ממשגיחת כשרות לנשיאת מדינת ישראל

כאשר הרב משה פיינשטיין פסק, שאשה יכולה לעבוד כמשגיחת כתב לו הרב מאיר אמסעל עורך ירחון המאור, שהדבר יעורר בעיות חמורות:

שימנו נשים לפרעזדענט במדינת ישראל,

שימנו אשה לרבה בבתי כנסיות שבמדינתנו אמעריקא.

ראו שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מה)

האין גבול לטפשות ההונגרים?!



תוקן על ידי - נישטאיך - 08/11/2004 18:07:23

כאשר הרב משה פיינשטיין פסק, שאשה יכולה לעבוד כמשגיחת כתב לו הרב מאיר אמסעל עורך ירחון המאור, שהדבר יעורר בעיות חמורות:

שימנו נשים לפרעזדענט במדינת ישראל,

שימנו אשה לרבה בבתי כנסיות שבמדינתנו אמעריקא.

ראו שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מה)

האין גבול לטפשות ההונגרים?!


נישט מיך

רציתי להבהיר לך כמה נקודות

1) אני לא רואה שה'שאלות' הם טפשיים (אני גאליציאנער)
2)באשר לר' מאיר אמסל , אני כמעט בטוח שהוא לא הונגרי
3) עשו בדיקות בהמים ששותים בהונגריה ואין בה שום דבר לגרום טפשות.
4) פגשתי יותר מדי טפשים ונערונים לטאים, אמריקאים, ישראלים, וכו' וכו'

אני משאר שרוב גולשי העכ"ח רואים א"ע כבודדים וכלגמודים כשמתבוננים באנשים שעומדים בצדם ברוב היום

תוקן על ידי - מנהלי_משנה - 08/11/2004 19:50:41

"האין גבול לטפשות ההונגרים?"

התשובה לשאלתך מופיעה, מדי שבוע,
בדרשתו של מרן בעל שו"ת 'יביע אומר'
(אותו אתה נוהג לצטט באותו כישרון בלתי מבוטל).



תוקן על ידי - עכנאי - 09/11/2004 3:32:40

ליוחי.


הבהרה לדברי:

לא עסקתי בטפשותו ה"כללית", של כל מין וגזע שהוא, אלא ב"טפשותו" ובהגיונו המעוות, של גזע הרבנים שאני קורא לו "הונגרי", שעיוות ועיקם את ההגיון הישר של היהדות ושל ההלכה, ויצר דמות של יהדות מטומטמת ומרושעת.

הדוגמה שהבאתי היא דוגמה קלאסית, והתשובה שהבאתי, ראשיתה בשאלה אחרת, המופיעה בשו"ת אגרות משה חלק יו"ד ב סימן מד:

בענין אם יש למנות אשה להשגחה על כשרות" שאותה השיב ב פורים תש"כ להרב ברוך אהרן פופקא שליט"א.


"בדבר האלמנה אשת ת"ח אשר היה משגיח על כשרות ונשארה בלא כלום ואין לה במה לפרנס את בניה היתומים ובאשר היא אשה צנועה ויראה את ה' באמת והיא גם חכמה ונבונה ובעלת אחריות אשר יש לסמוך עליה שהיא תהיה תחת בעלה להשגיח ויהיה לה מזה הפרנסה עבורה ועבור בניה".

שעליה השיב ר"מ: לפי ההלכה, אשה נאמנת בעדות איסורים, ולכן: "נמצא שמצד נאמנות, אין שום חשש, שאם אך היא מוחזקת לאשה כשרה, וליודעת ומבינה, איך ומה להשגיח, יש לסמוך עליה".

ומכאן המשיך ר"מ: "אבל יש לדון בזה מצד אחר, דהנה הרמב"ם בפ"א ממלכים ה"ה כתב וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש, ואף שלא ידוע לי בעניי מקום לדבריו דבספרי שציין הכ"מ והרדב"ז ומ"ע לא הוזכר אלא מלך ולא מלכה אבל דין כל משימות שלא יהיו נשים לא הוזכר שם".

*"ולכן לצורך גדול בשביל חיות האלמנה ובניה היתומים יש לסמוך על החולקים על הרמב"ם ולמנותה תחת בעלה להשגחה"*

והנה בא אותו "צדיק" ומגיב על תשובתו הראשונה של הר"מ, וטוען: "אם ימנו אשה למשגיחת כשרות, גם יבואו למנות אשה לנשיאת מדינת ישראל, ואם ימנו אשה למשגיחה במטבח, גם יבואו למנות אשה לרבה בבית כנסת".

