ממשגיחת כשרות לנשיאת מדינת ישראל

היכולת של בעל לעגן את אשתו אנו פוגעת בנשים?

האיסור על מינוי ציבורי, אינו מפלה?

אמירת "שלא עשאני אשה", אינה פוגעת?

רשימת הדברים הלא רלוונטיים, השורדים רק בגלל שמורכב מאד לשנות, ארוכה מאד.

אם תרצה לקיים עליהם דיון ענייני (לא לעסוק בלמי יש זכות לדון ולמי אין. אני מוכן לדון גם בזה, כמו בכל דבר, אין לי חורים שחורים, אך בנפרד) אפרטן.

חשבתי שאתה מצטט לשון החזו"א.

בעניין השיעורים החזו"א מאד מתייחס למנהג, אך טוען שהמנהג היה כשיעורו.

אני מסכים שפה ושם שינו דברים, אך זה מתוך הכרח, לא באופן ישיר וברוב הדברים לא שינו.

הנה, גם החזו"א ששינה פאה (למרות שאולי לא היה מקום לבטל, אלא לתרגם לכסף וכו') לא העז לגעת בתרו"מ, למרות שזה הולך לגני חיות.

לא עלי להסביר מתי העז ומתי לא.

אני מצביע על העיקרון, כי בשונה מכל מערכת חוקית שיש לה מנגנון מסודר של עדכונים, דווקא המערכת של אסתכיל באורייתא וברא עלמא, סובלת מהיעדר מנגנון עדכון מסודר וכנראה תסבול ממנו עד זיבולא בתרייתא.

יתכן
חשן משפט נגנז כבר מזמן.. זה אחד השינויים המשמעותיים בהלכה בדור האחרון. כיום אי אפשר לעשות שום דבר עם חשן משפט, ונוצרה מערכת בוררויות של 'הן לפשרה', עד שמי שלא מסכים לחתום על 'הן לפשרה' נחשב כפושע, ובצדק, שכן 'דין תורה' המקורי לא רלבנטי למורכבות המשפטית של זמננו.

על פי ההלכה אין לבעל יכולת לעגן את אשתו, הוא חייב לחיות איתה, ואם אינו מעוניין לחיות איתה מחטיפים לו מכות עד שהוא מגרש. החוק המודרני קבע את הנוהל הזה לכל עם ישראל, אבל גם לא מרשה להחטיף מכות, שיבושם לו.

 החזו"א לא טוען שהמנהג היה כשיעורו, אלא בליטא ובאשכנז, אבל מודה שהיה מנהג ספרדי לסמוך על הדרהם וכותב 'טעותא הוא', שהונהג על פי דלת העם וכו'.

ברכת שלא עשני אשה לא פוגעת באף אשה שטוב לה עם המערכת הדתית, אם יש לך ילדה שלומדת בבית יעקב תשאל אותה, היא תסביר לך את זה כל כך יפה, ואני מבטיח לך שלא תראה שמץ של פגיעה.

מניעת מינוי ציבורי, אי אפשר לדבר על נושא זה בהתעלם מהתרבות והערכים, אם מאמינים שיש סוג של מינויים ציבוריים שמנוגד לערכי הצניעות, אין כאן שום 'אפליה', זה כמו שתטען שהעובדה שהחוק מחייב את האשה ללכת עם בגד ים גדול יותר משל הגברים ולכסות גם את חלק גופה העליון זו אפליה. והרי באפריקה החלק העליון אינו נחשב כלא צנוע. אפליה יכולה להיות רק כשאין שום התנגשות עם מערכת ערכים, שכמובן הנשים עצמם מאמינות בה.
בכלל, אין שום מינוי ציבורי שהאשה מנועה ממנו, מלבד חברת כנסת, אז זה לא באמת מטריד מישהו.

ההבדל בין פאה לתרו"מ ברור, פאה מטרתה לעניים, התרו"מ אסורה בטבל, היא קודם כל חלק שצריכים להביא לה', ולכן אוכליו חייב מיתה בידי שמים. אין זה אומר שאם אין לך יכולת לתת לה' תאכל בעצמך, זה לא שלך ואסור לך לאכול. את החלק שמגיע ללויים שהוא חולין, באמת לא נותנים להם.
היה מקום לומר שגם האיסור נולד רק כדי להחזיק את הכהנים, אבל זה לא כל כך פשוט, וכאן ההבדל בין השועל לדגים, לשועל לא אכפת לבטל כל מה שלא מוצא חן בעיניו. אבל הדגים מעדיפים לשמור מאה מצוות שאולי לא צריך, כדי לא לבטל אחת שכן צריך והיא רצון ה'.
וזה גם ההבדל בין כל שאר המערכות, שאינם אלא הסכם בין בני אדם, בין מערכת שחשובה למישהו והוא מאמין שהיא רצון ה', ולכן לא כל מה שנראה לו בשליפה יכול לאפשר לו שינוי. ואעפ"כ נעשו ונעשים שינויים כל הזמן, רק לא בקלות שאתה דורש. גם כשרפורמי אירופה דרשו לפני מאתיים שנה לבטל את הרעיון של שיבת ציון והחיץ בין גויי הארצות, זה היה נשמע סופר הגיוני. 
גם הנחתך הפשוטה שבכל מערכת יש כללים לעדכון ממש לא נכונה, במערכת המשפט יש סרבול גדול והרבה דברים לא משתנים לפי כללים, אלא צריכים פרשנויות מסובכות.

נישט
הר הבית גם כן היה קדוש, ואסור למעול בו, ולכן גם חומתו קדושה ואסור למעול בה, יש לה דין של הקדש.\

זאת אומרת שכל חושן משפט ניתן ע"י ה' לתקופה קצרה מאד של ההיסטוריה?

