|
|
| נשלח ב-31/10/2004 14:01 |
|
| |
מואדיב
א. מה שחשוב לי להדגיש ולציין הוא שאני עומד על דעתי בתוקף כה רב לא משום שאני משוכנע שאני צודק מבחינה מדעית. הרי ברור לי שבתור בן אדם חזקה עלי שאני מועד לטעויות. לפיכך באופן עקרוני אין זה מפריע לי שחולקים על דעתי ומביעים דעות שונות.
ברם, מה שכן מפריע לי בהחלט הוא היחס של הגישה שאותה אני מכנה בשם "פונדמנטליזם חילוני" שכפי שכבר ציינתי יש לה את כל הסממנים של אחותה הדתית.
כך למשל ההשוואה שלך בין הסברה שלי ובין המקרים המשעשעים שאותם הבאת לעיל. הרי שלמעשה אתה טוען שצורת החשיבה שלי זהה לאותו מפגר שחושב שדאייט קולה משמין כי אנשים שמנים שותים אותו, או לאותו מטומטם שחושב שאם אשתו תלד בבית חולים ערבי ביתו תדע לדבר ערבית.
כאמור, זהו בדיוק כלי הנשק של הפונד' הדתי, כלומר עשיית צחוק מבעל הדעה וליצנות מהדעה שלו. גם אם הדבר לא נעשה במודע, הלא-מודע בוודאי גורם לכך (ויסלח לי מימוני שכופר בקיומו של הלא-מודע ...).
אני עדיין אוחז בדעתי שיש קשר ישיר בין התקפנות\ אסרטיביות\ תחרותיות שמאפיינת את הגבר, או אף ליתר דיוק את הזכרים בכל ממלכת החי, ובין מידת ההשתתפות של הגברים בפורומים כאלה.
אשה יכולה לקרוא את הדברים שנכתבים כאן, להסכים איתם או לחלוק עליהם, אך בהחלט ייתכן שהיא פשוט תרגיש פחות צורך להביע את דעתה ולהכנס לפולמוסים עם הכותבים כאן, וזאת בעוד שהרבה פעמים הגבר דווקא יעדיף להכנס לפולמוס "שלא לשמה", כלומר כדי לומר את ה"אפכא מסתברא" ולהראות שהוא מבין יותר מהשני.
יתירה מזו, הואיל והוכח מדעית שיש קשר ברור בין הט' ובין הבטחון העצמי, הרי שברור שאשה שמרגישה שאינה בקיאה כל כך בנושאים בהם דנים בפורום תחשוש מלהביע את דעתה, בעוד שלגבר לא יהיה אכפת מכך כלל והוא אף לא יחשוש מ"לחשוף את ערוותו ברבים" ולהראות לכולם את בורותו בתחומי הדיון (ראה את הניסוי בו נשים קיבלו טיפול הורמונלי כזה וכיצד הם התחילו להתנהג)
ב. כבר ציינתי לעיל שאני מתייחס דווקא לפורומים שמוקדשים לדיונים אינקלטואליים (למשל האיל הקורא, או פורומים שמוקדשים לפילוסופיה וכדו'), וברור שאין כוונתי לפורומים "רכילותיים" (שום כוונה שובניסטית) למיניהם.
*
מצו"נ
לשיטתך אין שום טעם לעסוק במחקרים מדעיים, הרי לכל תופעת טבע יש הסבר, ולכן מה הטעם בכל זה ?
תוקן על ידי - רב_צעיר - 31/10/2004 14:05:02
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2004 14:15 |
|
| |
זריחת עץ,
אהרן דוד גורדון, החלוץ והמנהיג והאיש הדתי המרתק בן העליה השנייה אמר פעם: "חיים, חיים אני מבקש, החיים יאמרו שירה".
אני סבורה שכדי שהחיים יאמרו שירה וכדי לחיות חיים של טעם, יש לחיותם באופן המלא ביותר שיכול להיות. והכוונה היא לחיי שכל ורוח ורגש וחושים ...
אני נוטה להסכים שבד"כ נשים אמונות באופן טבעי יותר על עולם הרגשות, אבל אם יישארו בדל"ת אמותיו, חייהם לא יהיו מלאים. באותה מידה, חייהם של גברים לא יהיו חיים מלאים אם לא יגעו בעולם הרגש והנפש.
והמדרש היפהפה על האדם הראשון שבראו האל דיפרוסופין [=דו פרצופי] מראה זאת.
מנסיוני המוגבל בחלד, נשים פתוחות יותר להתמודד עם "הצד כשנגד" מאשר גברים.
מה דעתך?
אביעם,
מחקרים הראו כשאשר יש בוחנת [אישה] במבחנים של תלמידי תיכון, מצליחות בהם תלמידות יותר מאשר במבחנים שבהם יש בוחן.
דומה אם כן, שדבריך יש בהם ממש!
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2004 16:47 |
|
| |
זה אמנם לא נושא האשכול, אבל אני מסכים עם רב צעיר ( ) בכל הקשור לקיומו של פונדמנטליזם חילוני.