לפנינו אשה שבעלה נפטר,והשאירה עם יתומים, אך ללא פרנסה, ובלי "עבודה" אין באפשרותה להאכילם ולהלבישם, וכאשר ר"מ פסק שיש לאפשר לה להתפרנס בכבוד, ולמנותה למשגיחת כשרות, בא אותו צדיק וטוען: אם האשה וילדיה רעבים, שיאספו נדבות בעבורם, אך אסור לאפשר לאשה זו להתפרנס בכבוד, כי זה ח"ו יביא למינוי "רבות" בבתי כנסת.

לדעתי הגיון הלכתי שכזה, הוא הגיון מטופש ומעוות, שאינו אלא הגיונם של צדיקי סדום ו"הונגריה".


********

לעכנאי.

ראה את אשר עניתי ליוחי, ותוספת עבורך:

ידעתי מ"חוכמתו", אך איך ספק שהגיונו ההלכתי בריא.

אין לאף אחד את הכל.

שצעתי מיהודי גאליציאי שאביו היה נוהג לומר שמי שלן לילה אחד על אדמת הונגריה, הוא טפש אח"כ ארבעים יום.

עכשיו הבנתי למה הכוונה במונח "הגיון הלכתי בריא".

אני מתנצלת על שאני מתפרצת באמצעו של דיון מסעיר ומעמיק בעניין כישוריה המטַפשים של אדמת הונגריה, אבל יש שני דברים שאינם מובנים לי:

א. האם המטופש בעמדה ההלכתית הנ"ל, הוא בתיאור ההכרחיות של דלדול הגדֵרות? האם אין זה אלא ביטוי לתפיסה הלכתית ידועה של סיג לסיג שמא וכו'?
או אולי, המטופש הוא העובדה שהעלה על דעתו אותו פוסק, שייתכן ותשמש אי-פעם אשה בנשיאות, או ח"ו ר"ל כרבַּה בבית כנסת?

ב. אם הדברים כה מטופשים, הכיצד אין נפוצות משגיחות הכשרות במקומותינו (אשה בנשיאות - טוב נו, ראש ממשלה - כבר היתה, ושמועות הגיעו לאזני, שיש גם כמה נשים המשרתות ברבנות)?

לאמשלום.


לשאלתך על חסרון המשגיחות בארצנו:


ההשגחה על הכשרות הפכה מ*השגחה על הכשרות*, ל*תעשיית* השגחה על הכשרות, המגלגלת עשרות מליונים.

בתעשיה זו, כל ה"מחמיר", תוצרתו יותר כשרה, והשוק הצרכני שלו יותר גדול, ולכן הוא גם יכול לדרוש תשלום גדול יותר עבור שירותיו, ודי שאיזה חסר ידיעה בהלכה, אך בעל השפעה על הציבור הבור שיחליט: "אסור לאשה להיות משגיחה", כדי שאלפי צרכנים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, לא יקנו את המוצרים, ויחרימו את החברה.

אין לי אלא להזכירך את הפאניקה שיצר אדם אחד, שהחליט ש*כל הפאות הנוכריות שבעולם*, אסורות מדין עבודה זרה, וגרם לכך, שנשים שהיו להן פאות "טבעיות", שעלו להורי בעליהן הון רב, שרפו את פאותיהן, ורק לאחר ה"שריפה", התברר להן, שלא כינים ולא עבודה זרה.

אני מצטרף לתמיהתך שלא היו נשים, שהגישו בקשות לתפקידי משגיחות ברבנות הממשלתית, וכשנדחו בגלל נשיותן, פנו לבית המשפט בטענת הפלייה.






תוקן על ידי - נישטאיך - 09/11/2004 16:03:32

מדוע לא קמה אף אשה ששרפה את פיאתה או אף חברה שהרסו לה את העסקים והגישה תבעה נגד הפוסקים הנ"ל?

האמת שאני לא כל כך אוהב לדבר באופן כזה על פוסקים, ואולי על אף אחד. אולם באמת יש ריח בעייתי בחשש שם ימנו משגיחת כשרות אז מדינת ישראל תמנה ר"ל נשיאה (ל"ע).
האיסור ברמב"ם למנות אישה לשררה על ישראל, אינו שייך לכאן, שכן זו לא שררה על ישראל אלא על מדינת ישראל.
הבעייתיות העיקרית היא לא בהלכה ויישומה, שכמובן יש מקום להתווכח על עמדתי בזה, אלא על החשש המוזר. האם יש בכלל השפעה כזו? האם מדינת ישראל תחליט אם למנות נשיאה בגלל משגיחת הכשרות של ר' משה פיינשטיין?
באשר לרבות (מחשבות בלב איש), זכורני שהראו לי ב'מקור ראשון' לפני כשנה כתבה על אחותו של ר' צבי טאו, שהיא רבה אורתודוכסית.


