האם אנחנו נמצאים על סף של מלחמת אחים ?

מייציץ,
אני בהחלט מסכים איתך.

ממללא,
הנושא אינו המציאות בגוש קטיף.
הנושא הוא המציאות שלנו כבני אדם,
ממנה נובעות התשובות לשאלות שדורשות הכרעות בעניני צדק מוסר, יושר וההכרעה בינהם במצבים מורכבים.

אישציפור,
לי אתה מבשר שאני חושש מלענות על שאלותיך וזה מעלה חשדות שיש לי ממה לפחד (וזה בתגובה לדברים שאמרתי עוד בפתיחת האשכול, לפני שנכנסת אליו במטרה מוצהרת להסיט את נושאו מהסרבנות לאי מוסריותה של ההתנתקות).

לממללא אתה מספר ששניכם יודעים שיש תשובות פשוטות לשאלותיו, רק שהוא (כמסתבר) לא מוכן להפעיל "חשיבה ישרה ויצירתית, עקביות אמונה ואנושיות". מה חבל שממללא אינו יודע את מה ששניכם יודעים.

על מציץ ונפגע אתה תוהה האם הוא מומחה למה שאפשרי ולמה שלא.

עד מתי תהיה אתה מומחה למה שאחרים חושבים, יודעים, לא מעזים לחשוב ואין להם יושר אינטלקטואלי כדי להודות בו? מתי תתחיל לכתוב מה אתה חושב ולא מה נראה לך שמציץ, ממללא או אנוכי חושבים - ואם אפשר, בעברית ברורה ונטולת "שנינו יודעים", "ואכמ"ל", ושאר ביטויים הפוטרים אותך מלמלא אותם בתוכן? עד מתי תמשיך להימנע מ-"לקשקש בתשובות רלבנטיות"?

גם וגם

שחכת אותי,את מרת איקה, לא יפה

גו"ג,
וכי במומחויות עסקינן?

אם נזקק אתה לעצת מומחים כדי להזדקק להתמודד עם שאלות שמלוות אותנו כעם לפחות מאה שנים, זה מראה שאתה משתדל להתעלם משאלה יסודית.

אם אתה אחרי עשרות פעמים בהם הוצהר בגלוי מטרת קבוצות הטרור (כולל זו ממנה הוקם הרש"פ) הפלסטינאיות, אתה ממשיך לגלגל עיניך בטיעונים מוסרנים, זה מראה שאתה מעדיף להתפלפל מאשר להתייחס למציאות ישירות.

אם אחרי שנעשו הסכמי "שלום ופשרה" הגיע לכאן "אינטיפאדה" רצחנית שלא ראינו כמוה לפני כן.
אתה ממשיך לדבר על כך שצריך לחתור לפשרה מבלי לתת תשובה יסודית לבעיה היהודית, זה מראה שמאוד קשה לך להתמודד עם השאלה הזו.

אם בכל פעם כששאלות קונקרטיות עולות , אתה מעדיף לחפש ולמצוא את המטבע תחת הפנס , ולא איפה שהיא אבדה, ולנסות לשכנע אותי שזו המטבע.
אני מסרב, להשתתף בזה, זו לא מטבע, ולמלך שלך אין בגדים ...
וממש לא אכפת לי שתציג את מי שחושב כך כטיפש.
המלך עירום,
ואפילו שאתה ושאר מנציחי ה"אמיתות" מטעם ,
יסבירו כמה חכם לחשוב אחרת, אמשיך לומר את האמת, כדי שהמעטים שעוד מעיזים לחשוב באופן עצמאי ידעו שיש דרך אחרת.
תנסה לחשוב על דרך יותר אלימה להשתיק אותי...
אני בטוח שיש כאלו. (תוכל לכנות את זה בשם "דמוקרטיה מתגוננת" וכד', ככה זה יראה מאוד צודק...)

איש ציפור,

ההנושא שלנו הוא בהחלט המציאות - בארץ בכלל ובגוש קטיף בפרט. הצדק, היושר, המוסר וכל שאר העקרונות הכלליים למיניהם - אלה שנמצאים כידוע בכיסם של "נאמני ארץ ישראל", הם גם חשובים, אבל לא יותר, ואולי פחות מהשרדותה של מדינת ישראל.