אני מניח שגם אז אפשר היה לעשות בוררות, אז בשביל מה אלוהים הטריח את משה והזקנים?

על הנשים ואולי בכלל, אתה עונה נקודתית ומתעלם מהתמונה הגדולה.

מה אם הבעל ברח? אתה לא מכיר את כל ספרות העיגון הענפה?

השאלה היא, האם אישה שווה לאיש, או שלא.

זה יהיה בסדר אם תגיד שלא.

לומר שבמערכת ההלכה, היא שוות זכויות, לא לגמרי מסתדר עם המציאות, בלשון המעטה.

וברכת שלא עשני תוכיח. בפרט הצמידות לגוי ולעבד.

אני לא חושב שכשיש מנהל עם מזכירה, זה יותר צנוע מההיפך. אדרבה.

כנראה הסיבה לאי המינוי, אינה מבוססת רק על צניעות.

ויש עוד משרות חוץ מח"כ. חברי עיריה, ראש עיר, חברי מועה"ד וכו'.

ובכלל, כשיש בחירות פנימיות, שוללים מהם גם את הזכות לבחור. נכון. הן רוצות שהבעל יחליט. אלא מה.

אם כבר, הטלת כל מגבלות הצניעות (הראויות) רק על הנשים, זו גם אפליה.

ואל תשלח אותי לשאול את בתי.

זו תופעה מוכרת וידועה של משוללי זכויות, המזדהים עם השולל, בפרט כשהוא מדבר בשם אללה.

ראה, היכי דמי הדרת נשים.

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2934029&forum_id=1364

אז הדגים יפרנסו  את גני החיות עד סוף כל הדורות? מה ההיגיון בזה? תן למי שאתה רוצה, אבל למה סתם להשחית?

אני לא מדבר על שליפה.

אין לי בעיה שיהיה מנגנון מסודר ואפילו שמרני. הבעיה שלי עם היעדר מנגנון.

ויש עוד המון דוגמאות.

אפילו חזרת הש"ץ, שחוץ מהטרחא המיותרת היא גם כר נרחב לברכות לבטלה, לא מעיזים לבטל.

על החזו"א אומר רק שזה דרכו קדוש למו. מנהג שלו קודש ושל זולתו המון העם. נשמע מוכר?

איך הגעת לתקופה קצרה של ההיסטוריה? המנהג לעשות את כל הדינים לבוררות הוא מהדורות האחרונים ממש. ה' לא נתן לתקופה קצרה, אלא הוא ממשיך לתת כל דור ודור את הדינים שמתחדשים באותו דור, ובדורינו נתן את ההלכה לחתום בוררות, שזו בעצם חזרה לשליטה המורחבת של השופט הקמאי. הבוררות כפופה גם היא לחוקי התורה, ומסתמכת על דברי משה והזקנים בין השאר.

רציתי להוסיף עוד משפט בנוגע לתסמונת שטוקלהם.
התסמונת הזו היא אפשרות, משהו שיכול להיות, עובדה שזה קרה פעם בשטוקלהם. אבל זו לא סיבה שכל פעם שמישהו אומר "אני בסדר וטוב לי", אוטומטית ייטען נגדו שהוא בשטוקלהם. יש להוכיח שהוא באמת נפגע.
במיוחד כשהנושא לא בפגיעה פיזית ובשוד בנק, ענין די עובדתי, אלא בכך שאתה טוען שהוא נעלב ונפגע, הואטוען שלא, ואתה טוען שהוא בכל אופן נעלב אבל לא יודע, זה לא בדיוק קשור לשטוקלהם. אם בשורה תחתונה הוא לא נעלב, אזי מה אתה רוצה מהחיים שלו?
אדם דתי, לא רואה את הדת כמשהו שרוצה או יכול להעליב אותו, אף אשה חרדית לא תחשוב שהדת רוצה להשפיל אותה או שיתיחסו אליה כלא שווה. בעיני מי שמאמין בדת זה סותר את מהותה, והוא לא יכול להיעלב ממנה גם אם ירצה. רק אם הדת מייחסת לו חטא ועוון, הוא יכול להרגיש לא רצוי מנודה וכו' בעטי הדת. 

דרלץ,

העובדה שאנשים מורידים ראש בפני הדת, אינה עילה שהיא אכן תפגע בהם.

עם ההיגיון הזה ניתן להצדיק כל פשע בשם הדת.

יתכן, לא טענתי שהרכנת ראש בפני דת מאשרת כל פגיעה, אלא רק טענתי שאדם חרדי לא רואה את הדת כרוצה לפגוע בו, להכריז שהוא שווה פחות וכדו'. הוא לא חושב כך ולא נעלב, הוא לא מפרש את הדברים כפי שאתה מציע לו שיפרש.

רציו
יתכן דיבר מפורשות בכמה הזדמנויות על הישיבה בה למד. זה לא כזה פרט מגעיל, כולה פונוביז', יש דברים יותר מגעילים.
ואזכיר שהערתי באה בעקבות הערה אישית על החזון איש, כאילו נגד אנשים שמתו יש יותר קרדיט להעיר הערות אישיות? 
כל זה לרציו שבחיים לא מעיר הערות אישיות, והכל כמובן מגיע מטמטום הדת, אם הייתי נהפך לחילוני והייתי מעיר הערה אישית זה היה 'קוליות חילונית', עכשיו זה עדיין טמטום הדת.

יש לי חשד שאייזין הוא הבנתיירע-מטור (על משקל הגיספנומטור)