|
|
| נשלח ב-8/11/2004 10:25 |
 |
| |
אלף דוד שלום
איך מתיישב הפס':"יִשְׂמַח צַדִּיק, כִּי-חָזָה נָקָם; פְּעָמָיו יִרְחַץ, בְּדַם הָרָשָׁע" (תהילים פרק נח פס' יא) עם מה שכתבת ?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 10:29 |
|
| |
איך זה יכול להיות באמת, כל התורה הזו מלאה סתירות!
פעם אומרים לנו אל תשמח, פעם אומרים לנו באבד רשעים רנה
ובכלל בעשרת הדברות לא תיקום ולא תיטור - לא מסתדר כלום.
זעיר? אולי תתנדב לפרוץ את הגדר עם ה'רוח'?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 10:49 |
|
| |
בעשרת הדברות לא תיקום ולא תיטור?
הועבר מפרשת קדושים?
(כנראה שלי יש מהדורה ישנה.)
ואולי כדאי להזכר בפסוק המלא: "לא תקום ולא תטור את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'".
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 12:20 |
|
| |
בס"ד
הבאבא תור
ישר כוח על הציטטה המדוייקת "ומכל מלמדיי השכלתי" אך אם תמשיך לפסוק הבא במזמור התהילים תראה ממה השמחה של הצדיק נובעת מכך שיראה כל אדם כי "..יש אלוקים שופטים בארץ" השמחה היא על כך שגדל כבוד ה'
איקלה
זה לא סתירות כי אם חוט דק כמלוא נימה (שערה) מפריד בין הדברים ולפעמים קשה לזהות אותו ולכן הבילבול כל בוקר אנו מבקשים "האר עיננו בתורתך ודבק ליבנו במיצוותך" יהי רצון שיקויים בנו הפסוק ואז לא יהיה עוד בלבול
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 12:28 |
|
| |
אה, טעות טיפשית חבצלת
סורי
לא תיקום ולא תיטור" מצוות אל תעשה מדאוריתה
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 12:35 |
|
| |
אלף הדור,
אני נעזרת במבוך הזה של מנהרות הפרטים המתעקלים ומתפצלים למנהרי מנהרות, לקרוא את ה'רוח' לעזרתי - שתחדור דרך הקירות כמו בקסם דרך קרן אור חדה, תפרוץ ותגיע לחרות.
הכלל המושתת על יסודות התבונה היא הרוח שבאה לעזרתי ואומרת לי שלעיקרון יש פונקציה שהוא איננו מתחלקת לסכום הפרטים ממנה הוא מורכב , וזה הבסיס להנחת היסוד כי מצוות לא תעשה - לא תיקום ולא תיטור - כלל ברזל - היא אמת נצחית שאף פרט לא יזיז אותה ממקומה.
תוקן על ידי - riv - 08/11/2004 12:40:06
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 12:50 |
|
| |
"כן יאבדו כל אויבך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו"
ולואי ויתקיים בנו גם המשך הפסוק:
"ותשקוט הארץ ארבעים שנה"
בנוגע ל"לא תיקום ולא תיטור" הוא אינו קשור לענין,
1. כי לא שייך נקימה ונטירה באדם שאינו נמצא עוד בעולם.
2. סוף הפסוק אומר מפורשות "את בני עמך", וזה אינו מבני העם, כך שאין המצוה מיוחסת אליו כלל.
תוקן על ידי - אישציפור - 08/11/2004 12:54:47
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 12:52 |
|
| |
אלף דוד
אני נוטה להסכים איתך, אבל עדיין קשה ממה שכתוב "פעמיו ירחץ בדם הרשע" !
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 14:16 |
|
| |
אתה צודק, אישציפ, ואני אכן רציתי להאיר את "ואהבת לרעך כמוך", וגם זה באמירת אגב (בעקבות ציטוט קודם באשכול).
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 16:56 |
|
| |
מי שלא מסוגל לשמוח מוזמן לסוכת האבלים שתוקם בקרוב ממש ברמאללה ולקרו לנקם ביאהוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 17:11 |
|
| |
הודעה מאיקה לאריק
אריק,
אתה מארגן רבע עוף,קרטופלה מיט צימס+ זיקוקידינור?
ושיהיה גם בורשט לתיאבון....
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 19:43 |
|
| |
התבהרות,
לשמוח או לא לשמוח, זה לא ענין למצוה ולעבירה, אלא לחכמה ולכסילות.
תחשבי טוב על היום הבא, והאיש הבא, ועשי כפי הוראת שכלך.
בהצלחה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 20:25 |
|
| |
אמר ליה קום לבוש הני מאני ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני ואשקול למזייא דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני עייליה איהו לבי בני ואסחיה ואזיל ואייתי זוזא מביתיה וקא שקיל ביה מזייה בהדי דקא שקיל ליה אינגד ואיתנח אמר ליה אמאי קא מיתנחת אמר ליה גברא דהוה חשיב ליה למלכא מכולהו רברבנוהי השתא לישוייה בלאני וספר אמר ליה רשע ולאו ספר של כפר קרצום היית תנא המן ספר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה בתר דשקלינהו למזייה לבשינהו למאניה אמר ליה סק ורכב אמר ליה לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא גחין וסליק כי סליק בעט ביה אמר ליה לא כתיב לכו (משלי כד) בנפל אויבך אל תשמח אמר ליה הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב (דברים לג) ואתה על במותימו תדרוך
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 20:37 |
|
| |
אשר,
האם אפשר ללמוד משמחת החלש והנרדף על השפלת רודפו, על שמחת החזקה ובעלת השליטה על מצוקת החלשה ממנה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/11/2004 21:10 |
|
| |
"כמה שיהודים טובים בלהתכונן לאירועים שלעולם לא יקרו" (סוהא, אשה אוהבת).
|
|
|
|
|
