|
|
| נשלח ב-14/11/2004 13:37 |
 |
| |
עדיין אני עומד על דברי מהעמוד הקודם. ולהפירכא, מ"משה עבדי מת", שאני הכא בשעה של חילופי משמרות בהנהגה, שאז אין ברירה - כביכול - אלא לומר "ברחל ביתך הקטנה": משה עבדי - מת, ועכשיו חזק ואמץ וכו' וכו'.
כיוצא בדבר אתה מוצא בדוגמא שהובאה לעיל :עיקם הכתוב שמונה אותיות וכו'. ושואלים על כך (אני ראיתי את השאלה בלקוטי שיחות, אבל איני משוכנע שלא מצויין שם מקור קדום יותר), הלא בפרשת שמיני התורה משתמשת כמה וכמה פעמים באותה מילה ממנה הוא מבקש להשתמט בפרשת נח? והתשובה היא שבמקום "לאפרושי מאיסורא" שאני. שם אין לעקם אותיות אלא לומר בלשון צחה וברורה שאינה משתמעת ליותר מפירוש פשוט אחד.
[צא וראה חסידי חב"ד שקשה עליהם ביותר הזכרת פטירת רבינו, ובכל זאת מציינים בכל הזדמנות את התוארים "זיע"א, זצוקללה"ה" וכיוצא בזה. אף שבהזכרת אדמו"רים קודמים אין מקפידים על זה כל כך, אלא אומרים הרבי הזקן, הרבי הקודם וכו'. וכל כך למה? כדי להוציא מליבם של טועים.]
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 15:00 |
|
| |
אקו
מת מדבר על הגוף המונח מת ומסריח ומתרקב, ואילו פטירה מדברת בנשמה שנסתלקה מהגוף.
ובודאי אינך מאנשי עתון הארץ, שדייקו פעמים אין ספור בשבוע שעבר, לכתוב על ערפאט ימ"ש את התואר "הסתלקות". האם כל זאת בכדי להרגיש ולהכאיב?
ובקשר לתואר זי"ע וזצוקללה"ה, שאיננו רגילים לכתוב על אדמו"ר הזקן,
ההפרש הוא פשוט:
כל פעם שמזכירים את שם האדמו"ר, אפילו אם הוא בראשי תיבות, מוסיפים אנו תמיד את התואר זי"ע וזצוקללה"ה, משא"כ כשמזכירים אותו בסתם, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, או אדמו"ר הצמח צדק, שאז איננו רגילים להוסיף תוארים אלו.
מעולם לא ראיתי במקורות שלנו, שיכתבו: כ"ק אדמו"ר מוהר"ש; אדמו"ר מוהרש"ב; אדמו"ר מוהריי"צ - בלי הוספת נ"ע וכיו"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2013 21:42 |
|
| |
במחילה מכבודו, הסוגיה שציינת אינה אומרת אלא שאין לאדם להוציא מפיו דבר מגונה - וזו בדיוק השאלה: מאימתי ומדוע המילה 'מת' היא דבר מגונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2013 21:55 |
|
| |
אם המילה מת היא מגונה- מדוע מתפללים לדבר מגונה?
אגב הגמרא הזו צריכה עיון - התורה הוציא וכתבה הרבה דברים מגונים יותר מבהמה טמאה???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2013 22:20 |
|
| |
כמדומני שמיכי (בעמו' הקודם) השיב את התשובה הנכונה.
ל'מת' יש קונוטציה של סופניות, ולכן יש רתיעה משימוש בה. נפטר פירושו נפרד מאיתנו ומצוי במקום אחר (יעקב אבינו לא מת). המקרא משתמש במילה זו, כנראה בגלל שאז עדיין לא לחמו נגד מטריאליזם, או בעד הישארות הנפש.
מעניין לציין על רגישות מסויימת לרעיון שיש -לדעתי- בחז"ל.
