|
|
| נשלח ב-25/6/2002 17:28 |
 |
| |
אקדמאי , מקווה שהדוגמא הזאת תחזק את עמדתך.
תפיסת ההלכה כמסורת אבות מובאת במסכת עירובין ואני מצטטת מזכרוני:
"מעשה בזקן אחד רועה שבא לפני ר' ואמ' לו זכור הייתי שהיו בני מגדל גדר יורדין לחמתה עד חצר החיצונה הסמוכה לגשר, והתיר ר' שיהיו בני מגדל יורדין לחמתה עד חצר החיצונה סמוכה לגשר "
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2002 17:44 |
|
| |
האם הציות לדעת תורה הוא בבחינת קו אדום שאין עוברים אותו.ואיך זה שדברי רבנים הופכים להיות "דעת תורה” שהם בבחינת דברי אלוהים חיים. מה היתה בדיוק כונתם של חז"ל בהשתמשם בביטוי ”הלכה למשה מסיני” בהקדמה לפירוש המשנה מסביר הרמב"ם את מהות ניסוח זה. והיוצא מדבריו הוא כי משמעות ביטוי זה, שזוהי סמכותה של ההלכה, לפסוק שלא לפי פשט התורה. " שהיא הלכה למשה מסיני והיא מתהפכת כחומר חותם" והכוונה היא לכתב החותמת שהוא כידוע הפוך בצורתו, ורק לאחר טביעתו על גבי הניר, מתהפך הוא ומקבל צורתו הניתנת לקריאה רגילה .זה הקשר הנפלא שקיים בין “דעת תורה" לתלמידיה.
שעליו אומר הגר"א: "כמה טפאשי שאר אינשי שקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמי גברא רבא" (מכות כב, עב). כלומר: ' כמה טפשים הם אותם אנשים הנוהגים לעמוד מפני ספר התורה, ואינם עומדים מפני מורא ההוראה בישראל'. להלן קטע מתוך מאמר של הרב יהודה קופרמן, שהתפרסם בירחון של אגודת ישראל- 'המעין' (אב-אלול, תשל"ב)- "חוסר הקורלציה בין מה שהוא כתוב בתורה, ובין מה שהוא מחויב בהלכה, אינו אלא הצד השני של המטבע של חוסר הקורלציה בין מה שכן כתוב בתורה ואינו מחייב על פי ההלכה,- ואין זה מפשט הפסוק ללמד הלכה".
איקה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2002 18:25 |
|
| |
שינוי הילכתי יכול לקרות גם כשהמציאות אינה מאפשרת לקיים את ההלכה. ולדוגמא מפורסמת פסיקתו של ר' ינאי שלא בחר לתת לפונים אליו עצות מחוכמות, כיצד לעקוף את דיני השמיטה, כגון על ידי מכירה פיקטיבית של אדמת ישראל לגויים באותה שנה, או משהו מעין זה,אלא הוא פסק פסק הלכה תואם את רוח התקופה, במציאות הריאלית האכזרית, בה נתונים היו היהודים תחת השלטון הרומי, ובסיטואציה זו בה היו הם תלויים בתנאים חברתיים שהעולם הגויי יצר וכפה עליהם, ר' ינאי הכיר בכך שאין כל אפשרות לקיים שמיטה, ומכאן גם הצידוק להוראת השעה הנועזת שנתן " פוקו זרעו בשביעית משום ארנונא" כלומר: צאו וזרעו בשביעית שהיא שנת שמיטה, בגלל חובת המיסים (סנהדרין,כו/עא, ירושלמי, שביעית, פד,הב)
איקה
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2002 19:06 |
|
| |
ר' יום טוב ליפמן מצא לנכון להתנצח עם הנוצרים שטענו כנגד היהודים על כך שהם אינם מקיימים כלל את התורה האלוהית, אלא בשרירות ליבם הם בטלוה, ויצרו להם את "התלמוד" כתחליף לתורה. להלן דבריו כפי שמובאים בספר הנצחון לר' יום טוב ליפמן ממילהאוזן: סימן שכא. " השם יתברך נתן התורה, והסמכות, והמידות (13 המידות), לדרוש בהם התורה כל לומד- תורה וכל חכם וחכם לפי הבנת דעתו, ובלבד שיעסוק ויעיין בכל כוחו בלי התרשלות, אם יראה לסנהדרין על פי תורה והמידות שדבר אחד טהור יהיה טהור, ואם יעמדו הסנהדרין אחריהם ויראה להם שעל פי התורה והמידות אותו דבר טמא כי השם יתברך שנתן לנו התורה, תלה אותה בדעת החכמים וראות עיני שכלם: כי מציון תצא תורה, רצה לומר תצא דבר תורה היום, שלא יצאה אתמול, לפי שהתורה ניתנת כפי הסכמת מקבליה הרבים שנאמר : אחרי רבים להטות, וכן נאמר במפורש במסכת עדויות שהדין משתנה לפי דעת הרבים: וכתוב : וננתי לכם תורתי, רצונו לומר לבחירתכם, איכא למימר " אלו ואלו דברי אלוהים חיים הם",- וזימנין שייך האי-טעמא וזימנין שייך האי-טעמא, שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים שינוי מעט". הרב ליפמן ראה את החשיבות בהוראת שעה וחיזוקו של העם בשעת משבר קשה . כמו גם הרמב"ם שבהלכות ממרים מפרט הלכות שבהן חובה לעקור דברי תורה, על פי הוראת שעה כלומר: במקרי חירום מה שנקרא אד- הוק.(ספר שופטים, הלכות ממרים, פרק ב')
איקה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2002 19:12 |
|
| |
אקדמאי,
אני חוזרת כאן על שאלה שהצגתי בהקשר אשכול אחר, אבל המופננית לדבריך למעלה.
