| נשלח ב-14/10/2004 19:23 |
 |
| |
למה לא שנה רבי ברכת המצוות?
במסכת ברכות שנה רבי את הברכות על המזון ועל מאורעות מיוחדים כמו ברק, רעם וכו'.
בתוספתא על מסכת ברכות בסוף הרשימה של הברכות שנמצאות במשנה נמנות ברכות המצוות (הן גם מובאות בתלמוד למסכת פסחים).
למה לא שנה אותן רבי במשנה?
אולי לא במסכת ברכות כי המסכת שייכת לסדר זרעים הקשור לאדמה ולטבע, אבל בכל זאת למה לא שנה אותן בשום מקום?
אודה ללומדי הפורום שיאירו עיניי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 19:43 |
|
| |
תמיד לומד
אתה שואל שאלה טובה מאוד, אולם למעשה שאלה זו נוגעת להרבה מאוד מקרים אחרים. למשל, מדוע רבי לא מפרט כלל את דיני מצוות תפילין (מלבד איזכור אגבי במסכת מנחות), או את מצוות חנוכה (מלבד איזכור אגבי במסכת בבא קמא, וכבר הרחיבו רבים על נושא ספציפי זה ובייחוד בנוגע לשאלת השכחת החשמונאים) ועוד ועוד ?
בנוגע לברכות המצוות, ייתכנו כמה הסברים. יכול להיות שהואיל ומדובר על מצוות יום יומיות לא היה צורך לציין אותן. כמו שרבי לא ציין שיש חובה להניח תפילין שהרי כולם עושים זאת בכל יום, כך גם לא היה צריך לציין שיש לברך "אקב"ו וציוונו להניח תפילין" שהרי גם את זה כולם יודעים.
ואם תאמר, מדוע אם כן רבי שנה את מצוות קריאת שמע בתחילת מסכת ברכות, הרי כולם קוראים ק"ש כל יום ?
ויש לומר, דרבי לא בא להשמיע לנו באותה משנה שיש חובה לקרוא את שמע, אלא לציין את המחלוקת לגבי דיני המצווה, כגון מאימתי וכו'.
ועל כך ממש מקשה הגמרא "תנא היכא קאי ?", שאכן באותה משנה לא מוזכר כלל החיוב על ק"ש, אלא רק פרטי המצווה, ודוק.
הסבר נוסף, הוא שרבי השמיט במשנה דינים שהוא אישית חלק עליהם. כמובן שלא ניתן לומר זאת על כל ההשמטות, שהרי ברור שרבי כן הניח תפילין למשל, אולם לגבי דינים מסויימים ייתכן שרבי לא סבר כך להלכה.
אמנם, לגבי ברכת המצוות, קשה לומר זאת, שהרי יש בגמרא עדויות על מקרים בהם רבי בירך ברכות אלה (זכור לי ברייתא במסכת ברכות שרבי הניח תפילין ובירך).
תוקן על ידי - רב_צעיר - 14/10/2004 19:46:21
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 20:54 |
|
| |
יש מקום לשער שרבות מן הברכות (ונראה שברכות המצוות שציינת אינן בכלל זה) המובאות בפרק "הרואה", הפרק האחרון במסכת ברכות בתלמוד, לא היו קיימות בתקופת המשנה או לפחות לא הגיעו לידי גיבוש וחיוב כללי.
ייתכן שברכות כברכות הפעולות בברכות השחר לא היו בבחינת רשימה סגורה, אלא התלמוד מורה שיש לומר ברכות כדוגמתן על דבר מעשה או ראיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 21:30 |
|
| |
ההתעסקות אם "בריך רחמנא דהאי פיתא" מועיל כברכה, מסייע לדברי שחרית.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:06 |
|
| |
ברכת המצוות היא לא נושא בפ"ע, הברכה מתלוה למצוה, לעומת מסכת ברכות שעוסקת בברכות כענין בפ"ע, וכן שאר מסכתות שכל אחת עוסקת בנושא שדורש עיון רחב משל עצמו.
המשנה נועדה להיות סיכום של כלל התורה שבע"פ ולא ספר הלכה, ולכן אין לה ענין לכתוב את כל ההלכות כולם, אלא ליצור קאנון מאחד של המגמות העיקריות בתורה שבע"פ ובתורה בכלל.