בברכת תחיית המתים המתים מכונים 'ישני עפר' (מל' 'ורבים מישיני עפר יקיצו וירננו') ובברכת אלוקי נשמה,הל' 'לפגרים מתים'
המתים רק 'ישנים'. והישן 'פגר מת'. הדבר מוכיח את הערנות של חז"ל לרעיון של מיכי.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2013 23:54 |
|
| |
ואלו שנשרפו באושויץ או על קידוש ה' אחר בהיסטוריה גם נקראים פגרים?
השימוש ביעקב אבינו לא מת אינה במקומה- כי הגמרא בסופו של דבר לא אמרה שיעקב אבינו הפיסי לא מת- הרי היא במקום שואלת הרי חנטו אותו קברו אותו היא מיחסת את ההמשך שלו בזרעו - ולא בו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 01:37 |
|
| |
הפסקה הראשונה לעיל, הוא ציטוט מהרב מ"א - שכחתי לציין גרשיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 01:37 |
|
| |
| mdabraham כתב: |  | | ל'מת' יש קונוטציה של סופניות, ולכן יש רתיעה משימוש בה. נפטר פירושו נפרד מאיתנו ומצוי במקום אחר (יעקב אבינו לא מת). המקרא משתמש במילה זו, כנראה בגלל שאז עדיין לא לחמו נגד מטריאליזם, או בעד הישארות הנפש.
מיכי |
|
אולי בגלל שהכותב/ים האמינו במטריאליזם, ולא האמינו בהשארות הנפש.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 02:00 |
|
| |
לגבי מיתתו של יעקב אבינו .
שמעתי פעם שמהגמרא הזאת יש להוכיח שמקושיא לא מתים .
שהרי אמרו חכמינו יעקב אבינו לא מת .
ושואלת הגמרא וכי בכדי הספידוהו וקברוהו וכו' .
ובכל זאת הגמרא לא חוזרת בה ממה שאמרה .
הרי מכאן שמכוח הקושיא עדיין יעקב אבינו לא מת .
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 04:25 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 04:42 |
|
| |
ולגופו של ענין, לענ"ד נראה פשוט שאין הסיבה משום רתיעה מהשימוש במילה עצמה, שהרי כלפי גויים, רשעים ובעלי חיים לא נמנעים משימוש בה (משא"כ בסרטן) אלא משום שיש בה קונוטציה של זלזול ופחיתות כבוד. ולמה פחיתות כבוד? נראית לי סברתו של ליד_הסנדק שמאחר שכתבו חז"ל שצדיקים במיתתם קרויים חיים, הרי שאם נאמר על יהודי שהוא מת משמע שאינו צדיק... ולכן על אדם כשר נוקטים בדרך כבוד ואומרים שהוא נפטר (קרי, עד עתה היה נזהר במצוות וכעת הוא פטור מהן). והקושיה מן התורה שכתבה שמשה מת - במחילת כבודו, אינה קושיה כלל, שהרי בזמן מתן תורה טרם התפרסם מאמר חז"ל על צדיקים במיתתם וכו' ולכן לא השתמעה בזה פחיתות כבוד (ומסתמא גם לאחר שנאמר המאמר לא השפיע מיד על לשון הדיבור אלא רק כעבור כמה דורות). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 05:04 |
|
| |
אריק בעמוד 1
<יש סדרה של מלים שהתחילו במלה עם קונוטציה שלילית, החליפו אותה במילה נייטרלית יותר עד שהיא קבלה את אותה קונוטציה וכו'>
לא אומרים ביצה:
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2013 08:02 |
|
| |
הרי נגזר מיתה בגלל אדם בראשון .
ומובא בספרים שיש איבר אחד שאיננו מת לעולם וזהו ה - לוז .
אז גם באדם הראשון האיבר הזה איננו בכלל הגזירה .
ואדם הראשון היה נשמה כוללת של כולם וממילא נגזר מוות של כולם .
אולם יעקב אבינו היה כלול בלוז של אדם הראשון ועל זה לא נגזר מיתה ולכן יעקב אבינו לא מת .
ויבא יעקב ''לוזה'' .
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2013 15:43 |
|
| |
מת - נגמר .
נפטר - הלך מכאן. (בדוגמת: "אל יפטר אדם מחבירו")
מכאן מובן שאנשים מעדיפים את האפשרות השניה.
|
|
|
|
|
