתובים לפי סדר א"ב, ישנם שני מזמורים שבהם ניכר הסדר, אך הוא נראה כאילו לא הושלם או כדומה.

תהלים פרק לז

(א) לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה:
(ב) כִּי כֶחָצִיר מְהֵרָה יִמָּלוּ וּכְיֶרֶק דֶּשֶׁא יִבּוֹלוּן:
(ג) בְּטַח בַּיקֹוָק וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה:
(ד) וְהִתְעַנַּג עַל יְקֹוָק וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ:
(ה) גּוֹל עַל יְקֹוָק דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה:
(ו) וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם:
(ז) דּוֹם לַיקֹוָק וְהִתְחוֹלֵל לוֹ אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּאִישׁ עֹשֶׂה מְזִמּוֹת:
(ח) הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה אַל תִּתְחַר אַךְ לְהָרֵעַ:
(ט) כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יְקֹוָק הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ:
(י) וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ:
(יא) וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְהִתְעַנְּגוּ עַל רֹב שָׁלוֹם:
(יב) זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו:
(יג) אֲדֹנָי יִשְׂחַק לוֹ כִּי רָאָה כִּי יָבֹא יוֹמוֹ:
(יד) חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ:
(טו) חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה:
(טז) טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים:
(יז) כִּי זְרוֹעוֹת רְשָׁעִים תִּשָּׁבַרְנָה וְסוֹמֵךְ צַדִּיקִים יְקֹוָק:
(יח) יוֹדֵעַ יְקֹוָק יְמֵי תְמִימִם וְנַחֲלָתָם לְעוֹלָם תִּהְיֶה:
(יט) לֹא יֵבֹשׁוּ בְּעֵת רָעָה וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ:
(כ) כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְקֹוָק כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ:
(כא) לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן:
(כב) כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ:
(כג) מֵיְקֹוָק מִצְעֲדֵי גֶבֶר כּוֹנָנוּ וְדַרְכּוֹ יֶחְפָּץ:
(כד) כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי יְקֹוָק סוֹמֵךְ יָדוֹ:
(כה) נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם:
(כו) כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה:
(כז) סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב וּשְׁכֹן לְעוֹלָם:
(כח) כִּי יְקֹוָק אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת:
(כט) צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ:
(ל) פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט:
(לא) תּוֹרַת אֱלֹהָיו בְּלִבּוֹ לֹא תִמְעַד אֲשֻׁרָיו:
(לב) צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ:
(לג) יְקֹוָק לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ:
(לד) קַוֵּה אֶל יְקֹוָק וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה:
(לה) רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן:
(לו) וַיַּעֲבֹר וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ וָאֲבַקְשֵׁהוּ וְלֹא נִמְצָא:
(לז) שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם:
(לח) וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה:
(לט) וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵיְקֹוָק מָעוּזָּם בְּעֵת צָרָה:
(מ) וַיַּעְזְרֵם יְקֹוָק וַיְפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם כִּי חָסוּ בוֹ:

לענינינו, באות ד' יש רק פסוק אחד, וכן באות כ', לס' ניתנו שלוש פסוקים, ומצד שני אות ע' איננו (כאילו הוא חסר אחר הפסוק השני של ס'), אות ת' מתחיל עם ו'.

מזמור זה הראשון, ברור שנכתב ע"פ א"ב, ואולי גם ניתן לכלול את היות בו יוצאים מן הכלל, בשאר המזמורים כאשרי יושבי, שגם שם חסרה אות אחת וכיו"ב (ויהיו שיאמרו שזה חלק מהשיר, כמו בנוסח המודרני - חרוזים מגומגמים, מלב נשבר... מכמה סיבות לא כ"כ נראה שמדובר במקרה כזה, אבל אפשר שזה משהו קרוב), ובכל זאת קשה לומר שכך אמור להיראות מזמור שנכתב ע"פ סדר א"ב, מלכתחילה, הבאתי זאת בעיקר כדי לפתוח פתח למזמור הבא, לבל יאמרו ששם הוא מקרי לגמרי.

תהלים פרק ט

(א) לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד:
(ב) אוֹדֶה יְקֹוָק בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ:
(ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן:
(ד) [מודגשבְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ:
(ה) כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק:
(ו) גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד:
(ז) הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה:
(ח) וַיקֹוָק לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ:
(ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים:
(י) וִיהִי יְקֹוָק מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה:
(יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְקֹוָק:
(יב) זַמְּרוּ לַיקֹוָק יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו:
(יג) כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים עֲנָוִים:
(יד) חָנְנֵנִי יְקֹוָק רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת:
(טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ:
(טז) טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם:
(יז) נוֹדַע יְקֹוָק מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה:
(יח) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים:
(יט) כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד:
(כ) קוּמָה יְקֹוָק אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ:
(כא) שִׁיתָה יְקֹוָק מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה:

במבט ראשון יש כבר דבר חדש, האותיות הם עד אות י' (אמנם מיד לאחריו יש כ' אבל כנראה שזה אינו כלול, א. המילה 'כי' מופיעה בתחילת רוב הפסוקים השניים שאחר כל אות. ב. לגמור עם י' מתאים יותר מאשר עם כ').

לאות ג' אין פסוק שני, אחריו לא מופיע גם ד', אלא ה' וארבעה פסוקים עם ו'... כמו"כ נוספו למזמור בסופו שני פסוקים (ק' וש').

(הסברא הנ"ל של שיר 'מודרני', מתאימה פה יותר, כי המדובר כאן הוא על שמחה מהולה בעצב... ובכל זאת... זה דוחק).

כנראה שהענין נחקר כבר, אשמח לשמוע דעות ומקורות.