בריאות ואיכות חיים של זקנים

מצורף קובץ

צעירים בני 70 מביטים קדימה

ברוריה אתר | הארץ | 25.10.04

הזקנים היום בריאים יותר. האם גם איכות חייהם גבוהה יותר? מחקר ישראלי שבדק זאת העלה תוצאות מורכבות


איור: לירון בר עקיבא

הזקנים בעולם המערבי כיום בריאים יותר מהזקנים של העבר. מדינת ישראל ניצבת במקום השלישי מבין 200 מדינות מבחינת תוחלת החיים של הגברים (77.5 שנים). הנשים אמנם נמצאות רק במקום ה-14 בעולם, אך תוחלת חייהן גבוהה יותר משל הגברים - 81.5 שנים.
בקרב אנשים שכבר מלאו להם 65 שנה, תוחלת החיים תהיה ארוכה יותר (מאחר שתחשיב תוחלת החיים בלידה כולל גם תמותת תינוקות או מוות בגיל צעיר כתוצאה מתאונה, פיגוע, מלחמה או מחלה). ב-20 השנים האחרונות עלתה תוחלת החיים של הגברים בארץ ב-7% ושל הנשים ב-8% - כפי שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בעקבות נתונים אלה ערך פרופ' מרק קלרפילד, מנהל המחלקה הגריאטרית של המרכז הרפואי סורוקה, מחקר שבו בדק את מצב בריאותם של הקשישים, כדי לברר אם תוחלת החיים הגדלה מצביעה גם על איכות חיים טובה יותר.

המחקר, שהתפרסם החודש ב-Journal" "TheIsraelMedicalAssociation , מראה שאכן מצבם של הקשישים כיום טוב יותר מאשר לפני עשר שנים, למרות ההחמרה במצב הכלכלי של כלל האוכלוסייה במדינת ישראל. הקשישים במערב משכילים יותר ומבוססים יותר ובעקבות כך גם בריאים יותר, שכן השכלה ומצב כלכלי קשורים לבריאות. ההשוואה לסקר קודם מראה על עלייה משמעותית ברמת השכלתם של המבוגרים. פרופ' קלרפילד מסביר, כי אנשים משכילים מודעים לנזקים סביבתיים כמו עישון וכן לתזונה נכונה ולאורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית. ואמנם, רק 10% מהזקנים בארץ מעשנים, בעוד שבקרב כלל האוכלוסייה השיעור הוא 35%. יש טענה שנתון זה קשור בכך שהמעשנים אינם מאריכים ימים, אך אין ספק, אומר פרופ' קלרפילד, שהקשישים כיום מעשנים פחות מהקשישים לפני עשר שנים.

עם זאת, ניכרו במחקר הבדלים בין קבוצת הגיל של "קשישים צעירים" (74-65), שאצלם חל שיפור בעשור האחרון, לבין "קשישים זקנים" בני 80 ומעלה, שבבריאותם חלה הידרדרות. אחת הסיבות האפשריות, לדברי עורך המחקר, היא ששיעור גבוה יחסית מבין "הקשישים הזקנים" הם ניצולי שואה, שהנזקים הפיסיים והנפשיים שנגרמו להם בצעירותם נותנים בהם עכשיו את אותותיהם. בעתיד, אומר פרופ' קלרפילד, יש לצפות לשיפור גם בקבוצה ה"זקנה" כמו בכל העולם המערבי.

המחקר התבסס בחלקו על מילוי שאלונים. הקשישים דיווחו ברובם, כי מצבם הבריאותי טוב. כך גם חלק מהקבוצה הזקנה יותר, מעל גיל 80. לדעת פרופ' קלרפילד, אנשים מבינים היטב את מצבם, וכושר השיפוט שלהם בדבר מצב בריאותם טוב אף יותר מזה של רופאיהם.

ומאחר שהקשישים בארצות המערב בריאים יותר, הם נזקקים פחות לאשפוז סיעודי במוסדות. על פי מחקר שמצטט פרופ' קלרפילד, ב-12 ארצות מערביות קיימת ירידה משמעותית בשיעור האשפוז המוסדי של קשישים. שיעור הנכנסים למוסד סיעודי בארץ אף נמוך יותר מאשר בארצות המערב: רק 4% מכלל האנשים מעל גיל 65 (בקנדה 6%). ואולם, בארץ התמונה איננה חד משמעית. הגיל הממוצע של הכניסה למוסדות עלה, אולם במקביל חלה גם עלייה משמעותית של 16% לשנה בשיעור המתאשפזים הזקנים. מנגד, בקרב "קשישים צעירים" היתה בשנים אלה ירידה של 9%, כמו בשאר ארצות המערב. הסיבה ששיעור האשפוז הממוצע נשמר לאורך שנים היא, לדברי פרופ' קלרפילד, שעד לאחרונה היה בארץ מחסור במיטות סיעודיות, ולכן אושפזו מעט קשישים יחסית, ואילו כיום הסיבה לאשפוז המועט יחסית היא הבריאות הטובה יותר של הזקנים.

