|
|
| נשלח ב-13/11/2004 21:52 |
 |
| |
לחבר הרואה ובלתי נראה של אמשלום,
ניחא דבריו של ישראל יובל לגבי המדרש הביזנטי, אבל מה יגיד לגבי המדרש החז"לי הקלאסי? האם הוא סבור שגם כאן יש גישה פולמוסית או דיאלוגית עם הנצרות? אתה יודע בוודאי שיש הדוחים בתוקף את הנטיה למצוא פולמוס נגד הנוצרים במדרש האמוראי.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לברך אותך בברכת ברוך הבא וגם בעוד ברכות מעטירות שאתה ראוי להן בימינו.
אנא התגבר על הבעיה הטכנית במחשב והופע במלוא הדרך.
אגב, צ'וטונג, דומה ששוב לא קראת טוב... ודו"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 09:11 |
|
| |
לדעתי העניה היו גם היו פולמוסים של האמוראים..
ויוכיחו דבריו של הלל שאמר: אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חיזקיהו- כמובן בעקבות ההתנגדות לישו כמשיח..
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 11:44 |
|
| |
סדר של תורה - הוא תורה
בעל הטורים מסביר - מה שלבטח לא נעלם גם מחז"ל ומהמפרשים אחריהם.
ויהיו חיי שרה - ויהי"ו = 37
שני חיי שרה - לשרה היו שתי תקופות בחיים: חיים סתם,
וחיים להחיות.
א - 90 שנה עד לידת יצחק. חיים סתם.
ב - 37 שנות חייה האחרונות היו חייה האמיתיים - עיקר
חייה, חיים להחיות.
האבן עזרא - שידיו רב לו בכל עניני המספרים, משתעשע כאן ואומר - ואם דברי קבלה נקבל:
קבל"ה = 137 - גילו של אברהם בעת העקדה.
ובכלל - 37 = הב"ל - והוא דבר שאינו מתקיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 11:59 |
|
| |
riv, אולי זה מובן לך, אבל זה לא מובן לי.
|
|
|
|
| נשלח ב-14/11/2004 12:51 |
|
| |
צ'אוטונג,
הירידה לדקויות האלה נתון לשיקולו של האדם, לדעתי אדם כהלל שחבריו לא החרימו אותו למרות דבריו אלה, וממשיכים להכירו ב'תורה' אחרי 'ארוע' מדברת בעד עצמה - אני איני חושדת בהם בסלחנות יתר-ויש עקרונות עליהם לא עוברים לסדר היום. לא יתכן שלא הבין את התורה שטמונה בה התקווה לימות משיח - אינני חושבת על הלל שהיה קל דעת שנפלט לו במקרה...
אבל... כל אחד וסברתו בעניין כפי מך ערכו (המצאה שלך)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 16:02 |
|
| |
.
סליחה על כי אני מעלה מתהום הנשיה אשכול זה:
הובאה לעיל (פעמים) הדעה כי בן כ"ו היה יצחק בעת העקדה.
כעת נזכרתי כי כך גם כותב יוסף בן-מתתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" . לפיו, בן כ"ה היה יצחק בעת עקדתו (אין לדון הפרש של שנה, כי החישובים הנעשים אינם מכוונים לפי חודשים).
כלומר, הגירסה של גיל 25 / 26 , היתה מוכרת כבר בתקופת בית שני.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 16:54 |
|
| |
ר' אברהם בן הרמב"ם בפרוש על התורה כותב שאביו היה מרחיק מאד את המדרש שיצחק היה בן 37 בשעת העקדה, כי אם כן הנסיון הוא ליצחק ולא רק לאברהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 17:12 |
|
| |
אריק
טענה זו תהיה נכונה אף אם נאמר שהוא היה בן 25/6 בזמן העקדה.
האם רוצה ר' אברהם בן הרמב"ם לומר שיצחק היה פעוט בזמן העקדה?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 17:13 |
|
| |
אשר,
הפשט מהו?
(מחקתי את החתימה...)
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 17:17 |
|
| |
למאי נפקא מינא.
הנושא הוא מה הביא את המדרש לומר את מה שהוא אמר.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/8/2005 19:01 |
|
| |
בס"ד
בזהר הקדוש וכן בתנא דבי אליהו כתבו שעקידת יצחק היתה בגיל 37 לחייו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2005 15:33 |
|
| |
.
שי - הנה לך עוד הוכחה לכך שגם הרמב"ם, גם אבן עזרא וגם הגר"א, חלקו על משהו שכתוב בזוהר.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2005 15:48 |
|
| |
מואדיב
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2005 16:16 |
|
| |
יורשה לי להעלות השערה חסרת בסיס רציני, אך בכל זאת...
מדובר בזמנים בהם אנשים חיו 150-200 שנה
ובין הזקנים שבדור, כאלו שעוד הכירו את אלה שחיו בסביבות ה-500 שנה
נמצא שאדם בן מאה וארבעים בערך (כדעת הסד"ע בגיל א"א בעת העקדה) היה גבר במיטב שנותיו.
שמא, במובן מסויים, גם ההתפתחות היתה מאוחרת וגיל 30 היה מקביל לגיל 10 דהיום?
הגורמים להשערה זו:
א. יצחק בן ל"ז בעקדתו
ב. ישמעאל בן י"ד כשהגר מעמיסה אותו על גבה
ג. בנימין מכונה "נער" בגיל ל' בערך
["במובן מסויים" אני מתכוון, שלאו דווקא שאדם בן ל"ז נחשב לילדון ממש, אך יתכן שאדם המשיך לצמוח גופנית ולהתפתח עד גיל חמישים וכיו"ב]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2005 08:54 |
|
| |
לב אהרן
זכור לי שהועלתה השערה בידי מבקרי מקרא כי ה"שנה" המקראית היא בעצם רק חצי שנה.
זה מסביר, למשל, כיצד שרה היתה יפהפיה בגיל קרוב למאה.
אמנם, נראה יותר שחשבון השנים שלהם היה כשלנו. מדוע לייחס משמעות חדשה למילה מוכרת.
ולגבי השימוש במילה "נער" - היא נאמרת גם על יהושע, ומסמלת כנראה את תיפקודו ולא את גילו.
כמדומה שבסין אדם יכול היה להגיע לבגרות משפטית רק בגיל 50 (ההערה מתבססת על סיפור כלשהו שקראתי פעם, הלקוח לכאורה מן התרבות הסינית העתיקה, ואיני יודע אם יש לה בסיס כלשהו בעובדה).
שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו
|
|
|
|
|
