דרכו של מדרש. מה היה גיל יצחק בעת העקדה?

מיימוני,

אני בטוחה שהבעיה הפרשנית אינה טמונה ביופיה של שרה בגילה המתקדם, אלא ביכולתה להרות...

.


לב אהרון:
אם, כהשערתך, גיל 30 היה כגיל 10 היום, תאר לעצמך איך זה משפיע על כך שבמקביל לעקדת יצחק בגיל הילדות של 37, הוא נושא כעבור 3 שנים את הנערה המבוגרת בת ה-3 רבקה.


מיימוני:
השנה המקראית היא שנה, ואין שום עד במקרא למשהו אחר. כבר מבראשית, לא יחדלו עוד קיץ וחורף, וכן הלאה.

שרה ילדה בגיל 90, זה במפורש נחשב שם לנס, לו היתה בת 45, היה זה סתם מקרה יוצא דופן (סליחה מפרופ' משיח...), לא בגדר של נס, ובודאי, שאברהם המוליד בגיל 100 - הינו 50 - לא היה מפתיע איש.

אמשלום, דומני שלא זו הייתה בעיית החוקרים.
הלוא הפרימיטיבים האלה שכתבו את התנ"ך ודאי מאמינים בנסים. השאלה היא כיצד 'ויהללו אותה אל פרעה' אם היא הייתה בגיל קרוב למאה.

ב"ה.

הפרעתוני,

נס.

זה קצת מוזר, כי זה לא מוצג כנס, אלא כתוצאה טבעית, שאברהם חושש מפניה מראש.
וצריך לומר שהנס הוא שאישה בת מאה תהיה כזו יפה. הבעיה היא שהנס הזה לא מופיע בתור נס.

הפרעתוני

חסכת לי את התשובה שלי.

אמנם ניסחת אותה יותר יפה ממה שאני הייתי עושה זאת...

(חותם של איקון פרימיטיבי מאמין בתנ"ך)

שומר פיו ולשונו
שומר מצרות נפשו

מיימוני,

אייקון של פרימיטיבי מתגלגל מצחוק...

מה שאני ראיתי בשם החוקרים, זה שהיו מלכים שהיו סופרים כל חצי שנה לשלטונם כשנה. זה נראה לי עובדה ברורה לגבי מלכים מסויימים מהעולם העתיק - שלא מהתנ"ך. החוקרים רצו להסביר לפי זה בעיות בחשבונות בספר מלכים, ולומר שגם שנותיו של מנשה הם כאלו.

- דו"ד

כבר כתבנו על כך באשכול לפני כשנה ומחצה.

רק רציתי להעיר.
גם רש"י שמביא את דעת המדרש ומכריע כמותה.

נדחק על ידי מדרש אחר שאף אותו גורס רש"י להלכה.
"כל מקום שנאמר "אחר"= סמוך.
"אחרי" = מופלג.

והנה לימוד הסמיכות של העקידה-לידת רבקה- ופטירת שרה,
נאמר בו "וַיְהִי, 'אחרי' הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם, לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא, בָּנִים--לְנָחוֹר אָחִיךָ. כא אֶת-עוּץ בְּכֹרוֹ, וְאֶת-בּוּז אָחִיו, וְאֶת-קְמוּאֵל, אֲבִי אֲרָם. כב וְאֶת-כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ, וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף, וְאֵת, בְּתוּאֵל. כג וּבְתוּאֵל, יָלַד אֶת-רִבְקָה"

תוקן על ידי - ely2 - 02/09/2005 1:36:27

.



הנה נתחדש לי השנה, כשעברתי על תרגום רס"ג לעקדה, כי גם רס"ג התנגד למדרש זה. כדרכו כמתרגם, עשה זאת באמצעות הוספת שתי אותיות בלבד לתרגומו.

פסוק כ':
ויהי אחרי הדברים האלה ויוגד לאברהם לאמור, הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך.

וכך תרגם זאת רס"ג:

ולמא כאן בעד הד'ה אלאמור אכבר אבראהם וקיל לה. הודא קד ולדת מלכה הי איצ'א בנין לנחור אכיך.