עם זאת, פרופ' קלרפילד מדגיש שאין זה פוטר את הרשויות מהטיפול בקשישים שמצבם גרוע. על פי נתונים של מכון ברוקדייל, 30% מהזקנים חיים מהבטחת הכנסה ו-20.2% - מתחת לקו העוני (ראו מסגרת).

ירידה יחסית באלצהיימר

גיל הזיקנה מאופיין בירידה מבחינה תפקודית ופיסיולוגית. עם העלייה בגיל ישנה פגיעה בתאים; תאים שנפגעו יוצרים רקמה פגועה ובסופו של דבר נפגע האורגניזם כולו. המחלות המדווחות ביותר בקרב קשישים הן: יתר לחץ דם (46.2%), התקף לב (19.2%), סוכרת (19.2%) ופריצת דיסק בגב (18.7%). כ-5% דיווחו על אירוע מוחי בעבר. נתונים אלה התפרסמו בחוברת שערכו ענת שמש וד"ר איריס רסולי, מנהלת המחלקה לשירותים קהילתיים באגף לגריאטריה של משרד הבריאות. הסקר כלל 5,055 נבדקים בני 60 ומעלה אשר רואיינו פנים אל פנים בבתיהם. גם בסקר זה נמצא קשר בין רמת השכלה נמוכה לבין תחלואה, בפרט בסוכרת ובאוטם שריר הלב. כמו כן נמצא קשר הדוק בין התפקוד לבין רמת ההכנסה של הקשישים.

מלבד מחלות, תופעה נפוצה בקרב קשישים היא זו של נפילות. בארצות הברית, מתוך מקרי המוות הרבים של זקנים הנגרמים מתאונות, הנפילות הן הסיבה המובילה. כשליש מהזקנים נופלים כל שנה וכ-10% מאלה נזקקים לאשפוז בבית חולים. זקנים רבים סובלים מירידה בצפיפות העצם (אוסטאופורוזיס); בארץ, יותר מ-6,000 בני אדם שוברים את צוואר הירך בכל שנה.

מבין השברים, שבר צוואר הירך גורם למספר מקרי המוות הרבים ביותר וכן לירידה ניכרת באיכות החיים. אשר לתסמינים שעליהם נשאלו משתתפי הסקר, בולטת השכיחות של בעיות גב, צוואר או כתפיים וכן כאבים במפרקים. כאב יכול להביא לירידה בתפקוד, שהיא אחת הבעיות השכיחות בגיל המבוגר. על פי האגודה האמריקאית לגריאטריה, 86% מהקשישים סובלים ממחלה כרונית אחת לפחות שעשויה לגרום כאב, אולם אין הם זוכים לטיפול מתאים.

התופעה המאיימת ביותר אולי בגיל הקשיש היא השיטיון או הדמנסיה. נכללת בה גם מחלת אלצהיימר, המהווה כ-70% ממקרים אלה. בגיל 65 ניתן לאבחן שיטיון בקרב כ-1.5% מהאוכלוסייה, ובגיל 90 - בקרב כ-50%.

מחלת אלצהיימר נמשכת שנים ארוכות ואין לה מרפא. זוהי מחלה ניוונית של המוח, המתבטאת בהרס תאים ובניוונם ופוגעת בזיכרון וביכולת החשיבה. המחלה נגרמת כתוצאה מהשפעה של נתונים גנטיים וגורמים סביבתיים. אלצהיימר ניתן לאבחן בוודאות רק בניתוח שלאחר המוות, שכן מבחינה אנטומית מדובר בהצטברות של אצטילכולין (סוג של טרנסמיטור שיוצר תקשורת בין התאים במוח) בתוך התאים ושינוי במבנה התא.

בעמותת "אלצהיימר ומחלות דומות בישראל" מעריכים שיש בארץ כ-70 אלף חולי דמנסיה, בדרגות שונות. הצפי הוא שבשנת 2020 יגיע מספר חולי הדמנסיה ל-120 אלף.

