היחס לאגדות חז"ל [ר"א בהר"ם, ר"ץ חיות, רש"ר ורג"נ]

ווטו

אני חושב שהרשב"א התכוון לדברי, שעוג לא ביקש לזרוק הר, אלא להשמיד את ישראל. וכמו כן לוט אכן ניצל מאיזו רעידת אדמה שהיתה שם באזור ואברהם יצא מחשיכה לאורה.
אין צורך ללכת רחוק, כמו לפקפק באמיתות ההסטוריות הללו. די לנו אם נבין מה היה ומה נדרש.
גם אם לא אברך על מדרשים, אברך כאן על מה שקרה והוליד את ההמחשות הצבעוניות הללו.


בעל

אתה צודק שבחירתו החפשית של אדם, אינה נס במובן שניתן לברך עליה. אולם כאן הפסוק מציין 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים' בדומה ל'אנוכי ה' א' אשר הוצאתיך מארץ מצרים'.
היה כאן איפה תהליך מיוחד, שגם אם איננו יודעים בדיוק מהו, הוא מצדיק הודאה.

YMY
למה אתה מתכוון, לבחירת אברהם או להוצאתו מהכבשן?

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 01/03/2009 15:25:09

לבחירת ה' באברהם.

האם זה נס שאמורים לברך עליו?

כמו יציאת מצרים

בקובץ המצ"ב ציטטתי דבריו מילה במילה, וכן מדברי גאונים וראשונים שהלכו בדרך זו, ודברים מעניינים בהקשר זה מהגרש"ז אוירבאך זצ"ל.

מצ"ב הקובץ, לחצו כאן.

ימ"י,

נמצאנו מתווכחים בשתי נקודות שהן אחת.

אם לקחת את הרשב"א [דייקא ולא האב"ע, הרמב"ם ודומיהם] לשלב ב' וגם להשאיר שם את עצמנו או להשאיר את הרשב"א בשלב א' ולקדם את עצמנו לשלב ג'!

ובעוד נקודה אחת קטנה:
האם שלב ג הוא מתקדם יותר משלב ב או להיפך.

"... גם אלה החפצים רק לשנות הרגלים רעים שנשתרשו בתקופות האחרונות שלכאורה אינם קשורים לאמונה, לא יצליחו לשרשם בלי להתעמק ביסודם של אמונות"
ושאלה אם הממיר אמונה בפרטים לאמונה בעקרונם ללא הכרח הפרטים, הוי מומר (חסיד_דינגה)
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=119483&whichpage=12#R_6
והלאה

_________________

בברכה

ווטו
המעגליות של רג"נ אינה מקובלת עלי בגלל מעגליותה.

האם מצאת בכל סדר פסח של חז"ל משהו מעבר למוצג המזיאוני (פרט לקטע של דיינו שאינו מעיקר ההגדה)?

החילוק שלך בין שבועה לברכה אינו קביל עלי. בשניהם יש מצב של דובר שקרים, ומממילא לפי אמונת ההווה הן השבועה והן הברכה הם שקרים לא כל כך קדושים ועליהם נאמר דובר שקרים וכו'.

באשכול שהפניתי אליו שאל ממללא את אריק:
<אריק, האם מכך אני אמור להבין את תשובתך לגבי שאלתי מה יעשה אריק באם חלילה יוכח בפניו כי יציאת מצרים לא התרחשה? >
ואני טוען שאם היה מוכח חלילה שיציאת מצרים לא התרחשה, אזי מי שחוגג את ליל הסדר הוא שקרן, עובר על שקר, על ברכה לבטלה ועל ליצנות.

ואם תישאל השאלה מה ההבדל בין יציאת מצרים לספור בריאת העולם כפשוטו, לא נותר לי אלא להפנותו לתשובת הרשב"א, שהרב מיכי הפנה אליה יותר מפעם, שבה הוא מחווה את דעתו על אילו הסוברים שאברהם הוא חומר ושרה היא צורה.

תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 02/03/2009 13:37:38

ימ"י,

הנקודה הקטנה לכאורה אינה "עוד" אלא היא השורש לשתים הראשונות ואיני בטוח שיש לנו ויכוח עליה מאחר והיא דומה ל"מחלוקת" אם יש ללמוד את שער הייחוד או לא. שם דומני שנסכים ש"אלו ואלו" והיינו שלצריך ויכול ללמוד והלימוד יקדמהו ב"השכל וידוע אותו" הרי עבורו זו התקדמות ולמי שזה יערער ויבלבל ויסיגנו מעמידתו לפני קונו הרי עבורו זו נסיגה. מ"מ לכלל החברה צורכו של הראשון נחוץ גם עבור השני כדי שיוכל להשל קליפותיו [וברוח דברי החסיד שהביא לינקזצר].


