|
|
| נשלח ב-4/11/2004 23:40 |
 |
| |
ברור.
לצעוק זה (כמעט) אף פעם לא בריא.
מצד שני מן הראוי לברך על כך.  (כלומר על שאינך גוי,עבד או אשה.)
שבת שלום.
תוקן על ידי - אישציפור - 05/11/2004 0:27:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2004 23:51 |
|
| |
רשמתי את ההתחמקות  ,
לא נורא, נוריד אותך מן החבל... לילה טוב
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2004 11:07 |
|
| |
לשחרית.
להסברייך:
<"שלוש הברכות האלה, הברכות המבחינות, מטרתן לגבל את האדם משלוש פנים:
שלא עשני גוי - מן הפן הלאומי-דתי
שלא עשני עבד - מן הפן הסוציאלי - כלכלי
שלא עשני אישה - מן הפן המגדרי ">
ראי:
תוספתא, ברכות (ליברמן) פרק ו הלכה יח:
"ר' יהודה או' שלש ברכות חייב אדם לברך בכל יום ברוך שלא עשני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה גוי שנ' כל הגוים כאין נגדו כאפס ותהי נחשבו לו בור שאין בור ירא חטא אשה שאין הנשים חייבות במצות…".
או בתלמוד הירושלמי, ברכות פרק ט דף יג ה"א:
" רבי יהודה אומר שלשה דברים צריך אדם לומר בכל יום ברוך שלא עשאני גוי ברוך שלא עשאני בור ברוך שלא עשאני אשה ברוך שלא עשאני גוי שאין הגוי' כלום כל הגוי' כאין נגדו ברוך שלא עשאני בור שאין בור ירא חט ברוך שלא עשאני אשה שאין האשה מצווה על המצות…".
בזמנים מאוחרים, היו הסברים אפולוגטיים גם ל"שלא עשני גוי", שהוא אינו חייב במצוות, והבדילו בין חיובו לבין חיוב האשה, שהוא אינו חייב כלל במצוות, ואילו האשה אינה חייבת במצוות שהזמן גרמן.
אלא שבמקורות שאליהם ציינתי, מפורש שלא כן.
ולהסבריהם, אין לי אלא לשאול, למה אין ברכות מיוחדות לכהן וללוי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-5/11/2004 11:21 |
|
| |
<"שלוש הברכות האלה, הברכות המבחינות, מטרתן לגבל את האדם משלוש פנים:
שלא עשני גוי - מן הפן הלאומי-דתי
שלא עשני עבד - מן הפן הסוציאלי - כלכלי
שלא עשני אישה - מן הפן המגדרי ">
החלוקה שלי קצת אחרת , אני דווקא חושבת - שלא עשני גוי - מן הפן התרבותי/חינוכי
שלא עשני עבד - שנתן לי את בזכות לתורה ומצוות כדי לשחרר אותי מעבדות יצריי
שלא עשני אשה - מן הפן השובנסטי/גזעני
|
|
|
|
| נשלח ב-6/11/2004 20:21 |
|
| |
נישט איך,
הציטוטים מן המקורות הארץ ישראליים שהבאת אינם סותרים לענ"ד את מה שכתבתי לעיל.
להלן ציטוט מן החיבור בשמים ראש, שיוחס בטעות לרא"ש אבי בעל הטורים. בעל החיבור (וכרגע לא ניכנס לשאלה מיהו) משיב לשאלה על טיבן של הברכות הללו באומרו:
גם אנחנו תהינו בפירושם [של הברכות המבחינות] ולפי קוצר דעתי, הפירו' הוא שהי' קשה לאמור הזה, לתת הודעה לאל יתעלה, כאילו הוא גוזר על האדם להיות בור, ואם גוזר על הטִפה, החכם יהי' או סכל. אבל כולי האי לא,
וא"כ כעקרת בחירת האדם לגמרי שאין הבור ירא חטא, וכל האדם שיש בו דעת, יכול ללמוד להוציא את עצמו מן הבור, ולא צוה ה' עליו (סימן פו)
ועוד מוסיף בעל החיבור ואומר:
ועוד יש לפרש כולי האי, שאם נברך על חסרונות פרטים באחד הא', זה בכה וזה בכה, אין לדבר סוף.
אילו פינו מלא כל היום וכל הלילה, ויברך שלא עשהו אלם או חרד וגדם ותותרן, אבל הנהו ענין אומר הוא, שהנשים עם בפני עצמן, והעבדי' גם הם כמו אומר, ועוד שאדרב' שלושלתן אין בהן שינוי בגופן כמונו ושלמים הם אתנו, ועם כל זאת בחר בנו מהם, וביותר למצות.