למרות הנתונים הקשים הללו, אומר פרופ' קלרפילד, שכיחות המחלה דווקא יורדת בארצות המערב, בהן קנדה, ארצות הברית ואוסטרליה. בארץ עדיין לא גובשו נתונים סטטיסטיים. מדובר בירידה יחסית ולא מוחלטת; במספרים מוחלטים, השכיחות עולה, מכיוון שתוחלת החיים ארוכה יותר. לדבריו, הסיבה לירידה בשכיחות היא השכלה ומצב כלכלי טוב יותר של הזקנים. התיאוריה הרווחת בארץ בדבר הגורמים למחלה גורסת שיש קשר בין גורמי הסיכון לאלצהיימר לגורמי סיכון של מחלות אחרות כמו מחלת לב, לחץ דם, כולסטרול גבוה, עישון וחוסר פעילות גופנית.

על פי אחת התיאוריות, ככל שמשתמשים יותר במוח, כך מחזקים אותו. בכך דומה המוח לשריר, מסביר פרופ' קלרפילד. לא מכבר פורסמה עבודת מחקר יפאנית, שהעלתה כי הפעלת המוח היא גורם הגנה מפני הפרעות זיכרון, לרבות אלצהיימר. לפי מחקר זה, לשחקני השחמט והברידג' היה סיכוי גבוה יותר להימנע מאלצהיימר מאשר לאנשים שאינם מפעילים את מוחם. ככל הנראה, אומר פרופ' קלרפילד, על ידי עצם השימוש במוח אנו מזרזים את החומר הכימי העובר מתא לתא, את הנוירו-טרנסמיטר. עם זאת, הוא מבהיר, אין להיגרר למסקנות סוחפות שכל מי שלקה באלצהיימר הוא בעל "מוח חלש". כמו שיש מעשנים כבדים שחיים עד גיל מאה וכאלה שלא עישנו סיגריה אחת ומתים בגיל 40 מסרטן הריאות - כך גם בנוגע לאלצהיימר.

מחקר שפורסם החודש בירחון לנוירולוגיה בארצות הברית מצביע על האפשרות של דחיית הופעתם של תסמיני מחלת אלצהיימר, או מניעתם, על ידי שימוש ממושך בתכשירים נוגדי דלקת. המחקר מראה, שקשישים שנטלו תכשירים אנטי דלקתיים שאינם סטרואידים, הידועים בראשי התיבות NSAID (בייחוד איבופרופן), או אספירין, למשך שנתיים לפחות - צימצמו את הסיכון למחלה ב-50%. כמו כן, עבודות אפידמיולוגיות מוכיחות כי שימוש בתרופות להפחתת שומני דם (סטטינים) מונע או לפחות דוחה את הופעת המחלה. לאור מידע זה, ניתן לשער כי טיפול משולב בגורמי הסיכון המוזכרים יביא להפחתת התחלואה באלצהיימר במידה משמעותית.

לתרופות יש כנראה אפקט הגנתי, ובלבד שנטילתן מתחילה טרם הופעת תסמיני השיטיון. הטיפול התרופתי במחלת אלצהיימר לאחר שכבר החלו סימניה הוא בעל השפעה מוגבלת. הוא משפר תפקודים מסוימים, אך איננו מונע את התקדמות המחלה.

יתרון של עשר שנים

במרכז הרפואי סוראסקי בתל אביב מפעילים בשנה וחצי האחרונות שירות לבני 50, המאפשר להם לזהות אם הם נמצאים בקבוצת סיכון לאלצהיימר ולשאר מחלות הקשורות בירידה מנטלית וכן למחלות זיקנה אחרות כמו שבץ מוחי, בעיות שיווי משקל ונפילות.

מנהל השירות לסקר המוח במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי, ד"ר ניר גלעדי, נוירולוג ומרצה בכיר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, מספר שמטרת הבדיקות היא לזהות הפרעות בכל התחומים הללו בשלבים מוקדמים, עוד לפני שהלוקה במחלה מרגיש בהם. רשימת גורמי הסיכון מונה יתר לחץ דם, עודף שומנים, מיעוט פעילות אינטלקטואלית, דיכאון ודלקות כרוניות, לרבות דלקות חניכיים. כל אלו הם גורמים שאם מאתרים אותם בשלב מוקדם, ניתן לטפל בהם ובכך לדחות או למנוע את הופעת המחלה.