מיכי

לאריק.

<"מדוע לא קמה אף אשה ששרפה את פיאתה או אף חברה שהרסו לה את העסקים והגישה תבעה נגד הפוסקים הנ"ל?">

הפוסקים מוגנים לכל אורך הדרך, בתביעותיך אתה "מסתבך" עם השאלות של גרמא, גרמי, אומן ומומחה שקבלוהו עליהם וקים לי, ראה באריכות בבעיות אלו באנציקלופדי התלמודית ער "גרמא/גרמי.


********

למדברא


<"אולם באמת יש ריח בעייתי בחשש שם ימנו משגיחת כשרות אז מדינת ישראל תמנה ר"ל נשיאה (ל"ע). האיסור ברמב"ם למנות אישה לשררה על ישראל, אינו שייך לכאן, שכן זו לא שררה על ישראל אלא על מדינת ישראל, הבעייתיות העיקרית היא לא בהלכה ויישומה, שכמובן יש מקום להתווכח על עמדתי בזה, אלא על החשש המוזר. האם יש בכלל השפעה כזו? האם מדינת ישראל תחליט אם למנות נשיאה בגלל משגיחת הכשרות של ר' משה פיינשטיין?

הרי לפניך דברי השו"ת אגרות משה (חלק יו"ד ב סימן מה):

"הנה מש"כ כתר"ה שמצד תשובתי בזה שהקשתי על הרמב"ם שפוסל נשים אף לכל משימות שלא ידוע לי בעניי מקור לדבריו, וגם שמשמע לי שלא כו"ע סברי כן יוצא מכשול שימנו נשים לפרעזדענט במדינת ישראל, אין אנו אחראין להנהגת המלכות דשם שהיא בעוה"ר אצל כופרים ומומרים ואין מתחשבים עם דעותינו כלום ואף אם כו"ע יסברו כהרמב"ם וגם היה מפורש בגמ' ואף בתורה שבכתב לא היו מתחשבים מזה כמו שלא מתחשבים עם כל איסורי התורה החמורים ביותר והמפורשים בגמ' ובקראי וממילא אין שום מכשול מזה. ולשמא ימנו אשה להבתי כנסיות שבמדינתנו אמעריקא נמי לא שייך שיוצא מזה מכשול, דהבתי כנסיות והמוסדות שמתנהגים ע"פ דרך התורה לא יעשו בלא הוראת רב מובהק וממילא סגי לזה גם שיטת הרמב"ם שלא למנות אשה, ולאלו שסרו מדרך התורה הרי גם אם הוא איסור ברור ומפורש שבתורה לא ישגיחו ע"ז ואין אנו אחראין עליהם. וממילא נמצא שליכא שום מכשול ח"ו מברור ההלכה שכתבתי שלא כו"ע מודו להרמב"ם וטעות הוא ביד אלו שערערו לומר שהוא מכשול".


<"באשר לרבות (מחשבות בלב איש), זכורני שהראו לי ב'מקור ראשון' לפני כשנה כתבה על אחותו של ר' צבי טאו, שהיא רבה אורתודוכסית">

לפני שעונים על השאלה ההלכתית במינוי "רבה", יש להגדיר מהו תפקידה של ה"רבה", שהרי אם תפקידה הוא *רק* לפסוק הלכות בשאלות הנוגעות לעניני או"ח ויו"ד, אין כל בעיה באשה הפוסקת בשאלוות בנושאים שאותן למדה ואותן היא יודעת, ראה ספר החינוך מצוה קנב, וברכי יוסף חו"מ סימן ז אות י"ב, מובא בפתחי תשובה שם ס"ק ה.

הבעיה ההלכתית היא רק בתפקידים האחרים, שאותם ממלא ה"רב" של ימנו, שייתכן שאינם מתפקידו של הרב ה"מקורי".

נישטאיך
ומה עם מוסריות, אחריות ציבורית ומיניסטריאלית, דיני שמים, ציות מכאן ולהבא וכו'


תוקן על ידי - אריק123 - 10/11/2004 10:49:41

לאריק.

הפוקים הגיעו ל"הסדר" עם הקב"ה: הם לא מפריעים לו, והוא לא מפריע להם.

נישטאיך,
תודה. ברוך שכיוונתי. דברי השואל זוהי בדיוק ההונגריות שהתכוונתי אליה בדבריי (אגב, אני גם ממוצא הונגרי): שכל דבר שיש בו היסטריה טיפשית למדי, כביכול לכבוד שמים, בכלל יר"ש ייחשב.

מיכי