בע"ב,

על "מעגליות רג"נ" דברתי לפי הבנת צ'וטנג באשכול הנזכר, אך שם הבאתי הבנה אחרת בדברי ר"ג לפיה המעגליות מיותרת בדרך ממ"נ. מי שזקוק לסיפור כפשוטו גם מעגליות זו תזיקנו [עכ"פ אחר התבוננות במעגליות וכטענתך] ומי שאינו זקוק לכפשוטו די לו במ"ש שהתורה ציותה עליו לחיות לפי הסיפור.

מאותה סיבה וגם מצד האמת לא הרחקתי לכת עד למיצג ממללא ומבקרי המקרא ולכן אציג את טענת ממללא באופן אחר קצת. מה יקרה אם הקב"ה יאמר לך: "אין לך שום דרך לדעת אם אכן אירעה יציאת מצרים או לא, אבל אני מצווה אותך לחגוג אותה כמו שכתוב בתורה" [וברוח דברי רש"י על תחה"מ שהובא למעלה]. איני מצפה לתשובה על טענה זו כי הרי זה המצב שלך ושלי ושל כל המתחכמים מהאי גיסא ושל כל בנות היענה מאידך גיסא כי לכולם אין מכונת שחזור העבר להוכיח לכאן או לכאן על עצם הסיפור.

יתר ע"כ גם לו יצוייר תיאורטית שהקב"ה היה מעמידנו בפני נסיון ואומר ש"אכן דרך המלאך שכליאל הנני אומר לך שיצי"מ לא היה [כי מה שניתן להמציא למה שיהיה ודלא כצ'וטנג] והסיפור הוא אך ביטוי לעיקרון כמו ספר איוב למ"ד לא היה, אך מ"מ הנני מצווך לחגוג את הסיפור שכתבתי לך בתורה כשם שהנני מצווך לומר קדיש ביא"צ של איוב" הייתי נשמע לציווי קוני ולפי דבריך אתה לא. [כן אם היה אומר לי שעל שבועה להיות רק כברכה שמתייחסת למציאות התורנית, גם לא היתה לי בעיה עם השבועה.]

אני מסכים רק בכפוף לעולם האידאות של אפלטון.

אני לא משוכנע שנכון לומר, שתאורטיות טהרנית היא מעולה יותר.
אני מעדיף לצעוד על הסטוריה מוצקה ואני לא בטוח שזה התפשרות על משהו. אולי להיפך.

ווטו
מרוב תחכום אתה מגיע לסתירות עצמיות.
האם הווה היה מצווה עלינו פורים שפיל לחגוג שאירוע שלא היה כאילו היה?
אין לו שקרים קדושים יותר מוצלחים?

עיין עירובין סג עא שמו ושם אביו למה שלא תאמר משל היה משמע שסתם סיפור בגמרא הוא משל ועיין שות תורה לשמה סימן שסח

בע"ב,

ברוך שעשה נס במקום הזה או/ ברוך שהחיינו! כי נהפוך הוא אשר בע"ב יטען לעומתי דעת עליון מה שהווה היה מצווה ומה לא!

לגוף הנושא; אכן כפי שציינת, ציווי כזה היה נסיון אך עדיין לא כנסיון העקידה. בפרט אם הפורים שפיל מזוהה כמסייע הכרחי לחינוך [כד' ירמיהו הנביא וכמבואר ברמב"ן שלו היה האדם מחונך כבר מאליו לא היה זקוק לתורה] מי אנכי כי אהרהר אחר דרכיו וציוויו ית'. אך שוב כל זה לצד הקיצוני שהציג ממללא של "אירוע שלא היה כאילו היה" ואילו איך שנקטתי מדובר ב"אירוע שאין דרך לדעת אם היה כאילו היה".


ימ"י,

אין לעולם האידיאות של אפלטון משמעות מעבר למלל מבלבל. לאידיאה אין משמעות אלא בציור חי ומוצק [כמבואר באשכול על אפלאטון] וכשם ששולחן הוא רק שולחן כך צדק הוא רק יחס בין דברים חיים וכן כל המופשטות עד לכוליות כל ההיבטים. אך כשם שאין פרצופיהם שווים כל ציוריהם החי אינם שווים והוא הדבר אשר דובר למעלה שמה שאצל האחד נחשב להיסטוריה מוצקה לשני ייחשב הסטוריה נזילה שאינה מתחברת לראשית דעתו.
תוספת לינק

תוקן על ידי לינקזעצער ב- 09/03/2009 14:09:02