פסוקים בתנ"ך שפירושם השתבש במהלך הדורות

ר"צ

כתבת:3. "מוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה"

אנשים רגילים לצטט פסוק זה כדי לציין את עליונותו של האדם על הבהמה. כאן אגב ראוי לציין שהמילה "מותר" מנוקדת בחולם ולא בשורוק כפי שרבים טועים, ופירוש הפסוק הוא שלאדם יש יתרון על הבהמה.

על כל פנים, לאמתו של דבר אין כזה פסוק כלל בתנ"ך, שהרי בתנ"ך נאמר:

כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם--כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל. (קהלת ג,יט)

כלומר למעשה קהלת אומר את ההפך הגמור, מותר האדם מן הבהמה אין, כלומר אין שום יתרון לאדם על הבהמה

*************************************

האם זוהי משמעות דבריו של קהלת? שמותר האדם מן הבהמה אין?

מותר האדם מן הבהמה אין אם אין האדם משתמש במותר/ בציוויים שנתן לו האל, על הבהמה ה' לא יכול לצוות!

ו"צדיק באמונתו יחיה" יכול להיות צדיק אך ורק אם נשמע לציווי האל.

בקשר ל"מותר האדם מן הבהמה" ואולי גם ל"כי האדם עץ השדה" והשוואות בין אדם לבריות אחרות, ישנה השוואה יפה של שלום עליכם:

האדם הוא כמו חייט - מה החייט נולד, חי ומת, כך גם האדם.

ר"צ ואלי_ו,
יתכן והביטוי כקול הקורא במדבר, כנראה השתבש בזכות הביטוי הציני של דוד המלך "כאשר ירדף הקרא בהרים", כלומר שהקורא היינו סוג של עוף ומכאן השיבוש שהשתבש בשלב הבא לבלי זכר למקורו.

דומני שראיתי בספר כלשהו, שמפרש כי העוף הנ"ל קרוי קורא על שם מנהגו לקרוא (לצעוק), וא"כ שמא והפתגם אכן נכון גם אם לא זו כוונת הפסוק.

רב צעיר

מה זאת אומרת?
הרי הפירוש המקובל הוא רש"י שזה אוצר
ולא וסל.


הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

קעלעמר

כמדומני שהפירוש המקובל הוא שסגולה הוא "משהו מיוחד ויוצא דופן", וזה אכן נכון לפי הפירוש המקורי לגבי הווסאל שמקבל זכויות מיוחדות.

לא. הפירוש אינו שהוסל מקבל זכויות מיוחדות,אלא שסגולה היא הוסליות עצמה, שהיא שעבוד ולא זכויות.
[הזכויות הן פועל יוצא של הוסליות אבל לא מהותן.]

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1068337

הרבה מן הדברים כבר נזכרו בלינק

קעלעמר

אני מצטט מתוך אנציקלופדית עולם התנ"ך על ספר דברים עמ' 23:

... בספר דברים מופיע רעיון זה לראשונה בפועל בחר, הוא מקושר כאן לרעיון הסגולה (קניין מיוחד, אכדית sigiltu) שמקורו במבנה החברתי הפוליטי של המזרח הקדום שבו הריבון בוחר באחד מהווסלים ומעניק לו מעמד של נכס מיוחד.

ישר כח
ואכן צדקת ממני.
אבל עדין יש מרחק בין וסל שהוא נכס מיוחד מהפירוש של רש"י שהוא אוצר המלכים.
[לו רש"י היה מודע לפירוש ההוא אדרבא היה כותב בחר בך לעבד מיוחד.]

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!

מו"ל, יש לי עוד ניחוש למקור השיבוש ל"קול קורא במדבר".
הניחוש הוא שמקור השיבוש קדום ומגיע מהנצרות.

מתיא ג
ג בַּיָּמִים הָהֵם קָם יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר׃ 2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃ 3 כִּי זֶה הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר קוֹל קוֹרֵא בַמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְׁרוּ מְסִלּוֹתָיו׃

א"ו

במחשבה שניה ייתכן שאין הפירוש הזה משובש לחלוטין, שהרי למעשה הכל תלוי בטעמי הפסוק (כידוע הטעמים הם התפתחות מאוחרת), אמת שלפי הגירסה שלנו יש הפסק בין "קול קורא" לבין "במדבר פנו דרך", ולכן זהו שיבוש ביחס למסורת המקובלת של קריאת הפסוק.

אבל בהחלט ייתכן שבעבר היו גירסאות שונות, ולמעשה אפשר לקרוא גם "קול קורא במדבר: פנו דרך". לאמיתו של דבר תופעה כזו קיימת בעוד פסוקים אחרים בהם יש מסורות מתקופת בית שני (הברית החדשה ושאר הספרים החיצונים) שנהגו לקרוא את אותם הפסוקים, לפחות אצל חלק מהחוגים, בצורה אחרת.

ואם כבר בברית החדשה עסקינן, כדאי לציין שהביטוי הנפוץ "מלח הארץ" שמשתמשים בו כדי לציין אדם שורשי שקשור לאדמה - הוא למעשה ביטוי שלילי שמופיע בברית החדשה...


תוקן על ידי - רב_צעיר - 25/10/2004 20:10:58

רב צעיר,
נראה לי שהפרוש הנכון לפסוק הוא אכן "קול קורא: במדבר פנו דרך ה' " גם בלי קשר לטעמי המקרא, בשל התקבולת עם חלקו השני של הפסוק - "ישרו בערבה מסילה לא-להינו".

גם וגם

חסרון ה"למד" מלמד ההפך.

הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!