למה מספר הגברים בהודו גבוה מאשר נשים?

מצורף קובץ

כל הבת הילודה, הגנגס תשליכה
תמרה טראובמן | הארץ | 26.10.04


בניגוד למרבית מדינות העולם, מספר הגברים בהודו גבוה משמעותית ממספר הנשים. מחקר חדש מגלה כי הסיבה לכך נעוצה בהפלות רבות של נקבות ובסיוע פעיל וסביל למותן לאחר הלידה

בעוד שבמרבית המדינות, באופן טבעי מספר הנשים גבוה ממספר הגברים, בהודו המצב שונה מיסודו: בגלל העדפה בוטה של זכרים, על כל 1,000 גברים יש רק 933 נשים. בהודו נעשה שימוש נרחב בבדיקות אולטרסאונד לגילוי מין היילוד בעודו ברחם. במקרים רבים, כאשר ההורים מיודעים כי מדובר בעובר ממין נקבה, הם מחליטים על ביצוע הפלה.

אך מאבק ההישרדות של תינוקות נקבות נמשך גם אחרי היוולדן. פעמים רבות הטיפול שיקבלו יהיה נחות ברמתו מזה שלו יזכו תינוקות זכרים; הטיפול במחלות שילקו בהן, כמו שלשול, יוזנח, ולעתים אפילו יהרגו אותן בכוונה תחילה. ממצאי מחקר חדש חושפים את ההיקף המבהיל של התופעה, שלמרות היותה רווחת לא נוטים לדבר עליה בגלוי ורק מעט ידוע עליה.

לפי המחקר, הסיכוי של פעוטה למות לפני שמלאה לה שנה גבוה פי שניים מזה של תינוק ממין זכר. כמו כן, התגלה מספר גדול של מקרי מוות בלתי מוסברים של בנות, העשויים להיחשב "מוות בנסיבות מחשידות"; או במלים אחרות - תינוקות נקבות שנהרגו בידי הוריהן מכיוון שהשתייכו למין "הלא נכון".

המחקר נעשה בפנג'אב, הנחשבת לאחת ממדינות המחוז המשגשגות והמתקדמות בהודו. החוקרים, בראשותו של ד"ר בי.אי בות מבית הספר הנוצרי לרפואה, ניתחו דו"חות של נתיחות לאחר המוות של תינוקות שמתו לפני הגיעם לגיל שנה בשנים 2002-1997. המחקר התפרסם בשנה שעברה בכתב העת הרפואי "British Medical Journal".

בגלל השימוש בהפלות סלקטיביות, היחס בין בנים לבנות נמצא מעוות כבר בלידה, ופער זה הולך וגובר בקצב מדאיג. ב-1983, על כל 100 בנות נולדו 107 בנים. ב-1993, על כל 100 בנות כבר נולדו 132 בנים.

במחקר הנוכחי התברר שרוב מקרי המוות הלא מוסברים הם של בנות. מוות לא מוסבר הוגדר במחקר כמוות שאירע פתאום, ללא מחלה קודמת, ושההורים והרופאים לא הצליחו להמציא לו הסבר מספק. בשלושה מכל ארבעה מקרי מוות לא מוסברים, המת היה תינוקת והמוות התרחש סמוך ללידה.


תינוקות נקבות מתו גם במצבים שבהם נדרש טיפול לא מסובך. למשל, פי שניים יותר בנות מתו משלשול. זהו מצב קל לטיפול, והתינוקות הללו לא היו מתות בגינו, כותבים החוקרים, אלמלא סבלו מהזנחה.

ב-1994 נחקק "חוק שיטות בדיקה טרום לידתיות", שאסר על שימוש בבדיקות הריון לצורך קביעת מין היילוד. אולם החוק לא נאכף ביעילות וממילא לא הצליח גם לשנות את יחסה של החברה כלפי תינוקות-בנות, אומרים החוקרים. גם היום, תינוקות-בנות וילדות מובאות על ידי הוריהן למרפאות ובתי חולים בשלבים מתקדמים יותר של מחלות, הן מובאות לרופאים פחות מוסמכים ומוציאים עליהן פחות כסף בקניית תרופות.

מעניין ומפליא.
חבל שאין איזכור לסיבה שהובילה לנורמה הזאת.
האם זה בגלל שבמדינה כה ענייה, לא מסודרת ולא מתורבתת, לבנים יש סיכויים גבוהים יותר להתפרנס בכבוד?

בסין:
הרפובליקה העממית הסינית מנסה להגביל את אוכלוסיתה, ואימצה מדיניות של משפחות עירוניות מצומצמות ומאפשרת רק ילד אחד למשפחות אלו. בכפר יש אפשרות להביא שני ילדים לעולם, בתנאי שהראשון היא בת, היות והבנים נחשבים למתאימים יותר לעבודה באיזור כפרי. התוצאה היא ילודה סלקטיבית ונטישת תינוקות בנות.

המדיניות הזאת גרמה ל-115 בנים לכל 100 בנות, דבר השונה מרוב ארצות העולם. הסינים מנסים להאבק בתדמית האישה ה"נחותה" ומציעים על יתרונותיה ואף מטילים סנקציות על הורים המנסים לברור את מין התינוק.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%9F

+

התוכנית להגבלת הילודה בסין נועדה להתמודד עם החשש מהתפוצצות אוכלוסין במדינה בעלת האוכלוסיה הגדולה בעולם.
לכל מדינה יש מונופול על מתן אישורי נישואין, ולכן כאשר ממשלת סין רצתה להקטין את שעור הילודה, כצעד ראשון הועלה הגיל המינימלי שמותר להתחתן בו. עיצוב צורתה של המשפחה האידיאלית לפי המדינה נמשך בקמפיין שכותרתו "לדחות, לחכות, לצמצם" (להתחתן מאוחר יותר, להיות נשואים זמן רב יותר עד הבאת ילדים, ולהביא לעולם פחות ילדים).

עד שלב זה הפגינה סין התערבות מתונה יחסית של המדינה בחיי הפרט. אך כדי להגיע ליעד הדמוגרפי הרצוי, ותוך הבנה שהמשפחה הינה תא מרכזי ובסיסי ויש להשפיע עליו כדי להגיע לתוצאות המבוקשות, עברה המדינה לקמפיין הילד האחד. במקביל לקמפיין השקיעה סין ממון רב בשיפור אמצעי המניעה והעניקה מענקים כספיים ויתרונות נוספים למתחייבים להביא לעולם רק ילד אחד. בהמשך השתמשה המדינה בלחץ החברתי של הסביבה על מנת למנוע מזוגות להביא לעולם ילד נוסף, ובעקבות קבלת מידע על נשים בהריון שני, הפעילה עליהן סנקציות על מנת לשכנען לבצע הפלה.

בעקבות המעבר ממשפחות מרובות ילדים למשפחות בהן ילד אחד בלבד, השתנה הדגש החברתי-תרבותי באופן הדרגתי, מהתמקדות במבוגרים להתמקדות בילד.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9F

www.truehelp.up.co.il