יש הרבה מה להאריך ולדון בענינים האלו, אבל נראה לי שזה לא הכי רלוונטי לדיון הנקודתי שלנו כרגע.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 22:45 |
|
| |
כדאי להביא דברי הרמב"ם בפיה"מ מנחות פ"ד
המשנה לא קבעה למצות אלו [תפילין מזוזה תורה ציצית] דברים מיוחדים הכוללים את כל משפטיהם כדי שנפרשם וטעם הדבר לדעתי פרסומן בזמן חבור המשנה ושהם היו דברים מפורסמים רגילים אצל ההמונים והיחידים לא נעלם עינם מאף אחד ולפיכך לא הי' מקום לדעתו לדבר בהם כשם שלא קבע סדר התפלה כלומר נוסחה וסדר מנוי שליח צבור מחמת פרסומו של דבר לפי שלא חבר סדור אלא חבר ספר דינים"
כלומר, דינים אלו שייכים מעיקרא לתחום הבית הכנסת, תחום נפרד ואינו במסגרת מערכת ההלכתית הרגילה. בית כנסת לחוד ועולם הלכה לחוד (בית כנסת לעומת בית מדרש) . ובאמת שגם בימינו נוסח הסידור וכן הלכות תפיליו בסיסיים וציצית ודיני ש"צ מופיעים בסידורים מיוחדים ואינם מופיעים בשולחן ערוך (לפחות בנוגע נוסח התפלה אצל כולם) וכן הרי מטבע הברכות מופיעות בסידורים בעיקר.(כך בסידור הרס"ג, וגם למשל בעל התניא בסידורו, כלל דינים אלו כחלק מסידור וכן היו בסידורים עתיקים, כידוע יש מחזור/סידור ר"ת ששם יש דינים על כתיבת ס"ת)
במדה מסויימת על ברכת ותפלה קיים הי' האיסור של כתיבה שבעל פה בכתב עד זמן מאוחר, כמבואר בשבת קטו "מכאן אמרו כותבי ברכות [רש"י מטבע ברכות שטבעו חכמים כגון יח ושאר ברכות] כשורפי תורה".
סיבת הדבר היא שמכיון שכל יסוד ההיתר הי' בגלל שכחת התורה הרי ביחס לדברים ידועים לא הי' ההיתר תקיף ושריר
רק התחילו לכתוב סידור בתקופת הגאונים. סידור רבי עמרם (אם כי אין לנו סידור מקורי שלו)
תוקן על ידי - מסתברא - 14/10/2004 23:33:58
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2004 23:06 |
|
| |
כתוס' לדברי מסתברא, עי' בתוס' אנשי שם לריש פרק ו' דברכות.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 11:19 |
|
| |
בגלל השינויים וההוספות שנכנסו לתוך סידורו של רבי עמרם גאון, איש אינו יודע מה כלל סידורו, ולכן ייתכן, שהוא היה דומה לתשובתו של רבי נטורנאי גאון, שהזכרתיה באשכולה של שחרית "נטילת ידים של שחרית", וייתכן שהסידור הראשון שהיה "סידור תפילה", הדומה לסידור התפילות הידוע לנו, היה סידורו של רבי עמרם גאון.
ראה אלבוגן, התפילה בישראל עמודים 269-270.
תוקן על ידי - נישטאיך - 15/10/2004 11:53:00
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 13:39 |
|
| |
מעל להודעת רב_צעיר היתה הודעה שנמחקה וז"ל:
תודה לכם
העובדה שהברכות מופיעות בתוספתא פרק ו' לצד הברכות שבפרק הרואה נותנת להניח שהן היו יחד ברשימות של התנאים מהן חיבר רבי את המשנה. לכן צריכה להיות סיבה מיוחדת לרעת ברכת המצוות.
עכ"ל
לה התייחס רב_צעיר להלן
*********************************************************************************************
כאן אתה נכנס לסוגיה מורכבת מאוד בחקר ספרות חז"ל. האמנם התוספתא קדמה למשנה ? האם רבי בכלל ראה את התופסתא ? האם החיבור שאנו מכירים כיום בשם התוספתא הוא אותה תוספתא שעליה דיברו חז"ל ? האם רבי חיא תלמידו של רבי הוא מחבר התוספתא (יש ראשונים שאומרים שלא) ?
