יש הבדל בין ברכת אשר יצר שמתייחסת למעשה מסוים,
אל מול תפילה שמתייחסת לאדם (אם תרצנה אמור "גברא") עליו חלה חובת התפילה.
לכן אם שכח תפילה אחת, עליו להשלימה.
אבל אם שכח ברכת אש"י פטור, שכיון שבטל המעשה ועבר גם הברכה בטילה.
ואם תאמר מה תהא כפרתו של זה ?
לכך עניתי שכיון שעשה תשובה לא זז משם עד שמוחלין לו, על כגון זה.
אמנם אפשר לומר שגם ברכת אש"י יש בה פן של "חובת גברא" אבל קשה , על מה ולמה? (שהרי אם לא היה נזקק לנקביו היה פטור)
סליחה על הפלפול הכמעט מגוחך, אבל נראה לי שהתשובה הטכנית הנפלאה של ידידי יצחק יונתן, אמנם היתה לכאורה תשובת "בית הספר" אך לא התייחסה לאדם אליו אמורה ההלכה לפנות, ולכן אינה נכונה כ"כ בעיני.
המעשה היה - מידיעה בזמן אמת - בבע"ת שניג'ס לר' חיים "במה להתחזק" במה להתחזק" במה להתחזק", עד שר' חיים בחר לומר לו "תעמוד כאן בפינה ותגיד 'אשר יצר' אלף פעמים"...
זה לא 'הלכה' ולא 'למעשה'.
נשלח ב-1/3/2010 17:57
יהודי גמר לעשות את צרכיו באיצקוביץ- וניגש לברזיה ליטול ידיו,
נעמד לידו יהודי וביקש מבויש- בבקשה תוציא אותי בברכת אשר יצר
למה אתה לא אומר בעצמך? תמה היהודי.
לא עשיתי שעור! היתה התשובה.
נשלח ב-1/3/2010 18:00
למען הדיוק, לפי החשבון יוצא שגבר בן 33 צריך לברך 21900 ולא 21600 דל 13 שנות קטנות הוה 20 הכם ב365, הכם ב3 יוצא 21900.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 01/03/2010 17:58:05
נשלח ב-13/1/2019 19:33
שלויימלע כתב:
'אשר יצר' היא ברכת השבח, ובאופן עקרוני אין הבדל בינה לבין ברכות-שבח אחרות.
אני כבר יוצא לארגן לבעלי תשובה (וגם לכמה חרדים) טקס מחזורי של קידוש לבנה, ברכות רעם וברק, ראיית הים הגדול (כולל טיסות), ברכת 'שעשה לי כל צרכי' על כל נעל ונעל שנעלו מימיהם (חוץ מנעליים צבאיות וסנדלים תנכיות). וכן יתר ברכות השחר לפי מספר הימים, למעט ברכת 'שלא עשני גוי' משום תרתי דסתרי.
את הטקס נסיים בברכת 'הנותן לשכוי בינה' בקהל רב, על האור הגנוז ההלכתי שזכינו לו בדור יתום זה.
הנקודה כמו שכתבו לעיל היא, שצריך קשר לגברא. ועובדה שהמחלוקת נאמרה רק על אשר יצר.