חרדים או רפורמים הרוצים ליהפך למזרוחניקים או לתימנים מבלי לעבור לגור אתם, להתחקות ולחקות. איך יתוו לעצמם את השולחן ערוך האידיאלי שנקרא לו תימזרחי?
|
|
|
|
| נשלח ב-25/6/2002 23:13 |
|
| |
ווטו,
אקווה שהטקסט היה קריא.
סרקתי עוד כמה עמודים מן הספר, אבל לא הצלחתי לכווץ אותם לצורך שליחה בפורום.
שם הספר הוא: 'המחלוקת בהלכה', בעריכת פרופ' חנינא בן מנחם, בהוצאת המכון למשפט עברי, בית הספר למשפטים אוניברסיטת בוסטון.
גם המקורות שאתה הבאת מובאים בספר, ועוד עשרות מקורות בעד ונגד, בתת-קטגוריות הבאות:
סמכות השלחן ערוך.
ערעורים על השלחן ערוך.
אין להורות מן השלחן ערוך.
ערעורים על דרך הפסיקה של השו"ע.
קבלת השו"ע כספר פסקים מחייב.
קבלת השו"ע מותנית בהעדרו של מנהג סותר.
קבלה מסוייגת של השולחן ערוך.
אני מבקש להבהיר:
שני כרכיו עבי-הכרס של הספר הזה, הם אוסף של מקורות כלשונן, שנאגרו לצורך שימושי למשפטנים ולמתמחים במשפט עברי.
אין בספר כל פרשנות או נקיטת עמדה.
יענטע,
שגם אני אענה בבדיחה?
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2002 07:30 |
|
| |
פעם שמעתי ביום צום טענה על האיסור לשטוף את הפה ולצחצח שיניים. הייתי אז עדיין נער קנאי וחשבתי: "איזו חוצפה, האם לא כדאי בית אלוקינו שיריח הפה עבורו?"
בינתיים התבגרתי והשכלתי שבית אלוקינו היה אמצעי ליושר או במילים אחרות אמצעי לכך שבמושגים של היום לא יהיה אדם "בית כסא מהלך".
נווו, מיימוני ואקדמאי, מה אתם פוסקים?
תוקן על ידי - ווטו1 - 6/27/2002 5:34:24 PM
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2002 13:18 |
|
| |
שוב השתרבב דיון על התפתחות ההלכה באשכול של יענטע: 'הניתן להיות מוסרי וכו'
התחלתו מהודעת יענטע בתאריך 27/6/02 בשעה 11:33 והלאה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/7/2002 01:14 |
|
| |
וטו,
בנוגע לשאלתך
נכנס מושב בית דין של אינטרנט ונאמר:
שרוי לך, שרוי לך, שרוי לך.
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
| נשלח ב-3/7/2002 16:20 |
|
| |
מיימוני,
תודה על הפעלת מנוע ההיתר של האינטרנט! האם הוא אוטומטי וגורף לכלול גם את גילוח הזקן וכדומה, ולהסתפק בשלושת השבועות בסימנים מינימליים לזכר האבלות?
ועוד, האם ההיתר מבוסס רק על רגישות יתר לאסתטיות שבדורנו או גם על העובדה שמושג בית המקדש השתנה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/7/2002 00:08 |
|
| |
ווטו,
בנוגע לשאלה הראשונה:
אקדמאי ממלא את פיו מים...(הא לך תשובה)
לשאלתך השניה:
בשלושת השבועות הללו אני כל הזמן פוסק לסביבתי הקרובה כי אין איסור 'גזיזה' רק איסור 'תספורת'.
כמו כן אין איסור 'השמעת קול' וצליל, אלא איסור 'שמחה'.
איה הגבול בין השניים? כל ערום יעשה בדעת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2002 19:45 |
|
| |
דובר על מקרה של הצלת גוי בשבת ובהמחשה במקרה והגוי הוא אח שנולד מאותו האם בגויותה.
היום בט' באב התעסקו כנהוג בנושאי השואה ודיברו על ההתנערות של המפקדים "נותני" הפקודות בלבד והמבצעים "מקבלי" הפקודות בלבד.
העיר אחד: "אם היה היהודי אחיו מאמו של החייל הנאצי, היה החייל גם ממלא את הפקודות?" עניתי ש"יש נאצי ויש נאצי".
בראשי חזר לי הציור ההפוך, לגבי חילול שבת לאח גוי, וגם חשבתי "יש אח ויש אח, יש מקבל פקודות ויש מקבל פקודות"! וד"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/8/2002 10:23 |
|
| |
ציטוט ממאמר המובא בפורום אחר:
'אין לנקיטת דרך ממורשת העבר, להפוך לדוגמה כפייתית שאינה ניתנת להחלפה'.
דבר שפתיים אך למותר!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2002 08:06 |
|
| |
ראיתי בשו"ת מענה לוי שהיה קרוב לגאון מווילנא, מובא בשמו של הגאון:
"אל תסתכל על דברי השולחן ערוך כמחייבים אם אתה סבור שהם חולקים על התלמוד הבבלי".
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2002 10:22 |
|
| |
אם בציטטות עסקינן,
מפורסם כי בשו"ת של ר' חיים מוולוז'ין מופיע בשם הגר"א
ש"אסור לשאת פנים בהלכה"
ויש לכך תוספת, שצונזרה בדפוסים, אך מעידים שהיא קיימת במקור, לאמור:
"גם לבעלי השולחן הערוך". (כלומר הב"י והרמ"א).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
