"תורה מן השמיים" ומשמעות ביקורת המקרא

לא ממש לא
התכוונתי לייתכן יש לו סבלנות של פיל עונה תשובות ארוכות ומנומקות שומר על קור רוח
בדיוק כמו הדינוזאור רק הפוך.
 

תוקן על ידי דייר ב- 07/07/2011 14:45:48

מאמר הבהרה של קופל, שמלמד בפעם המי יודע כמה לא ללמוד מדע מהתקשורת:
http://seforim.blogspot.com/search/label/Moshe%20Koppel

לסיכום:

אם נתון שהתורה נכתבה בידי שני אנשים, התוכנה מחלקת את התורה לחלק אחד שזהה ב-90% למה שמכונה בביקורת המקרא הרובד הכוהני, והיתר הוא החלק השני. (קופל מעיר שניתן להפעיל את התוכנה גם על מובי דיק, ובהינתן שהספר נכתב בידי שני אנשים התוכנה תמצא את החלוקה המתאימה ביותר.)

אבל כידוע ביקורת המקרא מחלקת את החומש ליותר משני מחברים, ואם דורשים מהתוכנה לחלק את הטקסט לשלושה מחברים ומעלה - לא מקבלים שום קורלציה עם תיאוריות של ביקורת המקרא, אפילו לא עם חילוק E-J (שם הוי"ה מול שם אלוקים), מאבני היסוד של האסכולה.

מקסוול

לא מדויק. לדבריו בחלוקה ל-3 מחברים מתקבלת חלוקה טובה. ס"כ, ס"ד ומחבר שלישי, רק בחלוקה ל-4 מחברים ומעלה לא מתקבלת תוצאה הגיונית, בדומה למה שהזכרתי לעיל שהחלוקה בין ס"י וס"א היא בעייתית (כטענת חוקרים רבים).

"when we split the Torah into three or more families, our results do not coincide with those of the critics. In the case of three families, Devarim does seem to split off as its own family, as the critics claim, but there are a fair number of exceptions. And even with four or more families, no hint of the critics' E/J split shows up at all"

אני חוזר לרגע לדיון שלפני 2 עמודים ולתגובתו של הדיונוזאורס אלי יעויי"ש.
 
קודם כל אני רוצה לחדד  שהנושא שאליו התייחסתי לא  היה ביקורת המקרא או יעילות תוכנה זו או אחרת  , אלא על תקפותם של טיעונים אפריוריים שאינם נסמכים על הכרת הפרטים הספציפיים. הבהרתי זאת חזור והבהר כפי שיווכח הקורא הישר ואני מקווה שהקורא הישר אינו סומך על סיכומיו של הדינוזאורוס והאשמותיו כלפי.

בין השאר, הואשמתי כאן משום מה בשימוש בטיעוני אד הומינם, אז בנקודה הזו חשוב לי להבהיר משהו.

כשעולה נושא לדיון יש כמה דרכים לגשת אליו , גישה אחת היא להעלות טיעונים . טיעונים ניתן לבחון לגופם, אפשר לבדוק את הקשר שבין המסקנה  לבין הטיעון  ולהגיע למסקנה האם הם מכריעים את הדיון או שאין בהם ממש או שלאחר שקילתם, ההכרעה תלויה בהכנסת טיעונים נוספים.

גישה אחרת היא לקבוע קביעות פסקניות. זו גישה לגיטימית, אדם שיודע משהו יכול להודיע כאחד שלמד את הנושא,  שהוא יודע שזה וזה המצב ואין לו עניין לפתוח בויכוח על כך עם מי שמבין בזה פחות. אבל כאשר אדם משתמש בטכניקה שכזו הוא מזמין את השאלה, על מה נשענת פסקנותו. האם באמת יש לו את הידע שמאפשר לו לפזר הצהרות סמכותיות או שזה סתם סגנון דיבור שאין מאחוריו כלום? אדם שמשתמש בקביעות ידעניות טוען בעצם טענת אד הומינם , הוא אומר: "האמינו לי למרות שאין בדברי טיעון , כי אני יודע על מה אני מדבר". בכך הוא מזמין דיון בדיוק בנושא הזה האם הוא אכן יודע על מה הוא מדבר. לדעתי, טענות אד הומינם אינן פסולות כשלעצמן כשהן נוגעות לנושא הדיון בדרך האמורה או כמחאה על כך שהמשתתף השני לא משחק באופן הוגן/משתמש בדמגוגיה/מיתמם/מתעלם מטיעונים תקפים. (זה בניגוד לאבחנות מלומדות על אישיותו  של המתדיין שבאמת אין להם מקום בדיון אינטליגנטי).

גישה שלישית הרווחת בדיונים הסמי-אינטליגנטיים שבעצכ"ח היא לשלב בין השניים, להעלות טיעונים  לא מכריעים ולהציג אותם באופן פסקני . לכאורה, במקרה זה אפשר לפתוח בדיון בכל נקודה ונקודה  ולבדוק כל טיעון לגופו. הבעיה היא שיש נושאים שהם מורכבים מכדי שניתן יהיה לפתח סביבם דיון משמעותי שעושה צדק לנושא, אם אין נכונות להיות סבלניים ולבחון  דברים שממבט ראשון נראים אולי מוזרים.

