| נשלח ב-19/10/2004 13:49 |
 |
| |
לאיזה הדור הכוונה? האם הדור ששרד השואה? הרי מדובר בקומץ קטן מאד ששרד, ואם השואה וכל הכרוך לא פעל עליהם לנתקם אותם ממורשתם - הרו בוודאי בזן מיוחד חדור דביקות ביהדות, משא"כ עם צמיחת הקהילה שיש התגוונות לכל הכיונים.
ובכלל נראה לי שכל המדובר כאן הם השערות בלבד. קשה לדעת מהי באמת מדת סירוס היצר, מלבד הענין שיש התזדקנות והתבלות, יאוש, אפטיה שאינו קשור בעבודת ה'. והרי ברור שלעולם הזקן לא יבין רוח הצעיר והתוסס המרדן, זוהי הרי בעי' עתיקת יומין.
ואם ניתן לדבר בהכללות. האם אין להבחין בין מיגזרים שונים? יש קהילות חרדיות שאנשי' תוססים ונמרצים ואף יצריים יותר, ויש כאלו כבויים נטולי כל יצר וסקרנות וההתלהבות? האם יש מקום לאיבחון כזה?
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2004 14:49 |
|
| |
ברוב המצוות וההלכות אנו מוצאים בחז"ל סייגים וגדרים עד לגבול מסויים, כי כל מטרת הסייג היא לחזק ולבסס מצוה מסוימת, שלא יגיעו בעת כשלון לעבירה עצמה, מאותה סיבה הם לא 'הגזימו' בסייגים וכעניין 'גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה' וכיו"ב, שמשלא יעמדו בזה, יקלו גם בגוף המצוה.
בעניני צניעות נראה שכלל זה לא חל, 'ישב לו קוץ וכו'' ועוד ועוד הרבה מאוד.
אני חושב שזה מראה שענינים אלו שונים לגמרי, אף שקיימת הבעיה של 'אין הציבור יכול לעמוד' וזה יכול אולי לגרום לתוצאות הפוכות מהמטרה, מ"מ הסכנה בכל קולא כהו זה גדולה יותר, כנראה...
ומכאן מודעא למגזרים אלו שמחמירים מאוד על עצמם בעניני צניעות, עד כדי דיכוי היצר, על כל מעלותיו וחסרונותיו. (עדיין אנו יכולים לטעון שאין לנו אלא מה שהורו חז"ל, אבל על עצם הגישה, לא עליהם התלונה).
[ענין יפת תואר נראה אולי סותר את הגישה, יש מה לדון בזה (שם ההיתר גורף, ולכן לא נשקפת סכנת החלקה מעבר למותר), אבל זו כבר שאלה גם על חז"ל).
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2004 15:55 |
|
| |
שלמה000
מי שמנסה לכפות על צבור רחב גדרים שאולי מיעדים לבודיים, משלם על זה מחיר כבד מאד.
|
|
|
|
|