לבחינת התחום המנטלי נעשית בדיקה ממוחשבת, שבה הנבדק יושב מול מחשב. על פי התוצאות ניתן לזהות הפרעה ביכולת החשיבה, הזיכרון וההבנה של דברים. ד"ר גלעדי מדגיש שמדובר באנשים בריאים לחלוטין, שלעתים יש להם בעיות מינוריות של זיכרון, אך רק מומחים יוכלו לזהות אם מדובר בפוטנציאל למחלה דמנטית כמו אלצהיימר. לדבריו, אפשר לזהות את סימני המחלה בין חמש לעשר שנים לפני שהיא פורצת.

כדי לאתר גורמי סיכון לשבץ מוחי בודקים את דופן העורק הצווארי, שמוביל את הדם למוח. עובי הדופן, התברר, הוא מדד רגיש מאוד לטרשת. אם יש התעבות של הדופן, קיים סיכון לשבץ מוח. כדי לאתר סיכון לבעיות של נפילות, עושים בדיקות ממוחשבות של הליכה ומזהים הפרעות בשלבים מוקדמים, לפני שהאדם מודע להם.

עד היום פנו לשירות 700 בני אדם, 50% בעלי בעיות זיכרון. רבע מהם אותרו כבעלי סיכון לפתח אלצהיימר. לאחר שלושה ימי בדיקות (שאינן כלולות בסל הבריאות) מתקבלים בביקור האחרון לשיחה אצל נוירולוג, שמנתח את התוצאות ונותן את רשימת גורמי הסיכון עם המלצות לטיפול. "מחקרים על אוכלוסיות גדולות הראו שאפשר לדחות בחמש ואפילו בעשר שנים את הופעת מחלת אלצהיימר ומחלות זיקנה אחרות באמצעות אורח חיים בריא", מסכם ד"ר גלעדי.

התעמלות ובדיקות תקופתיות

ה-General Surgeon בארצות הברית קבע שהעדר פעילות גופנית מזיק לבריאות במידה דומה לעישון ואף בהיקף גדול יותר, מכיוון ששני שלישים של האוכלוסייה אינם מתעמלים. מחקרים מראים שפעילות גופנית לא רק משפרת את תוחלת החיים ואיכותם גם בגיל השלישי, אלא מונעת שורה ארוכה של מחלות שרבות מהן מופיעות בזיקנה, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס, התקף לב, שבץ מוחי, דיכאון, סרטן השד והמעי הגס, אבני כיס מרה והגדלת הערמונית. פעילות גופנית משפרת גם את התפקוד הנפשי, לרבות שיפור בזיכרון, ביצירתיות ובפריון העבודה וחיסכון רב בהוצאות על טיפולים.

פעילות גופנית, כמו תזונה נכונה, הן חלק מהמלצות הוועדה לקידום בריאות ורפואה מונעת בגיל המבוגר, מטעם המועצה הלאומית לגריאטריה, בראשות ד"ר אלי רוזנברג. ד"ר איריס רסולי, ששימשה גם סגנית יו"ר הוועדה, מציינת כי בקרב קשישים בקהילה בארץ נמצא קשר ישיר בין העדר פעילות גופנית לבין דיווח על נפילות, הרגשת דיכאון ובעיות נשימה. שיעור העוסקים בפעילות גופנית עולה עם רמת ההשכלה וההכנסה.

בהנחיות שהוציאה הוועדה מומלץ לקשישים, בנוסף לפעילות גופנית סדירה, לבצע בדיקות תקופתיות, בהן: מדידת לחץ דם פעם בשנתיים, בדיקות ראייה ושמיעה פעם בשנה, משקל (BMI) פעם בשנה, סקירת טיפול תרופתי כל שישה חודשים, תשאול על סוגר השתן בנשים, בדיקת צפיפות העצם פעם בחמש שנים, ממוגרפיה פעם בשנתיים, בדיקת דם סמוי בצואה כל שנתיים, ביקור תקופתי אצל רופא שיניים, חיסון נגד שפעת בסתיו וחיסון חד פעמי בגיל 65 נגד דלקת ריאות חיידקית. ואשר לתרופות - נטילת כמוסה אחת ליום (75 מ"ג) של אספירין ונטילת כמוסה אחת ליום של מולטי-ויטמינים, בהתאם למצב התזונה. לדברי ד"ר רסולי, גוברת כיום בעולם הנטייה לתמרץ רופאים העוסקים במניעה.


****************
הפורומים שלי:

טיפים לחיים קלים (נבחר ידיעות לשנת 2003)
http://3466.hydepark.co.il

מחקר חדש קובע http://8888.hydepark.co.il