חשוב לשים לב שבאותן ברייתות שבהן מופיעות ברכות המצוות (תוספ' ברכות ו,יג-יט) לא מופיע שום של תנא, כך שייתכן בהחלט שמדובר על ברייתא מאוחרת. ועל כל פנים, אין שום הכרח לומר שרבי ראה הלכות אלה.
תוקן על ידי - עצכח - 17/02/2006 10:00:26
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2004 15:51 |
|
| |
נישטאיך היקר,
האם ייתכן שהתכוונת שהסידור העתיק ביותר המוכר לנו הוא סידור רב סעדיה גאון, שהוא מאוחר לרע"ג, אבל מזוקק כנראה מהשפעת הדורות?
סידור רס"ג שלשונו ערבית היה פחות נגיש לדורות של מפרשים ואנשי הלכה מאשר סידור רע"ג, ולכן "טופל" פחות ממנו.
תוקן על ידי - שחרית - 15/10/2004 15:54:02
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 08:45 |
|
| |
לפני מספר חודשים יצא ספר 'ברכות שנשתקעו' מאת הרב פרופסור צבי גרונר בהוצאת מוסד הרב קוק. בספר זה יש סקירה על ברכות רבות שנהגו בעבר ואינן נהוגות אצלנו ובין היתר יש שם התיחסות לברכות המצוות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 09:42 |
|
| |
לשחרית.
<"האם ייתכן שהתכוונת שהסידור העתיק ביותר המוכר לנו הוא סידור רב סעדיה גאון, שהוא מאוחר לרע"ג, אבל מזוקק כנראה מהשפעת הדורות?">
בס"ה הבאתי את תוכן דברי אלבוגן, ומאחר "הכל תלוי במזל, אפילו ס"ת שבהיכל", ייתכן שמזלו היה שלא היה לו מזל, והוא נשאר לא ידוע. וכדברייך.
תוקן על ידי - נישטאיך - 17/10/2004 9:43:14
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 11:58 |
|
| |
רואה אני את דברי שחרית מדבריכם.
שאלה אינפורמטיבית מקדימה לדיון זה, הוא על איזה רקע ומאיזו סיבה תקנו חז"ל חיוב ברכה. קרוב לוודאי שחורבן הבית עם המשבר התיאולוגי שבעקבותיו הביא את חז"ל לחייב איזכור שם ה' על מאורעות של יום-יום. סביר אפוא להניח שהתקנה לא הייתה גורפת על כל סוגי הברכות, אלא התפתחות בדרך של הרחבה על סוגי ברכות שונים.
לא מן הנמנע שמשנת רבי משקפת משנה ראשונה קדומה מתקופת דור יבנה, שבה הצטמצם החיוב אכן רק על ברכת הנהנין והשבח, בעוד התוספתא היא שיקוף של דור אושא או אף מאוחר יותר בהם טבעו חז"ל מטבע ברכת המצוות.
אם כי אין ראיה לדבר, רמז לדבר המשנה התמוהה האחרונה המסיימת את מסכת ברכות (ט, ה) הקושרת בין חורבן הבית ('חייב אדם לברך על הטובה' בזיקה ל'לא יכנס להר הבית לא במקלו ולא במנעלו') לרעון איזכור שם ה' ('שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם'), חיוב ברכה אפוא נעוץ בתקנה הכללית של איזכור ה' ולא כחיוב ברכה בפני עצמו, ואם כך יתכן שבאותו דור אכן תקנו רק ברכות יחידאות.
תוקן על ידי - פרופיסור - 17/10/2004 12:01:01
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 13:40 |
|
| |
במשנה האחרונה במסכת פסחים נזכרו ברכות המצוות על הזבח והפסח.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 13:53 |
|
| |
לפרופסור.
<"שחורבן הבית עם המשבר התיאולוגי שבעקבותיו הביא את חז"ל לחייב איזכור שם ה' על מאורעות של יום-יום">
כנראה שהיו יותר מדי ברכות. רבות מהן התחדשו בזמן הגאונים, אך עוררו התנגדות.
תוקן על ידי - נישטאיך - 17/10/2004 13:59:15
|
|
|
|
| נשלח ב-17/10/2004 16:12 |
|
| |
נ"א ידידי,
סך הכל נתכוונתי לומר שייתכן שחל אצלך בלבול מחמת הדומות, וגרסת רע"ג בעוד שהתכוונת לרס"ג, כפי שגרס אלבוגן שאותו ציטטת.
|
|
|
|
|