ניראה לי שהמקורות בהם משתקף פונדמנטליזם חילוני (מאמרים, ספרים וכו') עומדים לרשותינו ואין כאן צורך לפרט.
תוקן על ידי - עכנאי - 31/10/2004 16:49:31
|
|
|
|
| נשלח ב-31/10/2004 20:07 |
|
| |
עכנאי,
דבריך אכן אינם קשורים לאשכול זה כלל.
[ר"צ, הנה אני אומרת דברים באופן תוקפני, בנושא בו אני בורה לחלוטין, רק כדי להוכיח את הבעיתיות של טענתך. ]
---------
שחרית,
האידיאולוגיה (וכנראה גם האפיונים האנושיים) של א.ד. גורדון, יש בהם מן המרכיבים המוגדרים לעיתים כ"נשיים". בנושא זה יותר מכדאי לקרוא את עבודת הדוקטורט של הרב עינת רמון (שעומדת לצאת כספר בקרוב מאוד) וכן מאמרים שונים שלה על האיש ועל הפילוסופיה שלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:10 |
|
| |
זריחת עץ
נראה לי שיש יותר נשים מגברים בפורום, כל גבר יש לו 10 ניקים לפחות לכל מצב. ואילו הנשים משתמשות בניק אחד.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:23 |
|
| |
קעלעמר,
אתה בטוח?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 17:26 |
|
| |
מה? את מנסה לומר שכל הנשים בפורום זו את?
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 18:01 |
|
| |
טוב, זה לא כולל כאלה שבניק האחד שלהם הם גם וגם.
הוי,עם השפנים עד מתי תהיו לשפנים?!
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 18:30 |
|
| |
גו"ג,
1. אדם צריך לבדוק בציציותיו בכל בוקר... כשם שאני גיליתי בשנה האחרונה שאני ואמשלום הן אותה אישה, כך אתה צריך לבדוק שמא העדר ריבוי ניקיך אין משמעו היותך אישה.
2. לגבי הדוקטורט, נשמע לי כמו כיוון מועיל מאד. אולי פשוט אתן לאספקט האמשלומי באישיותי לסיימו ובא לציון גואל[ת]?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/3/2005 19:03 |
|
| |
שחרית,
אני אכן בודק בציציותי מדי בוקר (גם בטלית-קטן וגם בטלית, ולא מצאתי עד כה סימני נשיות. למעשה, אלו הייתי אשה לא הייתי טורח ללבוש את הציצית, וממילא לא היה מה לבדוק. בכל אופן, דומני שגם נשים בעלות יותר מניק אחד כבר ראינו בפורום, וממילא אין קיומם או העדרם של ניקים נוספים מהוה ראיה לכאן או לכאן.
הדוקטורט שהזכרתי אינו זה שלך, אלא הדוקטורט אליו התיחסה קודם אמשלום (של הרב עינת רמון, על א"ד גורדון) - אלא אם כן, כמובן, את גם עינת רמון (אאוטינג? ).
|
|
|
|
| נשלח ב-20/3/2005 00:54 |
|
| |
עוד נקודת השקפה מעניינת על נושא האשכול:
יש כעת ויכוח עז בשאלה מדוע יש כותבות טור עיתונאי כה מעטות. בין שמונת כותבי מאמרי הדעות ב"ניו יורק טיימס" -אני האשה היחידה. ב-1996, לאחר שישה חודשים בתפקיד זה, פניתי להאוול ריינס, עורך עמוד המאמרים, כדי לנסות להשתחרר מכתיבת הטור. הייתי צרור של עצבים מרוטים. הרגשתי כאילו אני נמצאת באחד מסרטי "הסנדק" כשאני יורה ויורים עלי.
כאשה, אמרתי להאוול, אני רוצה שיחבבו אותי, לא יתקפו אותי. הוא אמר שאני יכולה לחזור למדור מטרו; בחרתי בתקופת ניסיון נוספת. ביל ספאייר אמר לי, שאני זקוקה לגרסה של פרוזק המתאימה למומחים המביעים בעיתונות את דעתם בכל נושא.
גברים מתייחסים לביקורת מקצועית בצורה אישית יותר כשהיא מושמעת על ידי אשה. כשכתבתי טורים על האופרה-בופה של ההליכים להדחת קלינטון, אמר כריס מתיוס, מנחה הטלוויזיה, שביל המסכן חש בוודאי כאילו יש לו עוד רעיה המטיפה לו מוסר.
בעוד גבר הכותב טור שתוקף את בעלי השררה יכול להיראות כסמכותי ונחרץ, אשה העושה אותו דבר עלולה להצטייר כמסרסת. לעתים קרובות נשאלתי איך אני יכולה להיות "מרושעת" כל כך - שאלה שאינה מופנית לתומס פרידמן, הכותב טורים קשוחים למכביר.
מתוך מאמרה של מורין דאוד: "תנו להן צ'אנס".
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=553628&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0
 |
|
|
|
|
|