אבהו,
א. אני לא בטוח שהעקרונות האלו נמצאים בכיסם של נאמני ארץ ישראל. (אם הם היו ב"כיסם" המצב לא היה נראה כמו שהוא היום.)
ב. אני לא חושב שהאדם בא לעולם כדי לשרוד.
ולכן אם בלתי אפשרי לקיים את הסיבות למענן האדם הגיע לעולם , מוטב לא שלא יחיה. (ח"ו) ויש הרבהה דוגמאות כאלו מהעבר היהודי.

עם זאת אני לא חושב שזה המצב כרגע, אפשר לשרוד גם יחד אם שמירה על נאמנות לאמת לצדק וכו'.
שלא לדבר על כך כל העובדות מורות ש"הסכמי פשרה ושלום" על בסיס של ויתור על תביעות מוסריות בסיסיות מהאזרחים הפלסטינאים, מביאה לשפיכות דמים חמורה ביותר, ולמצב חמור יותר גם במימד ההישרדותי בשמו אתה מדבר.

גו"ג,
לצערי דווקא צדקת (בפרדיקציה שלך בהתחלה). ואני ברוב נאיביות חשבתי שבכל זאת לא נגיע לשיח כזה.

אם רוצים להמשיך כאן משהו מועיל, וכנראה שלצאת מהשאלות הפוליטיות לא אפשרי, אז לפחות כדאי לחלק את הדיון לחלקיו, ולדון בכל אחד לחוד (אל דאגה אני לא הולך להסתבך עם עוד יושבות ראש של אשכול מתוכנן ובלתי נגמר).
1. ישנה שאלה של הערכה פוליטית-בטחונית.
2. ישנה שאלה מוסרית של פגיעה בערבים וביהודים, בגירוש ובהריגה, והיחס ביניהן.
3. ישנה שאלה של מחוייבות לחוקים, מצד האזרחים ומצד השלטון.
4. ישנה שאלה של גירוש ערבים מול גירוש יהודים.
5. ישנה שאלה דתית של מחוייבות לאחוז בשטחי ארץ ישראל, ומי המחוייב, ומהי ארץ ישראל לגבולותיה.
6. ישנה שאלה של מחוייבות הציבור להגן על חלק שאין מסכימים עמו.
7. ישנה שאלה של זכות המיעוט לכפות על הרוב.
8. ישנה שאלת הלגיטימיות של מלחמת אזרחים.
9. ישנה שאלה של הערכת הסיכוי שהיא תפרוץ, והערכת התוצאות.
10. ישנה שאלה של מחוייבות לחוק, ולגיטימיות של סירוב לפקודה בלתי חוקית, וסירוב מצפוני.
11. ישנה שאלה של לגיטימיות הקריאה (הסתה?) למעשים כאלו.

כל שאלה כזו מחולקת לסעיפי משנה, ואולי (ובעצם בטוח) יש עוד שאלות נוספות. ובכלל, לא עברתי על האשכול כעת כדי לאסוף אותן. זה רק מה שעלה בידיי מקופיא.

לענ"ד אם רוצים להמשיך בדיון הטעון הזה, ושגם תהיה בו תועלת כלשהי (האם זו דרישה מגזמת?), אז כדאי לעבור על הנקודות הללו אחת לאחת, ולהפסיק להתלהם. אם לא כן תמשיכו לצרוח אחד על השני עד לאחר מלחמת האזרחים שלא תפרוץ, על אלפי נפגעיה, ועד לאחר התמוטטות המדינה הבלתי לגיטימית שבה אנו חיים, על כל מורדיה הנאצלים, ושלטונותיה הרקובים, או להיפך.



מיכי

אני אישית חובב מושבע של דיונים אקטואליים ופוליטיים, אבל הנסיון מורה שדיונים כאלה יש בהם פוטנציאל להפוך ידידים טובים לאויבים מושבעים. השאלה היא האם ניתן לדון בדברים באופן אקדמי ללא רגשות?