לא פירטת למה זה לא נכון. אם כונתך כפי שמפרשים מסבירים העדר אבילות של דוד, בגלל שהלא עד שלושים אין דין אבילות? למעשה מצאנו בחיי הילד דוד בוכה ויושב על הארץ כמעט משע אבילות, ורגע אחרי שהילד מת - דוד נרגע, ומסביר כי אין משמעות כעת לצום והתאבלות. אנו רואים שדוד כאב מאד מצב הילד ואין זה העדר תחושה, רק סבר שצער בעלמא של אבילות הוא חסר תוחלת זהו רגש אינטקיטבי בלבד.
אך האם מצאנו גדול מישראל שאם אחד משפחתו חלה ר"ל שהתנהג בשווין נפש? שויון נפש כזה כבר גובל בפשע וודאי, האם לא כן? אך בכך ניתן לומר, שלא מפני צערו הוא צם ובוכה, אלא כחלק מתפלה למען הזולת.
מאידך, יש לציין לדוד המלך במות אבשלם שדוד בכה אז בכי תמרורים למרות בגידתו.
בכל אופן תסביר את עצמך. (אם איני טועה כבר הי' אשכול על מעשה דוד עם בנו)
|
|