אם אדם מעלה תהיה ממוקדת מתוך סקרנות ובאופן שמשאיר פתח לדיון אפשר לנסות  להוסיף משהו שיקדם את ההבנה בנקודה הספציפית שהוא מעלה בלי הרבה יגיעת בשר. אבל כאשר אדם כביכול בונה קייס פסקני עם טיעונים לא חזקים במיוחד אבל שאולי נראים כך ממבט שטחי, זה חסר תקווה לפתוח בדיון, פשוט אי אפשר להבהיר נושא מורכב מול מישהו שמתעקש  ומשתמש בעיקר בלגלוג וזלזול.

תגובה לגיטימית במקרה זה היא להצביע על כך שהנושא המדובר הוא יותר מגוון ויותר מורכב ממה שנראה אולי ממבט שטחי , שלא צריך לקפוץ מייד למסקנה , שהטיעונים האלה או דומים להם זכו להתייחסות  ולכן יש לבוא אל הנושא הזה בצורה יותר פתוחה. לפעמים לגיטימי אפילו לטעון שבכדי להיות מסוגל להבין את הנושא ולהעריך את תקופתם ועוצמתםם של טיעונים יש צורך בידע מעמיק יותר.

זה היה הנושא האמיתי שאליו אני התייחסתי. הידיעות שלי בענייני טקסטים ובענייני ביקורת המקרא קלושות ביותר  וקטונתי להביע בהם דעה . אני התייחסתי רק לקשר בין הטיעונים שהועלו ולמסקנה שלהם ובעיקר לפסקנות והאפריוריות שלהם, כפי שיראה הקורא הנבון שיעיין בדברי. אני חושב שגם באופן ענייני הצבעתי על כך כך שהם לא כל כך חזקים כשהם לא מבוססים על ידיעת הפרטים, אבל עיקר הכוונה שלי היתה באמת לעורר לגבי הנקודה הזאת שצריך ללמוד ושצריך להתייחס לפרטים .

המקרה הזה הוא רק מקרה פרטי והוא חוזר על עצמו למשל גם בעניין האבולוציה. מעלים טיעונים לגבי נושאים מאד כבדים  שיש עליהם כרכים שלמים של רעיונות מעמיקים וחושבים שניתן להכריע בהם בהבל פה. שם זה הרבה יותר חמור כי מדובר בנושא שהוא באמת מורכב ורב פנים  הרבה יותר ממה שניתן לשער . כשהגישה היא הבנה שהנושא מורכב ויש רצון לשמוע על רעיונות מעניינים  שדורשים  קצת מאמץ  אפשר לקיים סוג של דיון פורה, אבל כאשר אדם פוטר נושאים כאלה בזלזול, מה אפשר לומר לו חוץ מאשר שאינו מבין מה הוא סח ושזה נושא שיש ללמוד אותו  קצת יותר ברצינות? 

עד כאן בענייני אד הומינם.

הבהרה נוספת בענייני למידה חישובית. כפי שכבר כתבתי איני יודע אם במקרה דנן נעשה שימוש בשיטת למידה חישובית , רציתי רק להראות שההנחה האפריורית שאלגוריתם  חייב להכיל בתוכו את ההנחות והאינטואיציות של מתכנן האלגוריתם  לגבי השאלה הנבדקת, היא לא נכונה.

בתוכנות שאינן מבוססות על למידה חישובית, כגון בחישוב משכורות של עובדים או בסימולציות נומריות, המתכנת חושב מה הם הכללים לפיהם יש לפתור את הבעיה  ואת זה הוא הופך לסדרת הוראות (אלגוריתם בלע"ז). לעומת זאת יש בעיות שעבורם קשה לנסח כללים  או שלא רוצים לנסח עבורם כללים , לדוגמה , קריאת כתב יד . עבורם בונים מערכת שלא מבוססת על כללים שמזינים אליה.

במקרים אלה יש איזה רשימה ארוכה של מספרים שעל פיהם נקבע איזה קלט התוכנית מתאימה לאיזה פלט . כדי שהתוכנית תעבוד באופן נכון כל מה שצריך זה למצוא רשימה טובה של מספרים. למתכנת אין שום מושג מה צריכה להיות רשימת המספרים הזו, לכן הוא מתחיל ממשהו אקראי. בתהליך האימון , המספרים ברשימה משתנים (על ידי סוג של ברירה טבעית או משהו דומה) עד שמגיעים לרשימה מוצלחת של מספרים. לאחר שההמערכת למדה לבצע את המשימה שלה, המתכנת עדיין לא בהכרח יודע מה הם הקריטריונים שהיא מפעילה ומה הכללים שלה, כל מה שיש שם זה רשימה של מספרים שמתורגמת לביצוע מוצלח של המשימה. כמובן שיש הרבה החלטות  שצריך להחליט , כגון איזה סוג למידה או מה תהיה קבוצת האימון וכדומה , אבל לא ניתן לומר שבהכרח חייבים להיות שם הנחות ואינטואיציות  שמניחות את המבוקש בצורה זו או אחרת.

ירידת הדורות זאת לא קלישאה היו פה כותבים משכמם ומעלה ממש שפתיים ישק
חבל על דאבדין ולא משתכחין.