אבל יש לשאול שיברך עוד שלא עשני עמוני ומואבי ומצרי אדומי וממזר..." (שם)
ולגו"ג,
ברי לי שאין הכוונה לעבד העברי, בוודאי שלא במשמע המקראי, אבל אני סבורה שמהשמעים הסמבוליים של הברכה הם אינהרנטיים לה, כך שלפרש בפשטות "עבד כנעני" נראה לי כמפסיד חלק מרמות ההתייחסות.
הערה ללינקי, אני זוכרת שבעבר עסקנו קצת בעניין הספר המעניין הזה 'בשמים ראש'. האם זכור לך איה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 11:53 |
|
| |
לשחרית.
<"גם אנחנו תהינו בפירושם [של הברכות המבחינות] ולפי קוצר דעתי, הפירו' הוא שהי' קשה לאמור הזה, לתת הודעה לאל יתעלה, כאילו הוא גוזר על האדם להיות בור, ואם גוזר על הטִפה, החכם יהי' או סכל. אבל כולי האי לא,
וא"כ כעקרת בחירת האדם לגמרי שאין הבור ירא חטא, וכל האדם שיש בו דעת, יכול ללמוד להוציא את עצמו מן הבור, ולא צוה ה' עליו (סימן פו)">
מה רצה לחדש והרי הדברים מפורשים במסכת נדה דף טז עמוד ב:
"דדריש ר' חנינא בר פפא: אותו מלאך הממונה על ההריון לילה שמו, ונוטל טפה ומעמידה לפני הקב"ה, ואומר לפניו: רבש"ע, טפה זו מה תהא עליה? גבור או חלש, *חכם או טיפש*, עשיר או עני? ואילו רשע או צדיק - לא קאמר, כדר' חנינא; דא"ר חנינא: *הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים*".
********
היה אשכול בענין הספר "בשמים ראש", והיה זה אשכולך:
שחרית:
שאלה לחברים הנכבדים,
האם מישהו יודע משהו על החיבור 'בשמים ראש', מי חיברו? מתי הוא חובר? ומה הכיוון שלו?
תודה תודה
http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=833070
ראי גם:
http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/machshev/eisenb40.htm
בפרק: "צנזורה חיצונית".
|
|
|
|
| נשלח ב-9/11/2004 12:24 |
|
| |
בתקופת חז"ל והגאונים היה ברור ופשוט מאד שיש להודות לה' שלא בראני אשה כשם שיש להודות לו שלא בראני עבד וגוי.
גם הנושא של "לועג לרש" שייך רק במת שהיה חייב במצוות וע"י מותו נפטר מן החיוב, אך לא מצינו מעולם "לועג לרש" להניח תפילין או ליטול לולב בתוך ד' אמות של אשה או עבד משום לועג לרש.
אם הברכות האלו הן רלוונטיות לדורנו זו כבר שאלה אחרת, אך עובדה מוצקה היא לטוב ולמוטב שכיום אין משנים מאומה ואפי' המחשבה בכגון דא אסורה, וחדש אסור מן התורה...
אכן הפרופ. ר' אברהם ברלינר מתייחס לכך, ודבריו מודפסים במקבץ מאמרים שלו שהודפס ע"י מוסד הרב קוק, אך כמו שכתבה שחרית דבריו לא יכולים להיות לגטימיים בעיני החרדי דהיום, ובעצם גם לא בעיני החרדי בזמנו, אם לא היה גרמני אלא פולני או הונגרי...
תוקן על ידי - בר_בי_רב - 09/11/2004 12:26:58
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2016 05:21 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2016 20:09 |
|
| |
אולי הוזכרה טענה זו כבר. החרפה של לועג לרש היא שבגלל היותו רש הוא לא מסוגל לענות והוא סובל בדומיה. אם האשה או הגוי אינם מרוצים מברכה זו, אדרבה שיעמדו על זכותם ויוכיחו שזה לא כל כך גרוע להיות אשה או גוי. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/5/2016 12:15 |
|
| |
| תמניא_אפי כתב: |  | אם האשה או הגוי אינם מרוצים מברכה זו, אדרבה שיעמדו על זכותם ויוכיחו שזה לא כל כך גרוע להיות אשה או גוי. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
ויקומו הקישואים ויכו את הגננות
|
|
|
|
|
