האם החכמים הם גזענים

רב צעיר

זוהי עובדה שאין לחלוק עליה שיש אנשים שיכולים להיות מהנדסים ויש אנשים שיכולים להיות רק נהגי מוניות. זו גם עובדה שיש שאנשים שיש להם כוח גופני רב ואנשים אחרים שהם חלשלושים. אנשים מתחלקים לרבבות אלפי סוגים בהתאם לסגולות שלהם. השאלה למה מסוגל אדם פלוני היא בהחלט שאלה עובדתית. אבל בכל זה אין האדם שונה ממכונה. גם מכונות נבדלים ביניהם בהתאם ליעילותם.

השאלה היא האם האדם הוא סוג של מכונה שערכו נמדד לפי יעילותו . זו כבר לא שאלה עובדתית אלא שאלה ערכית. השאלה האם להחשיב את המהנדס ולבוז לנהג המונית , היא שאלה ערכית.

הרמב"ם קובע לנו את סדר חשיבותם של אנשים בהתאם להתאמתם לסיבה התכליתית לקיומו של העולם. מכיוון שתכליתו של העולם הוא כדי שיהיו אנשים שיוכלו להשיג חכמה , הרי שהחכמים הם הנחשבים ביותר. ערכם כבני אדם של כל האחרים נגזר מהתועלת שיש בהם עבור החכמים. אלה שין בהם שום תועלת הם חסרי ערך מכל וכל.

המסקנות מהעמדה הפילוסופית הנ"ל הם מרחיקות לכת. איני יודע אם הרמב"ם עצמו צעד את מלוא הדרך, למרות שנראה לי שהוא צעד חלק נכבד, אבל המשך הדרך(יהיו שיאמרו מדרון) הוא ישיר.

אם אתה שואל מה האלטרנטיבה, הסכת ושמע. האדם מעצם היותו אדם הוא בעל ערך. הסיבה התכליתית לקיומו (אם יש דבר כזה) אינו להביא תועלת לחכמים , אלא עצם חייו חשובים מספיק בכדי להוות סיבה לקיומו. ולכן גם אם מישהו הוא מפגר ובעל מום שאין בו שום תועלת לאף אחד, הרי הוא חושב מצד עצמו ואושרו חשוב מצד עצמו , ללא קשר לתועלת שבו. ואם מישהו יעיל יותר בשימוש במחשבתו מאשר מישהו אחר, ישמח בחלקו, אבל זה לא הופך אותו לחשוב יותר. בקיצור, להתרחק מהגייווה.

ר"צ
אני מסכים אתך שלא כל אחד נולד עם הכשורים, רק שאלתי מהו הגורם להבדל הכישוריםץ

מייציץ

אני חולקת על דבריך בכללותם, אך לא ניכנס לזה..

אבל רק להצביע על נקודה חשובה בדבריך, על המסקנות מרחיקות הלכת באשר לדעתך ולאלה האומרים "מדרון חלקלק" משהו לא מסתדר כאן, אלה שמוחזקים כמיימוניסטים הם אלה הסובלניים, הפתוחים, הסבלניים, ההומניסטים - איפה אתה רואה זכר לגיזענות מהפילוסופיה שלו?

מצו"נ

אני מצטער מאוד, אך יצא לי לפגוש בחיי לא מעט אנשים שלא היו בעיני יותר מבהמות מהלכות על שניים. אתה יכול לקרוא לי אליטיסט או בעל גאווה אם אתה רוצה, אבל אני חושש שלא אזוז מעמדתי בנושא. אני בהחלט מסכים עם הרמב"ם בכך שאדם שהינו משוקע בתאוות ובעל רמה מוסרית ושכלית נמוכה - אינו שונה משאר החיות והבהמות שמהלכות על ארבע.

האם זאת אומרת שאני מתייחס בזלזול כלפי אנשים אלה ? התשובה הינה שלילית. כמובן שאתה יכול לטעון שעצם ההשקפה הינה גאוותנות, אבל לדעתי זוהי פשוט המציאות. על כל פנים, מבחינה מוסרית וודאי שאני מתייחס לאנשים אלה כאל בני אדם.

נחזור לעניין הרמב"ם. כבר כתבתי לעיל ששיטת הרמב"ם היא שעל האדם השלם להביא גם את המון העם לשלמותם. הרי הדמות האידיאלית של הנביא בעיני הרמב"ם היא משה רבינו, הנביא שנשלח לעם ישראל כדי לגאול אותו הן מבחינה פיזית, והן מבחינה רוחנית.

אני חולק על קביעתך בנוגע ל"מסקנה המתבקשת מדעת הרמב"ם". אני סבור שבנושא זה הרמב"ם היה עקבי מאוד גם בחייו הפרטים והיה בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים". כפי שכבר כתבתי לעיל, הרמב"ם השקיע את חייו בכתיבת ספרים שהיו מיועדים כולם להכשרתם הרוחנית של עם ישראל, פירוש המשנה, משנה תורה ומורה נבוכים - כולם ספרים שלא נכתבו לשם כבודו של הרמב"ם (בשביל כך היה עליו לחבר תוספות לתלמוד), אלא כאמור רק לתועלת העם. כמו כן הוא הקדיש את חייו ללימוד תורה (כאשר לשיטתו אסור לקחת שכר על כך !) ושימש כדיין. וכן הוא היה רופא שריפא אנשים ללא הבחנה בין אם הם יהודים או גויים, עניים או עשירים.

אם תקרא שוב את דברי הרמב"ם בנוגע לאדם השלם ולמהותו ולחובתו (ואני מציע לא להסתפק בציטוט חלקי פסקאות, כפי שאריק למשל עשה - אלא על קריאת כל המורה נבוכים בעיון), תבין את דברי.