פסוקים בתנ"ך שפירושם השתבש במהלך הדורות

מיכה
  ידעתי כי הישועה בא תבא

חלק מהדוברים כאן העלו נושא שדומה וזכאי לאשכול בפני עצמו, והוא ההתייחסות למילים קשות-פירוש בתנ"ך, או ניבים עתיקים, ונסיון לפרש אותן על פי האשורית, אכדית, או אוגריתית עתיקה.
מעבר למילים ומושגים שהוצגו כאן כגון "סגולה" או "מחיר כלב", ישנם עוד נסיונות לפרש מילים ומונחים תנכיי"ם על פי השפות הקדומות הללו, ולא רק על פי השפות אלא על פי ההקשרים התרבותיים של אז.

[ במאמר המוסגר אציין כי דומה שחלק מהעבודות אלילים שהיו אז ושמוזכרים בתנ"ך בקצרה, מקבלים הבנה וביאור טוב יותר כאשר אנו מעיינים באותם לוחות אוגריתיים. אך בזה, השאלה סבוכה עד מאד. מחד, הרי נצטווינו להשמיד כל זכר לע"ז, ומאידך דווקא הבנת הע"ז ודרכי עבודתה פותחים לנו שער להבנת מצוות שונות, כגון בישול גדי בחלב אמו שהיה מנהג של ע"ז כנענית, ודומני שהר"מ במו"נ לא שלל לימוד דרכי ע"ז לצורך הבנת התורה ] .

ובכן, השאלה שאני מבקש להעלות היא האם התנ"ך יוצא מן ההנחה שקוראיו - לפחות באותו דור - יודעים ומצויים אצל התרבויות הללו, ולפיכך הם יבינו את מילותיו בהקשרים הנכונים, (אך לפ"ז צע"ק מדוע חסך בהסברים למען הדורות הבאים?)  - או שאיפכא הוא הנכון, והתנ"ך יוצא מהנחה שהכל מבוטל ואין צורך בשום הקדמות תרבותיות כדי להבין את הקשריו. דומני שגם בחז"ל ניתן למצוא את שני הקצוות הללו.
לעתים אף נדמה לי שהתנ"ך משתמש באירוניה כאשר הוא לוקח מושגים קדמוניים ונותן להם פרשנות אחרת, לעתים מעוותת בכוונה תחילה, והרי זה כאילו קורץ לנו ואומר, המבינים יבינו את משחק המילים, ובני הדור החדש, טוב יותר שלא יידעו את ההקשרים הללו.
מה דעתכם?
אשמח גם לשמוע מן החברים, על דוגמאות של פרשנות למילות המקרא והתנ"ך על פי אותן שפות ותרבויות קדומות - והדבר מלבד שהוא נצרך ומרחיב אופקים, יש בו השקה ברורה לנושא האשכול.

מוציא לאור

העלית כמה נקודות שכולן לדעתי חשובות.

א. מה באמת היתה הנחת היסוד של נותן התורה באשר לנוסח התורה? בוודאי שבני אותו דור היו מסוגלים להבין את ה"פשט" אם גם לא יכלו בהכרח לדייק בדברים כפי שאנו מדייקים. אמנות זו שמורה למרבה הצער רק לחכמים, כגון משה ואהרן ותלמידיהם.

אולם כפי שטען בשעתו מוישה גרויס היקר שלנו, אנו זקוקים לידע מוקדם כדי להבין את שפת התורה.

ב. אני מסכים איתך ששיטת הרמב"ם היא שהמצוות יהיו מובנות יותר כאשר נדע על איזה רקע ניתנו. ואני מוסיף כי זה לא רק במלחמה בעבודה זרה אלא גם בשאר דברים.

למשל, אם מכירים דיני גאולת דם וייבום ניתן יותר להעריך את התרומה שתרמה התורה לעיצובם מחדש בצורה חינוכית ומקודשת יותר. ולכן השוואה כזו תהיה גם לדעתי חשובה ומאלפת.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו

דף "ציטוטים מטעים" באתר ויקי יהדות:
http://he.judaism.wikia.com/wiki/tnk1/wikia/index_9